לידידי ויריבי
הוספת תגובה לדף  משנה מהונדסת - בנירים – אחד מ-29 המופלאים השיתופיים – הלכנו לבדוק מה קרה לקיבוצי השינוי באזור. גילינו שהתוצאות (החיוביות) אינן תואמות את
שם הכותב:  אורי יזהר
נושא / כותרת  לידידי ויריבי
תוכן ההודעה:  לעוזי בן-צבי
לא עשיתי סטטיסטיקה כמה קיבוצים נחלצו ממשבר כלכלי בלי להנהיג שכר דיפרנציאלי וכמה הנהיגו שכר דיפרנציאלי גם בלי משבר כלכלי. כל מה שרציתי להראות הוא שאפשר היה לצאת ממשבר גם בלי שכר דיפרנציאלי. וגם אם הרוב הנהיג שכר דיפרנציאלי זה נבע מסיבות אחרות, לא בגלל המשבר, ממה שקראתי הפרטת התודעה (הסבר בהמשך).
הסיפור על הבחור עם הסנדלים אכן מצחיק, אבל מה הקשר שלו לענייננו? הוא לא מאפיין את הניהול הקיבוצי גם בעבר הרחוק יותר. זה, קוריוז, לא יותר. אגב, ניהול משתף זו לא המצאה קיבוצית בלעדית. זו גישה מומלצת בניהול המודרני, שמשתדל להיות פחות היררכי וליצור יותר מוטיבציה אצל העובדים על רצפת הייצור ובדרגי הביניים.

לחבר מהמרכז
הכלכלה בארצות הקומוניסטיות לשעבר השתפרה? ביררת את זה עם מיליוני העניים החדשים ברוסיה? הרי מחוץ למוסקבה, פטרבורג ועד כמה ערים גדולות, הרוב הגדול של הרוסים חי בכפר ובערי השדה בעוני רב. נכון שבפולין, צ'כיה והבלטיות המצב השתפר, אבל השתפר לכולם? בספק. וחוץ מזה, מה הרלוונטיות של השיטה הכלכלית הקומוניסטית לקיבוץ? הרי גם בתקופה הכי קולקטיביסטית לא נוהלו הקיבוצים כמו הקולחוזים.
אנגליה אחרי תאצ'ר היא מדינה משגשגת, אם כי הפערים בה גדולים מאשר במדינות אירופיות אחרות. בלייר, איש הלייבור, לא הלך בכל בעקבות תאצ'ר, אלא השקיע הרבה בחינוך ובריאות, ואף הלאים מחדש חלק מקווי הרכבות שהופרטו, בגלל הניהול הלקוי של החברות הפרטיות והתאונות שנגרמו עקב הרצון לחסוך בהוצאות.
"הכלכלה החופשית" אינה פטורה משחיתות וכשלונות. ראו מקרה אנרון בארה"ב ומקרה קלאבמארקט בארץ. ויש גם חברות ציבוריות מוצלחות, כמו בנק לאומי שעדיין לא הופרט והחברה השוודית שמייצרת את וודקה אבסולוט שהשלטון הימני רוצה להפריטה בגלל אידיאולוגיה, למרות שהיא מצליחה. השוק החופשי מכיר גם את התופעה הקרויה "כשל שוק" שתיקונה מחייב פעולה מדינתית. דוגמה בולטת - מפעלים מזהמי סביבה ופולטי גזי חממה. ללא רגולציה בקנה מידה עולמי אנו צפויים לאסונות קשים שיעלו בחיי מיליונים. את זה אומר אל גור, שאינו סוציאליסט. ומה יגידו על זה אדם סמית, ג'ורג' בוש נתניהו ושטרסלר?

לארנון אבני
קודם כל אני שמח שאתה קורא את מאמרי. אבל דרך הטיעון שלך לא מוצאת חן בעיני. להעמיד זה מול זה קולקטיביות רעיונית מול הפרטת התודעה - זו דמגוגיה.
תודעה מופרת היא המחשבה שכל מה שפרטי הוא טוב, יעיל, נקי וחסכוני וכל מה שמשותף הוא בזבזני, לא יעיל, מושחת, וכד'. זו הגישה השלטת במדינה והיא חדרה בעוצמה רבה גם לקיבוצים. במדעי החברה ידוע המושג 'הגמוניה', שהוא שליטה רוחנית, הן על תפיסות היסוד והן על העמדות הקונקרטיות. כיום ההגמוניה בישראל היא פרו קפיטליסטית מובהקת. אז מי שרוצה את שטרסלר בתור מורה דרכו במבוכי החברה והכלכלה, שיבושם לו.
כל חברה זקוקה לאיזון בין הפרטי לציבורי, בין קולקטיביזם לאינדיבידואליזם. בעבר "רתמנו" את הפרט לטובת העניין הכללי. כיום זנחנו כמעט לגמרי את העניין הכללי והתמכרנו לאינדיבידואליזם חסר מעצורים. סברנו שזה טוב בתחומי הכלכלה והחברה, אבל זה הגיע גם לצה"ל, בדמות ההשתמטות של הנרקיסיטים התל-אביביים, ופה ושם גם בני קיבוץ. הגישה של העמדת הפרט מעל לכלל חודרת לכל תחום ועלולה להפוך את חיינו לג'ונגל. חלק ניכר מהרעות הקיימות במדינה נובע מהעדר מכנה משותף ערכי, בשם האינדיבידואליזם הקדוש.
הנטישה של קיבוצים רבים את הדרך השיתופית והמעבר לשכר דיפרנציאלי נובע מהגמוניה פרו קפיטליסטית ולא מהכרח כלכלי.
היה ארוך, אבל אני מקווה שלא משעמם.
העתקת קישור