תודעתי המופרטת
הוספת תגובה לדף  משנה מהונדסת - בנירים – אחד מ-29 המופלאים השיתופיים – הלכנו לבדוק מה קרה לקיבוצי השינוי באזור. גילינו שהתוצאות (החיוביות) אינן תואמות את
שם הכותב:  ארנון אבני
מקום מגורים:  נירים
נושא / כותרת  תודעתי המופרטת
תוכן ההודעה:  מה עומד מול המושג "הפרטת התודעה" שנשמע כמו סוג של התפרקות מערכים, קולקטיביות רעיונית? האם מישהו מעלה היום בדעתו תודעה שאינה מופרטת? הסיבה שאורי אינו מבין מה שקורה סביבו היא שמבחינתו צריך חבר קיבוץ לשכוח מטובתו הפרטית ולהעמיד את כל אונו ומרצו רק לטובת הקיבוץ. בערך כמו שאדם דתי צריך לחשוב רק על מצוות. זה לא כל כך עובד בעיקר שעל פי הכתבה אורי מצפה ממנו שגם תודעה פרטית לא תהיה לו.
התופעות שמתחייבות מאותה תודעה מופרטת (או מוטב – פרטית) ניכרות בכל מקום. ראשית בדמוגרפיה שבהתחלה עורכת מיון שלילי ואחר כך בתוצר הכלכלי, שהוא גם תולדה של אותו מיון, וגם רפיון הידיים ופזילה לעבר טובת הפרט שלא מתיישרת תמיד עם הכלל. ובסוף, בני הקיבוץ שאינם מבינים למה ברירת המחדל שאורי מצפה מהם היא – מה שטוב לקיבוץ במקום מה שטוב לי - כאחד האדם.
מה שמאפיין מאמרים כמו אלה שאורי כתב כאן היא המחשבה שביטוי כמו "הפרטת התודעה" מייד יכניס את הצד שכנגד למגננה. אפילו זה כבר לא עובד. גם כל הניסיונות לקשר את תומכי השינוי עם תאצ'ריזם ולהאשים אותם בחולשה אידיאולוגית כמו שעושה אורי, אינם עובדים יותר. הם שייכים למערכת מושגים שאיבדו את תוקפם. אף אחד גם לא מרגיש אשמה על התמוטטות הקומוניזם.
אם משאבי שדה יצאו ממשבר תוך שימור המבנה השיתופי – בראוו, ואם יעמדו שוב במשבר כזה – פעמיים בראוו. אלא שההנחה שכול חברי הקיבוצים רואים את מבחן חייהם בקיום השיתוף כתכלית חייהם על פני האדמה... איבדה משהו מתוקפה. השאלה שעל אורי לשאול את עצמו היא לכן חמורה שבעתיים. אם לא היה כורך כלכלי – למה רבים כול כך נוטשים, האם יש עוד אידיאולוגיה מוצלחת מבחינה כלכלית וצודקת מבחינה חברתית שכך כשלה?
חוץ מזה אני אוהב את מאמריו של אורי יזהר ובדרך כלל קורא אותם עד הסוף.
העתקת קישור