הכרח כלכלי או לא - לאורי יזהר
הוספת תגובה לדף  משנה מהונדסת - בנירים – אחד מ-29 המופלאים השיתופיים – הלכנו לבדוק מה קרה לקיבוצי השינוי באזור. גילינו שהתוצאות (החיוביות) אינן תואמות את
שם הכותב:  עוזי בן צבי
מקום מגורים:  עמיעד וסין
נושא / כותרת  הכרח כלכלי או לא - לאורי יזהר
תוכן ההודעה:  אורי יזהר
אני שמח מאוד שמשאבי שדה הצליחו לצאת מהמשברון שחוויתם בצורה קיבוצית עם כמה הפרטות, אני מניח שההפרטות כללו את חדר האוכל כולל ביטול ארוחות ערב, את החשמל ועוד מספר תקציבים מדממים, עכשיו יש לכם קיבוץ שיתופי מינוס, ותאמין לי שיש כאן אחד שכותב במרץ, שעבורו כול הפרטה הכי קטנה של החשמל למשל היא יהרג ובל יעבור מבחינת "הספקת כול צרכיו" לפי התקנון.
צר לי אורי אבל בצורה בה נחלצתם עשו זאת מקסימום 4 קיבוצים כול השאר מעל למאה וחמישים שקרובים היו לקריסה או שהיו אחרי קריסה הלכו לפתרון הדיפרנציאלי, יש כאן כתבן אחד שטוען שאין ולו קיבוץ אחד שנחלץ מהמצוקות בצורה דיפרנציאלית, מה מוזר, הייתי ביום ירושלים עם חבר מחמדיה, שסיפר לי כמה טוב לו עכשיו, וזאת לאחר ההתמוטטות, ופגשתי חבר טוב ממצובה שסיפר לי דבר דומה, נדמה לי שהפיספוס שלכם הוא בהבנה של מה שקרה כאן, בקיבוץ השיתופי המדד הוא האם הקיבוץ כולו מצליח או נכשל, החברים הם פרטים הנישאים בזרם הכללי, בקיבוץ המתחדש, יכול מצבו של הקיבוץ כמכלול בכי רע, אבל מבו של היחיד בקיבוץ הזה יכול להיות מצויין, עיקר המשאבים בקיבוצים המחדשים מופנים לטובת החבר, ואם הקיבוץ מצליח להתאזן מה טוב, אם נישאר דבר מה, הוא מוחזר לחבר, וכאן נדמה לי נמצאת אי ההבנה המרכזית בנסיון להשוות בין העגבניה השיתופית למלפפון המתחדש.
לסיכום סיפור אמיתי מלפני 22 שנה לערך, בעת ההיא עבדתי בסניפנו בלוס אנג'לס, הגעתי לחודשי הקיץ לספק שירות שדה ברחבי ארה"ב, יום שישי חם ולוהט של חודש יולי, נכנס אלינו למשרד, בחור בשנות הארבעים שלו, שיבה כבר זרקה בשערו, שפם מפואר, מכנסיים קצרים, סנדלים תנכיים, חולצה חדשה מגוהצת למשעי וקצרת שרוולים מתנפנפת בחוץ, שמי כך וכך אמר לי ולמנהל המופתע של סניפנו הקליפורני, אני המנכ"ל של מפעל קיבוצי המייצר אבייזרים למים, הבראבו אמרנו לו שנינו, אני בישלתי על הפינג'אן קפה טורקי, והבחור נראה שמח ובר לבב.
מה בדיוק באת לעשות בלוס אנג'לס אנחנו שואלים אותו, הוא שולף לנו קטלוגים בעברית על נייר כרום מבריק, של מוצריו, ואומר אני מבקש למצוא לנו סוכן שישווק באמריקה את המוצרים המצויינים שלנו, אחלה אני אומר, אתה דובר אנגלית אני שואל, לא הוא אומר, רק ממש קצת, יש לך קטלוגים באנגלית? לא הוא אומר, זה מה שיש, ואת מי בדיוק אתה חושב לפגוש כאן בעיר המלאכים, הוא שולף לי רשימה של מספר קטן של נציגים ישראליים של חברות ישראליות שישבו בערי ובפרזנו עיר צפונית ללוס אנג'לס.
כמובן שהוא לא הצליח לקדם את שיווק האביזרים שלו, אבל זה היה בעת האינפלציה המטורפת עת קרסו להם קיבוץ אחרי קיבוץ, ומדהים לשמוע ש 23 שנים אחרי, עדיין מדברים על ניהול עצמי משתף, אני בטוח שמאז התעשת אותו המפעל ומצא שבילים ליצוא.
יום טוב
עוזי
העתקת קישור