עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הסדרי צעירים בקיבוץ


  כללי

ראשית, הצעירים בקיבוץ הם חלקו המכריע של "הדור הבא", שילוב מוצלח בקיבוץ של קבוצה משמעותית של צעירים הוא אתגר ומשימה קבועה העומדת בפני הקיבוץ.

בתקופתנו תהליך הקליטה אינו מתרחש דווקא בגיל 22, ויכול להיות גם בגיל 30, 35 או 40 לדוגמא. כך שלקשר המתפתח בין הקיבוץ וצעיריו יכולה להיות משמעות בשלבים מאוחרים יותר, גם אם בתקופה המדוברת שלבים אלה עדיין בלתי מתוכננים ובלתי ידועים אצל אותם צעירים.

דבר שני הוא שכשמדובר בבני קיבוץ, הקשר עמם הינו גם בזכות הוריהם. כך שאינו תלוי אך ורק בשאלה: האם יקלטו בקיבוץ?

ודבר שלישי- לקיומה של שכבה צעירה, המעורבת בחיי העבודה והחברה (ואפילו כשמדובר באנשים שעדיין לא החליטו בצורה מחייבת אם ברצונם לחיות בקיבוץ), הינו גורם חשוב לקיומו המוצלח של הקיבוץ- על כל רבדיו, לגיוון החברתי והכלכלי, ולתחושת האופטימיות של חבריו.

חלק גדול מהקשר בין הצעירים לקיבוץ, ומהתנאים לשילובם הטוב בקיבוץ, אינו ניתן להיכתב כהסדר, אלא הוא תלוי במכלול של פעולות ואורחות חיים. לכן ישנו אולי פוטנציאל להטעיה בכך שמבוא עוסק בעיקר בהסדרי צעירים בקיבוץ ולא בכל תחום הצעירים, על היבטיו השונים.

בחרנו להתחיל בכל זאת בפרק העוסק בכיוונים חברתיים ולא בהסדרים.

 

טיפוח שכבה צעירה בקיבוץ

ישנם לא מעט קיבוצים העוסקים בטיפוח השכבה הצעירה אצלם. בדרך כלל- גורם מרכזי אצל שכבת הצעירים, שעדיין אינם הורים לילדים, הוא חיי התרבות והחברה, של השכבה שלהם ובכלל. קיומם של אירועי תרבות, מסגרות מפגש (ואנשים נוספים בסביבת גילם להיפגש עמם) הוא תנאי חשוב לתחושתם הטובה.

ברובם של הקיבוצים קיים למשל פאב- מועדון צעירים, שתפקודו המוצלח מסייע מאוד לתחושתם הטובה של הצעירים בקיבוץ, ופעמים רבות- גם לתחושתם הטובה של המבוגרים יותר...

ישנם קיבוצים בהם קיימת מערכת ניהול עצמי/ השתתפות בניהול של הצעירים, כדוגמת מספר פעולות שנעשות במשמר העמק, בה מתקיימת מערכת ניהול, תרבות וסמינרים של השכבה הצעירה.

כאמור עניינים אלה, למרות חשיבותם המרכזית, קשים יותר לסיכום במסמך כלשהו מאשר הסדרי הצעירים השונים.

גורם מרכזי חשוב בקליטת צעירים בקיבוץ הוא שילובם המוצלח במקומות עבודה בקיבוץ. גם זהו נושא מרכזי שקשה לכתוב עליו בצורה מדוייקת וכמותית, אך נצרף אליו כאן מספר מאמרים ונתונים בהמשך.

לסיום פרק קצר זה, אנו מפנים את הקורא אל המצגת לרוץ עם צעירים, המבוססת על עבודתו של שלמה בר-לב.

 

שנת בית

"שנת בית" מקובלת בחלק ניכר מהקיבוצים. לדוגמא: רביבים, גבע, צובה, עין השופט. קיבוצים בהם אין נורמה/ הסדר מובהק של שנת בית הם יראון ועין חרוד איחוד. ביזרעאל מקובלת חצי שנת בית.

זוהי תקופה שבה הצעיר חי ועובד בקיבוץ פעם ראשונה כאדם מבוגר, ויש בה פוטנציאל להיכרות והתקרבות הדדית.מצד שני יכולה תקופה זאת לעמוד למול תכניותיו של הצעיר, וגם ליצור דינאמיקה שלילית ביחסים בין הצעיר והקיבוץ. היות שקיבוצים שיתופיים רבים מקיימים הסדר הדומה ל"עצמאות כלכלית" וגם מחלקים מענקים כספיים "בגין הורים", עולה השאלה אם שנת הבית הכרחית, או שניתן לעבור באופן מידי להסדרים הבאים אחריה, מבחינה כרונולוגית.

כמעט בכל מקרה, כשמדובר בחלוקת מענקים או בהסדרים הבאים שלאחר מכן (אך עדיין בקרב צעירים עד גיל 30), יש לשנת הבית משמעות- אם כתנאי כניסה להסדר עצמאות כלכלית (כמו בעין השופט), להסדר לימודים לתואר ראשון (כדוגמת רביבים) , או בחישוב גובה סכום המענק (וראה דוגמת הסדר ה"מנות" ביטבתה).

 

עצמאות כלכלית

ראשית הערה: השם "עצמאות כלכלית" אינו שם אידיאלי, מחויבות הדדית בין הקיבוץ לצעיר יש ברמה מסוימת בכל שלב, ומאידך גם חבר קיבוץ "מבוגר" מחויב באחריות לפרנסתו. עם זאת זהו שם מקובל בשיח הקיים.

בחלקם של הקיבוצים השיתופיים אין הסדר עבודה והתחשבנות ייחודי לצעירים. צעיר החי בקיבוץ נמצא בהסדר כמו זה של הוריו. זוהי כידוע הדרך המסורתית, ומחזיקים בה כיום מספר קיבוצים, כמו יטבתה למשל.

בקיבוצים שיתופיים רבים מקובלים הסדרי "עצמאות כלכלית" כשמדובר על צעירים- לפחות בחלק ניכר משנות ה 20 לחייהם.

ישנם קיבוצים בהם משמעות ההסדר היא מרחיבה, קריא: משלמים סכום מסויים המקנה זכאות למגורים בקיבוץ ולסל שירותים מסויים, ומעבר לכך אין הקיבוץ מתערב. במצבים כאלה יכול הצעיר למשל לעבוד במפעל/ ענף קיבוצי, לקבל תלוש משכורת וגם לנהל מו"מ על השכר, כך שייתכן שלשני צעירים מהקיבוץ העובדים באותו המפעל יהיה שכר שונה (דוגמאות?).

ישנם גם הסדרים כמו בקיבוצים בארי, גבע, עין חרוד איחוד ועין השופט למשל, בהם עבודת צעיר במפעל/ ענף של הקיבוץ כלולה בהסדר כזה, הצעיר יכול לעבוד בענף של הקיבוץ ולקבל תמורה כספית לפי כמות השעות שעבד, אבל ההתקשרות אינה כשל עובד שכיר על כל הקשור בכך, אלא דרך הנהלת החשבונות של הקיבוץ ו"תקציב", וכמו כן התעריף לשעת עבודה הוא קבוע ואינו פתוח למו"מ.

כמו כן, חלקם של הקיבוצים מבטיחים בהסדרים  אלה עבודה בהיקף של לפחות משרה מלאה לכל צעיר שיתחייב לתקופת זמן משמעותית (הגדרת התקופה שמשתנה בין קיבוץ אחד למשנהו).

משך תקופת העצמאות הכלכלית גם הוא נושא בעל משמעות. בעין חרוד איחוד ובקיבוצים נוספים נמשכת התקופה עד לגיל 30, בצובה- 10 שנים מרגע סיום י"ב ובעין השופט עד גיל 27 או עד תחילת לימודים אקדמיים.

בבארי  ניתן לקיים הסדר זה כ 7-8 שנים מיום החזרה מהשירות הצבאי/ שירות לאומי.

יש יתרון במשיכת התקופה לאורך כל שנות ה 20 של הצעיר, בעיקר בנוחיות ההתנהלות, אך ישנה גם בעייה בגיל 30 לשנות הרגלים וליצור תהליך קליטה אל חיי הקיבוץ השיתופי.

 

מענקים לבני קיבוץ

מענקי בונוס עבור עבודה: מעניין, בהמשך לכתוב בתת הפרק "עצמאות כלכלית", להכיר את ההסדרים הנהוגים בקיבוצים גלעד ויזרעאל.

בגלעד ישנו הסדר של עבודה בתנאים מיוחדים במקומות נדרשים למשך שנה, המזכה את הצעיר בסוף השנה במענק מיוחד. ביזרעאל יש הסדר של מענקי בונוס לצעיר הנשאר ועובד בקיבוץ תקופה משמעותית עד לגיל 26, כאשר הבונוס/ המענק מחולק מדי כמה חדשים.

מענקים ללימודים ו"בגין הורים": בהקשר ללימודים, בהם נדבר בתת הפרק הבא כאן למטה, נהוגה במספר קיבוצים שיטה לפיה  מתקבל מענק בגין הורים (שנת בית מוסיפה למענק במקרים רבים).

מענק זה אמור לכסות שכר לימוד בסיסי במוסד אקדמי+ הוצאות נוספות הקשורות בלימודים, או לשמש למטרות נוספות הקשורות ע"מ לסייע לבני קיבוץ לבנות את עתידם הכלכלי והעסקי- בקיבוץ או מחוץ לו.

דוגמאות לכך אפשר למצוא ביטבתה וביראון, וגם בעין השופט ניתן מענק כזה למי שלא ניצל את זכותו ללמוד עד לגיל 30.

 

לימודים וקליטה

נושאי הלימודים והקליטה מטופלים בהרחבה בפרקים השכלה ו קליטה באתר זה.

בהיבט של שילוב צעירים בקיבוץ, תקופת הלימודים הגבוהים היא הזדמנות פז להתחיל בתהליך קליטה (לאו דווקא במובן ה"פורמאלי" של המילה).

ניסיונות מעניינים של שילוב צעירים נוספים בקיבוץ בתקופה כזאת נעשו במספר קיבוצים, ונעשים גם כיום. ואנו מקווים להוסיף מניסיונם לאתר זה בקרוב.

בפרק ההשכלה תוכלו למצוא גם פרטים לגבי הסדרי לימודים לבני קיבוץ שאינם גרים בקיבוץ, ואינם בהכרח במגמת קליטה אליו, אך עדיין בעלי זכויות "בגין הורים" וגם בגין "שנת בית" אם היו בקיבוץ פרק זמן שכזה.

 

בני זוג

כמובן שמצב טוב ורצוי הוא שבני קיבוץ מביאים עמם בני זוג למגורים בקיבוץ, ואפשר גם שלקליטה בקיבוץ בהמשך הדרך.

נהוג שהסדרים עבור בני הזוג שאינם בני קיבוץ דומים להסדרים של בני הזוג מהקיבוץ, אך לעתים נדרשות התאמות.

בזמן הלימודים נהוג למשל ביזרעאל ובעין השופט שבן הזוג יוכל להשתלב בהסדר כמו בן קיבוץ, כאר את הוצאות שכר הלימוד עליו להביא ממקורותיו.

במצבים שונים נהוג לאפשר תקופה מסוימת של תושבות לבן הזוג, שיש לו במקרים רבים "עסקים", משפחה וחובות מחוץ לקיבוץ, עד לתחילת תהליך קליטה בקיבוץ. 

 

שילוב בעבודה והסדר תואר שני

הנחה מקובלת היא שלאחר סיום לימודי התואר הראשון עושים צעירים רבים החלטה למספר שנים באשר למקום מגוריהם.

בעינינו זוהי נקודה חשובה וההזדמנות המובהקת ביותר לקליטתם של צעירים בקיבוץ, ועל התהליך שיביא להחלטתו של צעיר להיקלט בקיבוץ להתחיל עוד כמה שנים קודם.

בבדיקה שערכנו עם איסוף החומר וכתיבת הפרקים לאתר זה הסתבר לנו שבקיבוצים רבים, ואולי אף במרבית הקיבוצים השיתופיים, לא נהוג מסלול לימודים להמשך מיידי של לימודי תואר ראשון ללימודי תואר שני.

יחד עם זאת- ישנם ישובים בהם ההמשך בין התארים הוא נורמה מקובלת. הסדר כזה יכול להיות מנוף מרכזי בתהליך הקליטה וההשתלבות של צעירים בקיבוץ. לימודי תואר שני יכולים להיעשות תוך כדי עבודה במשרה מלאה, או כמעט מלאה, ובמקביל להשתלבות איכותית במקום עבודה ובתפקיד בעלי משמעות.

המשך ישיר ללימודי תואר שני מקובל בפועל בין היתר עין השופט, ובתנאים מסויימים בגלעד (אם נשאר לצעיר מימון שלא נוצל מהסדר לימודי התואר הראשון), בעוד בקיבוצים אחרים אין הסדר ייחודי עבור צעירים. בבארי לעומת זאת מעודדים את הצעירים להשלים את מהלך הלימודים כולו לפני הקליטה לחברות בקיבוץ.

בחלקם של הסדרים אלה נהוג לדרוש קבלה לחברות, וגם לקיחת תפקיד כלשהו בקהילה (ריכוז או חברות בועדה, פרויקט בתחום החינוך, הפקה בתחום התרבות, וכן הלאה)

לימודי התואר השני מגובים במקרים רבים בשילוב במקומות עבודה מקצועיים בקיבוץ, ולעתים גם בפיתוח מקורות פרנסה.מקומות העבודה יכולים גם כן לעזור, במקרים מסויימים במימון לימודי הצעיר (בעין השופט בחלקן של השנים מתקיים הסדר כזה).

שילוב מוצלח במקום עבודה משמעותי הוא כפי שהזכרנו למעלה, תנאי מרכזי להצלחת תהליך הקליטה- עבור הצעיר ועבור הקיבוץ.

מאמרים נוספים
קיבוץ:
עלומים
קיבוץ:
עלומים
קיבוץ:
עלומים
קיבוץ:
12
בחודש נובמבר 1995 קיבלה המועצה החברתית ואחר כך משאל חברים שתי החלטות עקרוניות האומרות: 1. הקיבוץ מאשר עקרונית סיוע בשכ"ל לבנים עוזבים. 2. הקיבוץ יבטיח 15 שנות לימוד לכל בניו שירצו בכך.
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
יטבתה
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
כפר מסריק
קיבוץ:
כפר מסריק
קיבוץ:
כפר מסריק
קיבוץ:
רמת יוחנן
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
עין השופט
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
משמר העמק
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
קיבוץ:
לביא
דפים נוספים בתחום זה


הרשמה לניוזלטר שלנו