עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת וישלח

logo

פרשת השבוע

י"ג בכסלו תש"ף, 11.12.2019
גיליון מס' 688

פרשת וישלח
טקסי מעבר
מאת רחל רייך, עין הנצי"ב

 

פרשת וישלח עמוסה פרטים בעלי משמעות המחייבים אותנו לקרוא "קריאה הדוקה" על מנת לחשוף את הנרמז לנו בטקסט. בובר הפנה את תשומת לבנו אל תופעת המלה הַמַּנְחָה, וקבע, כי המלה הַמַּנְחָה היא אמצעי להודיע משמעות מבלי להודיעה במפורש. אחת המלים המנחות בפרשת וישלח המתארת את שובו של יעקב מגלותו בחרן אל ארצו (מלבד המלים הידועות: מנחה, מחנה, פנים) היא "עבור". השורש ע.ב.ר מופיע כבר עם פרידתו של יעקב מלבן בהר הגלעד בסוף הפרשה הקודמת, וחוזר שוב ושוב בפרשתנו:

 

עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה (לא, נב).

 

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת (לב, יא).

 

וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר (לב, יז).

 

וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה (לב, כב).

 

וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק (לב, כג).

 

וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ (לב, כד).

 

וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ (לב, לב)

 

עשר פעמים מופיע אפוא השורש ע.ב.ר בצורה מודגשת, וזאת כדי לרמוז לנו, שעובר כאן על יעקב מה שנקרא בימינו – 'טקס מעבר', מונח שטבע האתנוגרף הצרפתי ארנולד ון גנף (1873-1957). המונח 'טקס מעבר' מציין מעבר ממעמד חברתי אחד למעמד חברתי אחר - מעמד של ילד למעמד של בוגר, ממעמד של רווק למעמד של נשוי וכו'. ואמנם בפרשתנו אנו עדים לכמה 'טקסי מעבר' העוברים על יעקב: יעקב המתנתק מלבן עובר ממעמד של תלות בחותנו למעמד של איש חפשי. מעבר מהיותו זר בחרן, למעמד של "אזרח" בארצו עם מעבר יבוק. מהשם יעקב לשם החדש - ישראל, מהיותו רדוף רגשי אשמה כלפי אחיו - לאח מפויס לאחר ששילם את חובו "והיה ה קוב למישור". אמנם יצא יעקב ממאבקו כשהוא צולע על ירכו, אך דווקא מום זה יש בו כדי להזכיר לו עד סוף ימיו בזכות מה זכה להיות ראוי לשמו ישראל.

 

בשנים האחרונות עוברת התנועה הקיבוצית בכלל, הקיבוץ הדתי בפרט, ועין-הנצי"ב בפרט שבפרט, שינוי דרמטי של מעבר מקיבוץ ישן לקיבוץ מתחדש. השינוי מחייב אותנו כפרטים, כקהילה וכתנועה, להסתגל למעמד החדש, להפרטה ולהיפרדות מהתנהלותנו בשבעים השנים שעברו עלינו. אין פלא שהותיקים שבינינו חשים קצת חסרי אונים לרגל המעברים האלה שנותנים להם הרגשה שהם "צולעים על ירכם", אך מבטיחים לנו שטקסי המעבר הללו יתבררו כתורמים לטובתנו ולעצמאותנו.

 

כן יהי רצון.

 

ד"ר רחל רייך היא חברת קיבוץ עין-הנצי"ב זה 70 שנה. מורה ומרצה לתנ"ך. פרסמה 5 ספרים ומאמרים אחדים בנושאי תנ"ך. אשתו של צבי רייך.

 

 

 

 

כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת וישלח תש"ף/ ד"ר רחל רייך

פרשת וישלח תש"ף/ ד"ר רחל רייך


תגובות לדף

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
12/12/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו