עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת ויצא

logo

פרשת השבוע

ו' בכסלו, תש"ף, 4.12.2019
גיליון מס' 687

פרשת ויצא
גלגולה של מצבה
מאת הרב יחיאל צור, בית רימון

 

וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ... (כח, יח)

 

יעקב אבינו מחדש דרך בעבודת ה' – הוא הראשון שבוחר להקים מצבה לה' במקום להקים מזבח. בבית-אל זאת הפעם הראשונה שבה מוקמת מצבה, אולם לא האחרונה: כשלבן ויעקב כורתים ברית בסוף הפרשה, נאמר: "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה" (לא, מד-מה).

 

כשיחזור יעקב אבינו לארץ בפרשה הבאה נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ:... וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ... וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן" (לה, א-יד). (מפירושם של האבן עזרא והרמב"ן, נראה שמדובר לחזרה לאותה מצבה ראשונה). גם את הפרידה מרחל אשתו האהובה יציין יעקב אבינו על ידי מצבה: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּב ת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם" (לה, כ)

 

מה משמעות המצבה?

 

נחזור לפעם הראשונה, לאותו לילה האחרון בארץ ישראל - רגע לפני שיעקב עוזב לגלות הארוכה חולם הוא חלום: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱ-לֹקֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ... וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲ ֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (כח, יב-טו).

 

אכן המצבה, בשמה ובצורתה, המחוברת לאדמה ונתינת השמן על ראשה, מזכירה יותר מכל את הסולם הניצב ארצה וראשו מגיע השמימה. המצבה כמובן גם מזכירה את ה' הניצב על הסולם ומתחייב לשמור את יעקב בכל מסעו האורך והכואב, ואת ההבטחה להשיבו אל הארץ הקדושה (לכן יש מצבה גם בפגישה עם לבן, שם שומע יעקב על ההתגלות ללבן המזהירה אותו מלפגוע ביעקב).

 

ואולי המצבה באה גם להזכיר ולהנציח את האירוע שקרה באותו מקום, הנצחה דווקא לאותו אחד שאינו נשאר במקום, והוא זקוק לאבן הנצחית שתזכיר ותנציח את האירוע שקרה וניצב באותו מקום. ואכן דווקא יעקב הנאלץ לנדוד הוא הבונה מצבה. באירוע של התגלות שבו המצבה מיועדת לעבודת ה', יעקב יוצק שמן על ראשה, וכאשר המצבה באה להזכיר ברית או פרידה כואבת הוא מסתפק רק בהקמת המצבה.

 

לכן יעקב מתחייב: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱ-לֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ... וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי... וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים" (שם פסוקים כ-כב). וכך כשיעקב חוזר לאותו מקום עליו לבנות מזבח ולשהות במקום: "וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ".

 

בברכות יעקב לבניו, במיטתו בארץ מצרים, יעקב מכנה עצמו בכינוי מיוחד: "מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (מט, כד). האונקלוס במקום מחלק את המילה "אבן" לשניים: "אבהן ובנין זרעא דישראל". אכן יעקב, האב המכין את הגלות הארוכה, משאיר מאחריו אבני דרך, אבנים המחברות דורות, אבנים שיספרו לדור שיחזור לארץ, כי זאת ארץ אבותיהם.

 

כשעם ישראל עומד להיכנס לארץ הוא מצווה: "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱ-לֹהֶיךָ" (דברים טז, כב). הרבה הסברים ניתנו לציווי זה ובעיקר לשינוי ביחס למצבה – להפיכתה מדבר חיובי בתקופת האבות ובמעמד הר סיני, לדבר שלילי בכניסה לארץ (עיין למשל בהסברו הנפלא של הרש"ר הירש).

 

דברי התורה שלעיל מציעים אולי הסבר נוסף: עם ישראל בא לארץ כמקום שבו מסתיימים נדודיו. כאן המקום להשתקע, ולכן אין זה מספיק לחפש אבן למצבה, אלא עליו לבנות מבנה קבע - מזבח.

 

הרב יחיאל צור, רב קהילת בית רימון, נשוי לשושי ואב לשבעה ילדים.

 

 

 

 

כדי לקבל דף פרשת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת ויצא תש"ף/ הרב יחיאל צור

פרשת ויצא תש"ף/ הרב יחיאל צור


תגובות לדף

חדש

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
4/12/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו