עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בעקבות בחירות 2019, מועד ב' - תהליכים והתפתחויות צפויות

מיגוון חלופות להתמודדות עם התרת הפלונטר, לשם מניעת מערכת בחירות שלישית ברציפות. יען כי אסור להגיע לבחירות שלישיות ברצף.
  
הבחירות ב-17. 9. 2019 יצרו תוצאה קרובה לתיקו ואין הכרעה ברורה. עיקר הבעיה היא אי נכונות מצידו של בנימין נתניהו, להסיר מעצמו את מועמדות הליכוד לראשות הממשלה בשל תיקי החשדות התלויים ועומדים נגדו לקראת שימוע והגשת כתבי אישום. זה קורה למרות שבעבר אמר, שכאשר יגיע לתקופות כהונה כראש ממשלה, שתחצנה את תקופות כהונות דויד בן גוריון כראש ממשלה -יפרוש. אירוע חציית רף תקופת ראשות הממשלה שלו בהשוואה לזו של דויד בן גוריון, חצתה את זמן שלטון בו גוריון במהלך הקיץ האחרון.
  
איימן עודה מפתיע לטובה מוכיח עצמו כמנהיג ערבי אחראי וממלכתי הרבה יותר ממנהיגים יהודיים במדינת ישראל.
  
גם אביגדור ליברמן מוכיח עצמו כמנהיג בעל ראיה אסטרטגית שמנסה לשנות את מסע הישראליות חזרה אל הנורמליות הציונית החילונית, שרק בזכותה קמה מדינת ישראל. זה כולל גם התייחסות חיובית לוותיקי המדינה ומקימיה שהגיעו לגיל השלישי. ליברמן הוא המנהיג היעיל ביותר בנושא קצבאות האזרחים הוותיקים. כל השאר, כולל עמיר פרץ, מעלים רק מס שפתיים לנושא חשוב זה. המקור התקציבי לקצבאות אזרחים ותיקים ביחד עם מבחני הכנסה, צריך להיות ביטול קצבאות שכר המינימום לאברכים חרדיים אנטי ציוניים, שלא תורמים דבר למדינה. (המדינה לא מכריחה אותם ללמוד לימודים רלוונטיים לבני אדם במאה העשרים ואחת, כשחובתה לעשות כך לפי פרק זכויות האדם החברתיות בהכרזת זכויות האדם מ-1948. זאת כדי שיהיו להם כישורי עבודה, תעסוקה ופרנסה).
נשיא המדינה ראובן ריבלין, הוא שחקן ממלכתי חשוב בפעילותו הבלתי נלאית למניעת בחירות שלישיות לכנסת, כפי שמתמרן ביבי - מבזה הדמוקרטיה הישראלית הממלכתית.
  
מפלגת העבודה-גשר נראית מזגזגת בגיחוך חסר אמינות. החשש שתתגנב כולה או חלקה לממשלת משיחיות קיצונית צרה של ביבי - קיים. ויש לעמוד כל הזמן על המשמר.
  
גם מרצ עם אהוד ברק בתוכה - נתפסת כחסרת אמינות. ניטרול ח"כי מרצ הוותיקה עבור מקסמי השא של ברק וסתיו שפיר הזגזגנים (כששפיר האופורטוניסטית מתחפשת לכאילו "ירוקה") - עשו רע מאד למפלגה זו.
  
מדינת ישראל, שנמצאת בשלוש מערכות בחירות תוך שנה (שתיים לכנסת ואחת לרשויות המקומיות ) כבר קרוב לשנה - זקוקה לממשלה יציבה ומתפקדת ולא לממשלות מעבר אנטי דמוקרטיות. הבור התקציבי שמשאיר כחלון - הולך וגדל. אי המשילות ניכרת יותר ויותר באי טיפול בנושאי פנים וחוץ מתרבים. הבריאות, החינוך, החקלאות ובטחון הפנים מצויים בתהליכי אנטרופיה אנרכית. הדמוקרטיה הישראלית נשחקת בהעדר חוקה ופגיעה מתמשכת ברציפות השלטונית בה ובעקרון הפרדת הרשויות. למבקר המדינה נבחרת דמות שהיא קריקטורה. הנשיא טראמפ מתעכב עם "תוכנית-המאה" שלו לגבי יצירת הסדרים מזרח תיכוניים חדשים. תוכנית טראמפ נתפסת כחשובה ביותר לנשיא ארצות הברית, זאת לצורך הצלחתו בבחירות בארה"ב. ללא הצלחת התוכנית יגברו הלחצים בארצות הברית להקטין באופן משמעותי את מעורבותה במזרח התיכון לטובת גידול בהשפעתן של רוסיה וסין באזור.
  
מדינת ישראל, כמדינת לאום ישראלית, עם גבולות מוכרים, נזקקת לאיתחול חיובי מחדש, עד כדי כינון רפובליקה ישראלית שניה עם חוקה. זאת לשם יצירת תבנית שילטונית וממשלית חדשה למדינת ישראל, שתתמלא בתכנים אזרחיים וממלכתיים חדשים ובתרבות ובתודעות פוליטיות חדשות. רק כך תמותג ותמוצב מדינת ישראל מחדש. רק כך יחזור למדינת ישראל כוח חיותה וחיוניותה. רק כך תאותחל מדינת ישראל מחדש בעזרת תרבות פוליטית ומבנה פוליטי חדשים. רק כך יתקיים ויווצר סדר-יום (אג'נדה) מדינית ישראלית חדשה. רק כך תחווה ישראל רנסנס מחודש.
  
הבחירות האחרונות מוכיחות שיש אצל הישראלים כמיהה עזה לשינוי פאזה. בנימין נתניהו מתעקש לשמר את הקואליציה הקודמת הימנית-המשיחית, הלאומנית, החרדלית והגזענית הקיצונית. קואליציה זאת הביאה את מדינת ישראל להתפוררות (אנתרופיה) הולכת ומתגברת. למרות שביבי נזקק לשותפים קואליציוניים חדשים - אין הוא מוכן לוותר על השותפים הריאקציונרים הקודמים. זה נדרש למען הקמת ממשלת אחדות לאומית ישראלית חילונית ואזרחית, שתשנה את סדר היום ואורחות החיים בישראל. נתניהו יוצר מבוי סתום מכוון לכאורה, כדי להוביל לבחירות נוספות ברצף. זה שם את הדמוקרטיה הישראלית במצב המוגדר כחוכא ואיטלולא הן כלפי פנים והן כלפי העולם. על הנשיא רובי ריבלין למנוע סיטואציה כזאת בכל דרך חוקית.
  
החלופות והדרכים להקמת ממשלה ללא בחירות רצופות לכנסת, פעם שלישית, כפי שמתמרן בנימין נתניהו הן:
1. ממשלה חילונית של משולש: כחול-לבן, הליכוד ו"ישראל-ביתנו" של ליברמן. זה מותנה לדעתי בהחלפת בנימין נתניהו בראשות הליכוד. זה ייעשה ללא חרדים ומשיחיים.
2. ממשלה צרה של מרכז-שמאל בראשות בני גנץ.
3. ממשלת שמאל-מרכז יציבה עם אריה דרעי ו"דגל התורה" עם מרצ, וללא הליכוד. זה קרה בממשלת רבין - 1992.
4. קיימת אפשרות לפיצולים ושברים במפלגות שיאפשרו היערכויות קואליציוניות אחרות. מדובר בהיתכנות פילוגים ב"ליכוד", ב"עבודה", ב"משותפת", ב"בית היהודי", ב"דמוקרטית" ב"יהדות-התורה". "כחול לבן "אינה צפויה להתפלג בשל הצלחתה בבחירות. המפלגה היחידה שלא מועמדת לפיצול היא "ישראל-ביתנו".
  
נכתב בתאריך
3/10/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו