עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

דוח מספר 28

1. המאבק להשבת השבויים והנעדרים:
שבוע קשה עבר על חמשת המשפחות במלאת חמש שנים לשבי הבנים בידי החמאס – טקסים וציוני דרך על פני כל המדינה, החל בפוריה, ירושלים, החץ השחור ובחוץ לארץ - אך מאום לא קורה. עכשיו הכל מבינים שיש מחיר לכל עסקה, וחילוקי דעות מתחילים לצאת החוצה. הבולטים שבהם:
1) האם תפקיד המתאם להשבת השבויים הוא להיות דוברו של ראש הממשלה או שעליו לפעול לקידום שחרור השבויים? ואם דעתו לא מקובלת אזי עליו אולי להתפטר?
2) האם לנצל מנופים כלכליים שיפגעו בסיוע ההומניטרי לתושבי עזה המובטלים והרעבים?
3) האם לממש בעסקה - חילופי מחבלים חיים?
4) האם יש ארבעה או חמישה שבויים ונעדרים? לעיתים מדברים על שני בדואים ולעיתים אחד? הערוץ הראשון בערבית עלה על כך לפני כשבוע.
5) האם לצאת לרחוב, הפגנות, חסימות, בכיכרות או מול בתי מקבלי ההחלטות?
6) האם לפעול יחדיו או כל אחד לחוד?
7) האם לפעול אחרי הבחירות או "לשתק" את המדינה עכשיו?
8) האם לעצור לחלוטין את ביקורי אימהות אסירי הפתח כל יום שני בכלא נפח מול מצפה רמון?
9) מי, איך, ומתי, - מקבלים החלטות בכל הנושאים הללו?
אל תקנאו בחבורת הפעילים המקיפים את המשפחות השונות. אנו ממתינים מעת לעת להחלטת... כל משפחה ומשפחה ועל פי זה פועלים ונפעל!!
  
2. מאבק בני העדה האתיופית:
בשבועיים האחרונים נקראנו לשתי פגישות עם חלק מן המנהיגים, אך חוסר הבהירות בניווט המאבק גדול, שוב עולות הסוגיות כמו:
1) מאבק אחד יזום, מאורגן, עם מנהיגות אחת, או פזור ומבוזר על פני כל הארץ כמו ביומיים הקשים לפני חודש?
2) מה המדד להצלחת המאבק? האם הקמת ועדת חקירה ממלכתית או הסדרה והישגים בתחומים השונים כמו משטרה, ייצוג במשרדים, לימודים גבוהים, עליית האחרונים לארץ, ועוד ועוד...
3) מאבק רק של בני העדה, או עם כל שבטי העם, בתוספת הנושאים שעל הפרק כמו: יוקר המחייה, מחירי דיור, ילדים אלרגיים, גני ילדים, ועוד ועוד...
4) האם להתלכד כולנו רק סביב המאבק להשבת "אברה מנגיסטו"?
5) יש שני נציגים במפלגת "כחול לבן", איך לנהוג עימם לעת בחירות? לתמוך רק בהם – ואולי יש עוד נציגים במפלגות אחרות שצריך לחפש ולהכיר?
6) לייצר "פעולות גרילה" או עצרות גדולות המוניות ושקופות?
אל תקנאו בנו באלו המבקשים לדעת, להבין, ולסייע לבני העדה היקרים הראויים לכל עזרה.
   
3. נקודת אור:
בסוף השבוע סיירנו עם שתי יזמיות (נשים), "באי השלום" ליד קיבוצי גשר ואשדות יעקב הנמצא בטריטוריה ירדנית. בו מותר לבקר עד אמצע אוקטובר לעת סיום החוזה המאפשר עיבודים חקלאיים וסיורי מבקרים באי.
הרעיון - פגישת 500 נשים לארבע שעות "באי השלום" (היכן שנרצחו לפני עשרים שנה שבע נערות יקרות מבית שמש), קיום פעילות וסדנאות בתחומי השלום והעסקים עם נשים מירדן.
הכל מטילים ספק ולא מאמינים, אך בסוף היום התברר לנו שאנשי השטח, קרי הקצינים הירדנים, הם המאמינים והרוצים באירוע, ולכן חרגו מן הכללים ודאגו שנכנס בדרך לא דרך "לאי השלום", ללא המעורבות הרגילה של אנשי הממסד.
ביום רביעי 23.08 בצוהרי היום החם (בחום יולי אוגוסט) נפגש באם הכל יסתדר בלב "אי השלום" ליד הדגל הירדני ונביא את זעקת הקול הנשי החזק, הצלול, והבהיר האומר: "אל תחכו לשלום, קומו והביאו אותו יחדיו. נשות ירדן וישראל - אינשאללה!!"
  
נכתב בתאריך
9/8/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו