עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת שלח

logo

פרשת השבוע

ט"ז סיון, תשע"ט, 19.6.2019
גיליון מס' 664

פרשת שלח
הנרטיב של השאיפות הגבוהות
מאת שלומית קליין, משואות יצחק

 

פרשת שלח נפתחת באחד המשברים החמורים בהנהגה שידע העם. עשרה מתוך שנים עשר נציגי השבטים: "כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (טו,לב). בוחרים להעניק זווית מאוד מסוימת לשליחות שלשמה נשלחו – הם חוזרים מלתור את הארץ ומסכמים את המסע ב: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (יג,לג). תחושות קשות של קטנות ושל חולשה לעומת אנשי ה"מידות" שנמצאו בארץ.

 

אותם עשרה מרגלים לא שיקרו באשר ראו. המראות אשר ראו עמדו חיים וניצבים מולם, הערים הבצורות, ילידי הענק, העמים הרבים. אך לעומת ציוויו של משה: "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ... וְהִתְחַזַּקְתֶּם" הם חוזרים חלשים ומחלישים.

 

הרב יונתן זקס מביא בספרו "שיג ושיח" הסתכלות מעניינת על חטא המרגלים. הוא מגדיר אותה כ"פחד מפני הצלחה" ומסביר כי הוא ממשי לא פחות מהפחד מפני הכשלון. החשש מפני ההצלחה גם הוא מניע אנשים להישאר באזור הנוחות, הפחד הלא מודע מפני מה שההצלחה תביא יחד איתה, השינוי, קבלת אחריות חדשה, ואולי ציפיות גבוהות מדי של אחרים מאיתנו, או שלנו מעצמנו.

 

הכניסה לארץ ישראל אכן טומנת בתוכה שינוי מהותי, סוג של שינוי שיתכן שהעם עדיין לא היה מוכן אליו, ולכן התיקון של נדידה של שנים ארוכות במסע המדברי יעניקו לו את חופש המחשבה והאמונה כי "יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (יג,ל).

 

ויש תיקון נוסף שהפרשה מעניקה לנו כמתנה לאותו "פחד מהצלחה". מענה לעם כולו ומענה לאדם הפרטי. בסוף הפרשה אנו מצווים של מצוות ציצית:

 

"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת... וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֺת יְהוָה, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"...(טו,לח).

 

אותו ציווי "לתור" את הארץ שנגמר במשבר אמונה גדול מוצא לו דרך לסגירת מעגל דרך מצוות הציצית. המצווה אשר יש לה תוקף נצחי, לדורות, מרמזת על שני מתחים הקיימים באדם: מראה קצוות החוטים שמזכיר מעין שורשים, ומזכירים ליהודי מאין בא ומה מקורות היניקה שלו: "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, לֵא-לֹהֵיכֶם" (טו,מ), וגם מסמלים בכך עמידה מסוימת במקום. ומנגד – אותו פתיל תכלת שמרמז על הרקיע, על היכולת לשאוף גבוה, להתמלא בטחון מכוח האמונה וההבנה כי איננו כחגבים בעיני איש כל עוד איננו כחגבים בעיני עצמנו. וכדברי יהושע וכלב בן יפונה: "וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַה' אִתָּנוּ, אַל תִּירָאֻם" (יד,ט).

 

ברגע הסרת הצל, אור הרקיע מאיר על המציאות, גם על המציאות המפחידה ביותר, וניתן להתבונן על עליה ממקום של אמונה בדרך ואמונה בעצמך.

 

שלומית קליין, אמא לארבעה, חברת משואות יצחק, רכזת תחום הקבוצות בתכנית "שחק".

 

 

 

 

כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת שלח-לך תשע"ט / שלומית קליין

פרשת שלח-לך תשע"ט / שלומית קליין

תאריך עבור מיון

19/6/2019


תגובות לדף

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
19/6/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו