עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת כי-תשא

logo

פרשת השבוע

ט"ו אדר א', תשע"ט, 20.2.2019
גיליון מס' 649

פרשת כי-תשא
משה על הר סיני, אליהו על הר הכרמל
מאת גדעון ישראלי, עין הנצי"ב

 

השנה המעוברת נותנת לנו הזדמנות לקרוא את ההפטרה "הרגילה" של פרשת השבוע שלנו "כי תשא". ההפטרה בספר מלכים מספרת את סיפורו של אליהו הנביא ונביאי הבעל בהר הכרמל. ברוב השנים קוראים בשבת זו את הפטרת פרשת "פרה". על הדמיון שבין הפרשה להפטרה מבוסס "פרקי אליהו" של הרב אלחנן סמט.

 

מהו אותו דמיון שקבע מנהג זה?

 

הדמיון בין אליהו למשה רחב מאוד ורב פנים. הוא עולה מתוך פשוטי המקראות במקומות אחדים, וחז"ל והמפרשים עמדו עליו בדבריהם. מאבקו של אליהו להשיב את דורו מעבודת הבעל אל עבודת ה' מושווה למעשיו של משה בפרשת 'כי תשא' – להשיב את דור יוצאי מצרים מעבודת העגל אל ה'. דמיון כללי זה מתבטא גם בפרטים נוספים בשני הסיפורים: משה ואליהו כאחד נקטו על דעת עצמם בדרכים מאוד נועזות כדי להשיב את דורם בתשובה. וכך נאמר אצל משה: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחלת וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת הַלֻּחת וַיְשַׁבֵּר אתָם תַּחַ הָהָר (שמות ל"ב, יט).

 

חז"ל הדגישו הן את אופיו העצמאי של מעשה זה, שנעשה על דעת עושהו, והן את ההסכמה של מעלה עם המעשה: תניא: שלושה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקב"ה עמו... שיבר את הלוחות. ומנלן (- ומניין לנו) דהסכים הקב"ה על ידו? שנאמר (שמות ל"ד, א): ["וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחת אֲבָנִים כָּרִאשׁנִים...] אֲשֶׂר שִׁבַּרְתָּ" - ואמר ריש לקיש: יישר כחך ששיברת (שבת פז ע"א).

 

מעשיו של אליהו להשיב את דורו בתשובה, אף הם נועזים ביותר, ונעשו על דעת עצמו. כך היו כינוס כל העם ונביאי הבעל אל הר הכרמל והצעתו לערוך מבחן שיברר מי הוא האלוהים שאחריו יש ללכת. התעוזה במעשים אלו איננה רק בביטחון המוחלט בכך שה' יענה לנביאו באש מן השמיים, אלא דווקא בשלבים הראשונים שלהם: בנותנו לנביאי הבעל הזדמנות להציג את מעשיהם ופולחנם בפני העם מתוך איזון גמור עמו, ובעודדו אותם להמשיך במעשיהם עד עלות המנחה. כמו מעשיו של משה, אף מעשיו של אליהו נרצו לפני ה', אשר נענה לנביאו באש, ואף הם השיגו את מטרתם להחזיר את ישראל אל ה': "וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא הָאֱלֹק ים..." (מלכים א', יט, לח).

 

דמיון נוסף בין הפרשה להפטרה - משה הרג כשלושת אלפים מעובדי העגל על ידי בני לוי שנאספו אליו ואליהו הרג את ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל בעזרת העם החוזר בתשובה. נראה ששני המעשים הללו נעשו על פי הוראת שעה ולא בדרך המשפטית הרגילה. דמיון זה הוא הבולט ביותר, ואפשר שהוא שהכריע בבחירת סיפור המבחן בכרמל כהפטרה לסיפור על חטא העגל ותוצאותיו.

 

ועוד הקבלה – לאחר שמשה ואליהו החזירו את ישראל אל ה', מתפללים שני הנביאים אל ה' שישיב את חסדו לעמו. חלק מדמיונות אלו שעמדנו עליהם כאן, מסוכמים בפסיקתא רבתי:

 

משה כינס את ישראל להר סיני ואליהו כינסם להר הכרמל.

 

משה ביער עובדי עבודה זרה "שִימוּ אִישׁ חַרְבּו עַל יְרֵכו" וגו' (שמות ל"ב, כז). ואליהו ביער עבודה זרה ותפס נביאי הבעל ושחטם.

 

משה קנאי "מִי לַה' אֵלָי" (שם, כו). ואליהו קנאי "וַיּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְכָל הָעָם: גְּשׁוּ אֵלַי" (י"ח, ל).

 

משה התפלל על ישראל "אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ" (דברים ט', כו). ואליהו נתפלל על ישראל "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" וגו' (שם, לז).

 

משה כשנתפלל על ישראל תפש זכות אבות "זְכר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְרָאֵל" (שמות ל"ב, יג). וכן אליהו "ה' אֱלהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְרָאֵל" (שם, לו).

 

אלא שלצד הדמיון הרב בין הפרשה וההפטרה, יש לציין את ההבדל העמוק שבין שני המצבים ההיסטוריים: משה הוא מנהיגם של ישראל, ופעולותיו להשיב את ישראל מעבודת העגל אל ה' נעשו בעוז ובתוקף של מנהיג שהעם בידו - מחד הוא מענישו, ומאידך הוא מתפלל להצלתו. אליהו, לעומת זאת, אינו מנהיג העם, והוא חסר אמצעֵי כפייה. אין הוא אלא נביא, המצליח לנצל שעת כושר ושעת רצון, ובמעשה מתוחכם מביא את העם להסכים לעריכת המבחן שיברר להם מי הוא האלוהים. מפני כן, משה אינו זקוק לכל נס כדי להשיג את מטרתו, ואילו אליהו נאלץ להבטיח נס גדול שיסייע לו במאמציו להשיב את ישראל אל ה', וה' נענה לו באש. בחינה זו גדול הישגו של אליהו ומפתיע מאד.

 

מאיר איש שלום, עורך הפסיקתא רבתי, משער שמנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את אליהו בהר הכרמל דווקא בראש חודש טבת שחל בשבת חנוכה בשל הדמיון לקנאות מתתיהו ובניו.

 

לנו ולדורות הבאים יש כמובן מקום ללמוד גם ממשה וגם מאליהו.

 

גדעון ישראל, בן וחבר קיבוץ עין הנצי"ב, נשוי לשרה, אב ל-4 וסב לנכדים ונכדות (כ"י). עוסק בתפקיד מקדם התיישבות במועצה האזורית עמק המעיינות.

 

 

 

 

כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת כי תשא תשע"ט / גדעון ישראלי

פרשת כי תשא תשע"ט / גדעון ישראלי

תאריך עבור מיון

20/2/2019


תגובות לדף

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
20/2/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו