עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ביחד ולחוד

בישראל מתקיים כבר שנים רבות פער בין עמדותיו של הציבור, כפי שהן משתקפות בכל הסקרים והמחקרים, לבין הצבעתו של אותו הציבור בבחירות. על הפער הזה כבר נכתב ונאמר רבות, על המניעים, על המשקעים, העלבונות ועל הנאמנויות שעבר זמנן. בין השאר נאמר שהתהליכים הדמוגרפיים, המתרחשים בחברה הישראלית, עובדים כנגד הפער הזה ומובילים להקצנה דתית ולאומנית. תהליכים שאפשר להבחין בהם גם בעין בלתי מזויינת. מול התהליכים הללו, יתכן שהבחירות הקרובות הן כמעט האחרונות בהן קיים עדיין הרוב השואף להיפרדות מהפלסטינים. הרוב שאינו רוצה לשלוט על עם אחר, הרוב השואף לשינוי חברתי כלכלי. השינוי שישחרר אותנו מהכבוד המפוקפק להיות בין המובילים בעולם בעומק הפערים הכלכליים. כאנשים אחראים אסור לנו לצפות לנס שיבוא, או לקטסטרופה, דוגמת מלחמת יום כיפור, שתשנה את דפוסי ההצבעה. נכון לומר שגם הפעם הבחירות הן גורליות. בשונה ממי שלדעתם החלה הספירה לאחור של מדינת ישראל, אסור לנו להתייאש וחובה לעשות כל מה שביכולתנו כדי לשנות את הכיוון ואת המדיניות, כל עוד הדבר אפשרי.
  
לפצל את השערה
  
מאיר תלמי ז"ל (המכונה "יודקס") ממנהיגי מפ"ם (גם היא ז"ל) היה אומר על נטייתו של השמאל להתפלג ולהתפלג: "אתם עוד תפצלו את השערה". נדמה שהפעם זה קורה לכל המחנה מהמרכז שמאלה. כבר היום אמורות להתמודד על המגרש הזה שש או שבע מפלגות, מ"כולנו" ועד "המשותפת". ויתכן שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה. גם ללא הבנה עמוקה בסקרים ובניתוחים סוציו-פוליטיים, ברור לכל כי זו אינה הדרך הנכונה לפעול מול המגמות המאיימות על עתיד המדינה. יותר מתמיד נחוצה התלכדות של כל מי ששוללים את המדיניות (ואת חוסר המדיניות) של הממשלה הנוכחית. התלכדות שתהיה כרוכה בפשרות וויתורים, רעיוניים, פוליטיים ואישיים, כדי לשמור ולמצות את מירב הכח לשינוי הכיוון. אין כנראה עשייה פוליטית ללא מידה של "אגו", של רצון להוביל ולהיות בעל השפעה, אך חשוב מאוד לשמור על המידה הנכונה. לשמור על מידה סבירה כדי למצות את כח היחד. וגם לאמירה זו יש להתייחס במידה הנכונה. אי אפשר לאחד את כל הציבור. חשוב לא פחות לשמור על המגוון והייחוד שיגייסו את מירב המצביעים. אם יתייצבו שתים או שלוש רשימות מהמרכז שמאלה, ולא שש או שבע, יגבר הסיכוי לנצח. כך תרד גם הסכנה של אובדן הקולות ברשימות שלא יעברו את אחוז החסימה. ביחסים סבירים, בין שמירת הייחוד לריכוז הכוח, אפשר יהיה ליישם הלכה למעשה את האסטרטגיה של "ללכת בנפרד ולהכות ביחד".
  
שילוב המיעוטים
  
להשלמת המהפך, הנחוץ כל כך, חשוב לשלב גם את המיעוטים החיים בישראל באחריות ובהובלה. נכון כמובן, לשיטתי, לשלבם בהנהגת כל המפלגות, אך גם לרשימות הנפרדות, כולל הרשימה המשותפת, אמור להיות מקום בממשלה שתוביל לשינוי כיוון מדיני וחברתי. אין להסתפק בגוש חוסם, כנגד ממשלה לאומנית קיצונית. יש לשלב את המיעוטים בהובלה ובניהול המדינה, כשווים בין שווים. אסור להוציא
כ-20% מאזרחי ישראל מהאחריות לניהול המדינה ואסור לוותר על תרומתם בכל המישורים, כולל בגיבוש ועיצוב המדיניות שעל פיה תפעל ממשלת ישראל. גם הם, ההנהגות של המיעוטים, חייבים לשנות את התייחסותם, במידה ויש להם עדיין הסתייגויות, ועליהם להשתלב באופן מלא באחריות ובהובלה של מדינת ישראל.
  
* * *
  
לא הכל בידינו אך חלילה לנו מלוותר על מה שאנחנו יכולים לעשות ולהשפיע. כל אחד מאיתנו אמור לפעול לשם כך במפלגה שבה הוא חבר. עלינו לעשות זאת בבחירות המוקדמות (הפריימריז), בגיבוש השותפויות, בקביעת הדגשים במצעי המפלגות ובתעמולת הבחירות. זו המדינה שלנו ועלינו האחריות להחזירה למסלול הנכון.
  
נכתב בתאריך
3/1/2019



הרשמה לניוזלטר שלנו