עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

גם זה קרה!
  
ביום ראשון, לפני כשבועיים, הדהד הרדיו ובו ידיעה כי הקבינט הביטחוני-מדיני יכונס באותו היום בשעה 10:30 לדיון בנושא פינוי חאן אל אחמר. 
שרי הקבינט נדהמו, והתבטאו בזמן בנסיעתם לירושלים ברשתות השונות, כי הם לא מכירים את הנושא שנידון כבר בבג"צ והכל חלוט ומוסדר.
רק יואל מרשק העז לומר לגלי צה"ל וערוץ 2 את מה שמזה שבועיים ימים היה ידוע לו ולעומד בראש המועצה לביטחון לאומי ולראש הממשלה.
  
מה קרה יואל? למה הייתה פאניקה שכזאת?
ערב יום כיפור קרא לי בטלפון יו"ר ועד הכפר הבדואי ששמע את שמי מהארגונים השונים הזמין אותי לפגישה דחופה. ישבנו שמונה שעות בכפר המיועד לפירוק. למדתי את הנושא ויחד עמו בדקנו רעיונות שונים. התברר כי התושבים מסכימים להצעת המדינה והרשות הפלסטינית היא המתנגדת.
לקראת כניסת יום כיפור, נפרדנו וקבענו להיפגש למחרת עם נציג הרשות באום אל פאחם, כי יומן הלו"ז של כולם כבר היה סגור ורוה"מ עמד לצאת לעצרת האו"ם והכל נראה דחוף.
יום כיפור, הכבישים ריקים מכלי תחבורה, ורק עשרות זוגות אופניים נוסעים כנגד התנועה ואני ממהר לאום אל פאחם עם חברי הטוב מקיבוץ שפיים עמוס גבירץ.
ערב קודם, לאחר כניסת הצום, קיבלתי שיחת טלפון מהשר הממונה על המו"מ ובו הנחה אותי מה מותר לי ומה אסור לי לבדוק.
  
מה היו תוצאות הפגישה ביום כיפור?
העלינו מספר הצעות שאחת מהן אף בכתב, שיכולות להביא לפינוי מרצון בהתאם להחלטת בג"צ.
לאחר בדיקות נוספות במשך מספר ימים, תפסתי את מאיר בן שבת, ראש המל"ל עם עלייתו למטוס לעצרת האו"ם וציידתי אותו בהצעות השונות.
במקביל החלו לחצים ביוזמת הארגונים הבינלאומיים ורוה"מ החל "לשחות" בחומר. גם בפגישה הסגורה שלו עם ראש ממשלת גרמניה ובן שבת נבחנו ההצעות השונות.
  
מי ידע עוד על המהלכים הללו?
נדמה לי שאף אחד, ולכן ניתן היה בשקט ללמוד ולדון בהם עם התושבים ו... נציגי הרשות.
  
מה קורה עכשיו?
הקבינט החליט לבקשת רוה"מ לדחות את הפינוי ולממש בדיקה נוספת. מתברר שזמי שנקבע מטעם הממשלה יצא לחו"ל, וכאשר חזר, הנציג של הרשות נעלם פתע. תפקידי היה לגרום לדחייה ולגרום לכך שהצדדים ייפגשו - רק לזה הסכמתי. בינתיים החלו לחצים על הלו"ז ועל תכני ההצעות ושוב נקראתי לדגל.
יצאתי לשטח ללמוד את האפשרויות השונות עם כל צד באופן שונה, אחד עם המפות על השולחן הירוק ועם השני ב... רגליים בשטח.
  
מה מפריע להתקדם?
החשדנות, איומי הסרק והצורך בהישגים פוליטיים במיוחד של הרשות הפלסטינית.
גם אני נמצאתי במילכוד - הימניים חושבים שאני שמאלני, והשמאלנים בטוחים שאני ימני. אך כל מה שהם שומעים ממני, כי אני בעד עקרונות תכנית יגאל אלון וכמובן שתי מדינות. החשדנות גרמה וגורמת לסגירת טלפונים, ביטול פגישות גלויות, וקידוש האפלה ומגעים מתחת לרדאר וזה לוקח זמן.
  
אתה אופטימי?
תמיד!!! ללא תקנה. מחפש את הפוליטיקה הריאלית ופועל תוך פיצוח החלומות והחזון לדברים האפשריים. ועוד לא הזכרתי את החמאס. הבחירות, הצעות טראמפ - הכל ברקע ומשפיע. כאן במזרח התיכון אתה צריך להיות רב אומן בדברים הללו - ימים יגידו!
  
איתי מאיר
פעיל חברתי מדרום תל אביב
נכתב בתאריך
9/11/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו