עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת חיי שרה

logo

פרשת השבוע

כ"ב בחשון, תשע"ט, 31.10.2018
גיליון מס' 633

פרשת חיי שרה
חיי שרה או מותה?
מאת טריקס ריכטר, בית רימון

 

רק שש מתוך כל פרשות השבוע נקראות על שמם של דמויות, ומתוכן פרשת חיי שרה היא היחידה שנקראת על שם אישה. זאת גם הפעם היחידה בכל התורה שיש התייחסות לאורך חייה של אישה, בניגוד לנשים האחרות בתנ"ך שאין צורך למנות את שנות חייהן, כי לא נגזרות מהן שושלות ותקופות (כיאה לחברה פטריארכלית...). כנראה שמסיבה זאת התורה גם לא מציינת את חלוקת חיי שרה לתקופה של טרום לידתו של יצחק ולתקופה שלאחר לידתו של יצחק, על פי הנוסחה המקובלת. שרה לא יצרה "תולדות", לא בחייה ולא במותה.

 

אולם בפרשתנו התורה מתמקדת אך ורק במה שקורה לאחר מותה של שרה, וזה דווקא משהו חדש ומפתיע. במהלך כל ספר בראשית עד לפרשה זו, נוצרו, נולדו, ילדו, הולידו ומתו המוני בני ובנות אדם (מלבד חנוך הוא שלא מת, אלא "איננו, כי לקח אותו האלוהים(". עד פרשת חיי שרה לא צוין שמי מהן/ם נקבר/ה, וזה ודאי מוזר בהתחשב בכך שסיפורי התורה עד פר' לך-לך עוקבים אחר התפתחות תרבות האדם ומבינים אותה כפי שהמחקר האנתרופולוגי מבין אותה. התורה מתייחסת לתופעות תרבות שונות, אפילו בהרחבה, למשל: וַתֵּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הוּא הָיָה אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה-אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל (ד, כ-כב).

 

בזמננו, ובעיקר בחוגים הדוגלים בארץ ישראל השלמה, הפרשנויות לפרשת קניית חלקת הקבר של שרה על ידי אברהם מתרכזת בצד הנדל"ני של הסיפור. מדובר בפרשנות שמנסה לתת לציבור מענה לבעיות בהווה, על רקע הסברים הסטורים מהתנ"ך (כאילו התנ"ך הוא ספר רישום קרקעות). דוגמה לסוג זה של פרשנות ניתן למצוא גם בפירוש ובתרגום לגרמנית של הרב רפאל ברויאר (עוד אחד מנכדיו של הרש"ר) על ספר יהושע. הוא נכתב לפני מלחמת העולם הראשונה (אבל יצא לאור רק אחריה) וכפי שברויאר כותב בהקדמה (שאותה כתב כבר אחרי המלחמה), ספר יהושע הוא "ספר מלחמה, שמדבר על קרבות וניצחונות, על ניכוס של אדמה וחלוקתה"... איך זה "לדפדף בספר מלחמה משחר הימים לאור להבת מלחמת עולם! ואפילו אם ספר מלחמה זה הוא התנ"ך, אזי צלילה בתוך עומקו, המלא ברוח הקודש, תוכל להיות כמו טיהור מאבק ובוץ". (התרגום שלי). ברויאר רואה את פירושו ותרגומו על רקע התקופה של מלחמת העולם הראשונה.

 

אני מעדיפה לקשור את קנית הקבר למרחב התרבותי המשתקף בתורה, החל מפרשת לך לך. זו כבר אינה תרבות כלל-אנושית אלא תרבות חדשה של אברהם ומשפחתו, ושל עם ישראל כולו. ולכן הקבורה שהיא ענין בסיסי לכל חברה אנושית באשר היא כזו, וכן הידיעה וההכרה שהמוות הוא הסוף הבלתי-נמנע של החיים, הם מן הדברים המשותפים לכל אדם, אך אין פלא שמנהגי הקבורה ברוב התרבויות יותר מורכבות מהנדרש מן הצד המעשי, והן נבדלות בין תרבויות שונות.

 

כשהתורה מתחילה לספר את סיפורי האבות, חשוב לה להתייחס לתרבות הקבורה הישראלית ועל ידי כך נפתחת האפשרות להשוות אותה לעמים הסובבים ולבדל אותה. מתקופת הברונזה מוכרות לנו שתי שיטות קבורה שונות בכנען: קברי בורות לקבורת יחידים, וקברי מערות לקבורת רבים (למשל נמצאו שני קברים כאלו בתל רומיידה בחברון). אברהם בוחר בקבורת מערות משפחתית. הפן המשפחתי חשוב בסיפורי האבות, כפי שהרש"ר מציין בפירושו והגותו. לאברהם כנראה היה חשוב לבדל את עצמו גם מהמנהגים המצריים, שהיו ידועים בתקופתו בכנען, ובוודאי לכל מי שנסע למצרים בעצמו, כי טקס הקבורה הוא הטקס המרכזי של הדת המצרית שנותנת עדיפות לחשיבותו של העולם הבא מהעולם הזה.

 

קיים טקסט מצרי מרכזי מהמאה ה-19 לפני הספירה שמספר בצורה מאוד יפה על ההבדל בין הקבורה הכנענית לקבורה המצרית, וכמובן מעדיף את הקבורה המצרית. מדובר בנובלה שמגוללת את סיפור חייו של סינוה המצרי (באנגלית Sinuhe) שבורח מסיבה לא ברורה ממצרים לכנען, שם הוא מקים משפחה ענפה וצובר הון רב, אבל חוזר למצרים בערוב ימיו. (יש מי שמקשר בינו לסיפורי יעקב ויוסף, אבל נראה שאין באמת קשר ביניהם). כמצרי, חשוב לסינוה שיהיה לו מעבר בטוח לעולם הבא, דבר שלא מובטח לו בכנען. וכך הסיפור מפרט מתוך מכתב שסינוה מקבל ממצרים: "היום התחלת להזדקן... // אתה נזכר ביום קבורתך / הלילה נחתך עבורך בשמן ועטיפת פשתן / תהיה לך תהלוכת מעבר ביום בו אתה חוזר לאדמה / תיבה זהובה, מסכת תכלת, השמיים מעליך, על מיטתך // לא תמות בארץ הרים, הנוודים לא יקברו אותך / לא ישימו אותך בעור כבשים בזמן שנכין את מתחם קבריך // תחשוב על גופך המת ותחזור. (בתרגום חופשי שלי מאנגלית)

 

כידוע המקרא אינו מתייחס בכלל לעולם הבא (יש רק מספר מקומות בהם הפרשנים מתייחסים לכך כאזכורים אפשריים). גם כל הפעילויות של אברהם סביב מותה של שרה אינן קשורות להגעתה לעולם הבא, אלא לקבורה במערה, בתוך האדמה. מה שחשוב לאברהם, ולמקרא כולו הוא שהאדם ישוב אל האדמה "עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג,יט). כך "חיי שרה" היו חשובים יותר מן המוות, ולכן אברהם קבר את גופתה באופן ראוי לה, במקום השייך לו ולמשפחתו כנהוג בכנען ומעכשיו גם במשפחתו. החיים על פני האדמה חשובים יותר, הם ממשיכים, ולאחר קבורתה של שרה בחיק משפחתה (לעתיד) אברהם דואג להמשך השושלת, מחתן את בנו ונישא שוב בעצמו.

 

טריקס ריכטר, ילידת בזל, בוגרת הכשרה בשדה אליהו, חברת קיבוץ בית רימון. בעבר מילאה תפקידים רבים בקיבוץ (ניהול כספים, ריכוז משק ואחרים). תלמידת מחקר למ.א. בחוג למקרא באוניברסיטה העברית. נשואה לקלייב סילברמן, אמה לשלוש בנות וסבתא לשני נכדים. פמיניסטית מוצהרת.

 

 

 

 

כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת חיי שרה תשע"ט / טריקס ריכטר

פרשת חיי שרה תשע"ט / טריקס ריכטר


תגובות לדף

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
1/11/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו