עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרשת השבוע: פרשת וילך

logo

פרשת השבוע

ג' בתשרי, תשע"ט, 12.9.2018

גיליון מס' 627

פרשת וילך
משה - המנהיג והנביא – פורש
מאת שמריה מלר, עלומים

לאחר שנים ארוכות שבהן משה עסוק מבוקר עד ערב בהנהגת העם, ארבעים שנה אינטנסיביות ביותר, כולל משברים לאומיים ואישיים שבהם הוא נאלץ להיפרד מקבוצת העבדים שאותה הוציא ממצרים, לעצב את דור הבנים כעם בני חורין (שיהיו מסוגלים מצד אחד להילחם ולכבוש את הארץ ומצד שני לא להתפתות לעבודה זרה ולקיים את התורה כפי שצווה במעמד הר סיני), לאחר כל זאת, ממש לפני התגשמות החלום הגדול - הכניסה לארץ המובטחת, משה מקבל צו א-לוהי – חדל! "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא וה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (לא,ב)

משה עומד ממש לפני פרישה והוא נדרש לשנות תכניות. כמנהיג וכנביא הוא יודע שהוא עומד לפרוש, אך הוא גם יודע שהתכנית הא-לוהית אינה נעצרת לעולם, ושעם ישראל יחצה את הירדן ויכבוש את הארץ. הוא יודע עוד עובדה ברורה הזועקת בתוכו, הן על בסיס ניסיון העבר בארבעים שנות המדבר והן כנביא שעתידו של עם ישראל גלוי בפניו – מפעל חייו עומד לקרוס. עם ישראל יעבוד עבודה זרה ויתרחק מעבודת ה'. את הידיעה הנוראה הזו משה מתרגם כמאמר חז"ל: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חֹרִין לְהִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (אבות ב,טז).

משה מבצע שלוש פעולות כדי שמפעל חייו – עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל יהפכו מחזון למציאות:


• הוא מעביר את המנהיגות ליהושע בצורה מסודרת: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם".

• הוא מצווה לקיים את מצוות הקהל: "וַיְצַו מֹשֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים... הַקְהֵל אֶת הָעָם..." (לא,י-יב)

• הוא כותב ספר עדות - את השירה - שהיא התורה, ואת הספר מצמיד לארון ברית ה': "וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (לא,כה-כו).

תפקידן של שלושת הפעולות הללו הוא להגשים את החזון של עם ישראל על פי צו ה' . בסדר הזה הן מופיעות בפרשתנו. שתיים מתוכן מתבצעות מיד: העברת המנהיגות וכתיבת העדות, והשלישית היא צווי לעתיד – מצות הקהל במוצאי שנת השמיטה, לאחר כניסתם לארץ. חשוב לשים לב כי הפעולה הראשונה אינה רק העברת מקל ההנהגה אלא צווי לעתיד - לנחול את הארץ, וגם הפעולה האחרונה תתגשם בעתיד באשר ספר התורה יהווה עדות לצו ה'. נמצאנו למדים שיש כאן בפרשה מארג של הערכים המרכזיים של עם ישראל לדורותיו שאותו טורח משה לחזק.

מצות הקהל היא גולת הכותרת של שמירת הערכים – קיום התורה לדורות הבאים. אשר על כן הושקעה במצווה זו חשיבה מעמיקה לפרטי הפרטים: מתי מקיימים אותה, מי משתתף בקיומה, מהו המעמד וכיצד היא מתבצעת. זוהי חשיבה שנועדה לקיים את המצווה באפקט האופטימלי להמשך קיום התורה. חשיבותה גדולה עד כדי כך שיש המקבילים את מצות הקהל למעמד הר סיני באשר מהות שני המעמדות זהה: "הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ... וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת". מכך אנו מבינים שכל העם ללא יוצא מן הכלל, השתתף בשני המעמדות. לא זו בלבד, אלא שמשה משתמש במצות הקהל באותה לשון שבה השתמש הקב"ה בכינוס מעמד הר סיני: "הַקְהֵל אֶת הָעָם ".

יש לשים לב גם לפרטי הפרטים של התכנון המדוקדק :

מועד הכינוס בסיום שנת השמיטה בחג הסוכות- חג השמחה, כאשר העם מסיים שנה של רוגע. השנה שבה העם יכול לחזק את הרוח וקיום המצוות, היא הזמן האופטימלי לקיום כינוס של התחזקות דתית ומוסרית.

במשנה בסוטה ל"ב, נקראת פרשת הקהל 'פרשת המלך', מכיוון שהמלך הוא זה שקורא בתורה במעמד הכוהנים והלווים. בין היתר קורא המלך את פרשת "שמע ישראל" – קבלת עול מלכות שמים, "והיה אם שמוע" –הברכות והקללות, שכר ועונש ופרשת המלך.

כאן נסגר המעגל: אותו המלך הקורא בפני העם את הערכים המרכזיים שהם שורש קיומו של העם, מצווה לכתוב לעצמו ספר תורה שיהיה תמיד בהישג ידו הפיזי ובתודעתו, והציפיה היא שינהג במלכותו בדיוק על פי אותם ערכים שהוא מציג בפני העם.

הקהל הוא מעמד רב רושם שנועד להנחיל גם בלבבות הצעירים – דור ההמשך את תורת החיים של העם היהודי לדורותיו.

שמריה מלר, חבר קיבוץ עלומים, מנהל מחלקת הבניין, בעבר ניהל את מחלקת משימות של הקיבוץ הדתי.

 

 

 

 

 

 

 

כדי לקבל דף פשרת השבוע בדואר אלקטרוני, יש לשלוח הודעה אל: webmaster@kdati.org.il 

 ולרשום subscribe בשורת הנושא. כדי להפסיק, יש לכתוב unsubscribe בשורת הנושא.  

תגובות למאמרים וכן הצעות לכתוב מאמרים, יש לשלוח אל: amudim@kdati.org.il

מסמכים מצורפים

פרשת וילך תשע"ט / שמריהו מלר

פרשת וילך תשע"ט / שמריהו מלר


תגובות לדף

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

הופיע ב:
הקיבוץ הדתי
נכתב בתאריך
13/9/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו