עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

כיסופים וכספים

דברים אלה נכתבו בעקבות הדיון במועצת התנועה הקיבוצית ובעקבות רשימתו של רן כוחן: "כספים או כיסופים" (ידיעות הקיבוץ 13.7.2018) המצר על כך שאיחוד התנועות עדיין לא הושלם להבנתו. הדברים ברשימה זו נכתבו על ידי מי שיחד עם חבריו בקיבוץ עין השופט הציע לאחד את התנועות הקיבוציות כבר בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. לאחד לאחר תבוסת המערך וניצחון הליכוד בבחירות, ולאחר הקמת ממשלת ימין לראשונה בישראל. יחד עם שמעון אבידן ז"ל, שהיה בימים ההם שותפי הוותיק במזכירות קיבוצנו, יצאנו לחרוש את קיבוצי התנועה, במגמה להביא לאיחוד התנועות הקיבוציות. עשינו זאת מתוך אמונה שיש לגבש את התנועות הקיבוציות כגרעין קשה שסביבו תתאחד תנועת העבודה כולה, בתקווה שבכוחות משותפים נחזור להובלת המדינה. יגאל אלון הגיב בחום על יוזמתנו וכתב: "קריאתכם לאיחוד היא כמים זכים להלך במידבר". לצערנו רוב שותפינו בכל המחנות דחו אז את יוזמתנו. כאשר לאחר שנים רבות הבשילו התנאים לאיחוד התנועות, בתחילת שנות האלפיים, כבר לא הייתה זו אותה תנועה. מי שהיו אמורים להיות הגרעין הקשה של השמאל החברתי והמדיני בישראל התפזרו ונפוצו (פוליטית) לכל רוח.
  
תנועה שרוצה להשפיע
  
מוסכם על הכל שיש לבחון היום ובעתיד את תועלתם ואת תרומתם של גופי התרבות, החינוך והרוח שבאחריות ומימון (חלקי ברוב המקרים) של התנועה הקיבוצית. "הגופים המתוקצבים" בז'רגון התנועתי. ביניהם תנועות הנוער, מכוני המחקר, גופי התרבות וכו'. לשיטתי עלינו לבחון כדי לשפר ולא כדי לצמצם. לבחון ולחדש, אולי לסגור אחדים ולהצמיח אחרים. לעשות זאת כדי להעמיק, להגביר ולהרחיב את הקשרים עם הציבור הרחב ואת השפעתנו, מעבר לקיבוצים ולתנועה של היום. הדברים אמורים להיות חלק ממאבקנו על יותר השפעה ועל שינוי המגמות בחברה הישראלית. כנגד המהלכים להגדלת הפערים בחברה, כנגד הרס החקלאות, כנגד תהליכי ההדתה וכנגד הקיפאון המדיני והגלישה, במתכוון ושלא במתכוון, למדינה דו לאומית. למרות הפיזור הפוליטי המאפיין היום את חברי הקיבוצים, נראה שיש הסכמה רחבה על המטרות הללו. כמובן שעלינו להציע דרכים חלופיות לאלה שמובילה הממשלה הנוכחית. דרכים להגברת הסולידאריות החברתית, לחיזוק ההתיישבות והחקלאות, לטיפוח הפלורליזם וחשוב ודחוף - לחידוש היוזמה המדינית, שבמידה רבה היא תנאי לכל השאר.
  
המשבר המדומה
  
דווקא היום, לאחר שמצבם הכלכלי של רוב הקיבוצים השתפר מאוד, מציגים לנו תמונה של משבר כספי בתנועה. משבר הנובע משתי סיבות שאינן קשורות ליכולות הקיבוצים:
האחת - המשא ומתן שלא הסתיים עם קבוצת "חבצלת" (הקבה"א לשעבר) ומול הבנקים וגופים אחרים, על הנכסים והכספים שאמורים לעמוד לרשות פעילות התנועה בעתיד.
השנייה - ההתנגדות האובססיבית להגדלת המיסוי על הקיבוצים וחבריהם.
  
לגבי הסיבה הראשונה אני מאמין שנגיע להבנות הנחוצות ונמצה את המו"מ בפנים ועם הגורמים החיצוניים השונים, למרות שהדברים מתנהלים לאט ולעיתים באופן מקומם. אני כופר לחלוטין בסיבה השנייה ואני חולק על עמדה זו. אומרים לנו, ברוח ה"ניאו-ליברלית" ומגמות ההפרטה הרווחות היום במדינה ובין רבים בקיבוצים, שאסור לדבר על הגדלת המיסים. על ה"סוציאליזם" במובנו המלא איש כבר אינו מדבר, אבל ה"סוציאל דמוקרטיה", כפי שאנחנו מכירים אותה בעיקר בצפון אירופה, מדובר והיא ראויה לחיקוי על דעת רבים. שם, בארצות הצפון, מבטיחים חינוך, סיעוד ובריאות, השכלה ותרבות, בתמיכה רבה של המדינה. הם עושים זאת על ידי מיסוי פרוגרסיבי עמוק.
  
אז כמה זה יעלה לנו?
  
כאשר מדובר על מיסים ועל כספים מותר לעשות חשבון ולהציג כמה מספרים להמחשה. לתקציב התנועה חסרים היום כשלושה ארבעה מיליון ש"ח, כדי לקיים ולחדש את הפעילות המתוקצבת. אם נחשב חמישה מיליון ש"ח, כדי להשאיר רזרבה לפעילויות נוספות, תידרש תוספת ממוצעת של כ-20,000 ש"ח לקיבוץ בשנה, שהם פחות מ-100 ש"ח בשנה לחבר. אין לי ספק שרובם הגדול של חברינו יבינו ויתמכו בדבר, אם וכאשר תתייצב הנהגת התנועה ותציג באומץ את המטרות ואת המשמעויות. תוספת מס שנתי בסכום של כ-100 ₪ לחבר אינה "משבר כלכלי". זה פחות ממה שאנחנו משלמים ללא כל התלבטות על ארוחה במסעדת דרכים, תוך כדי נסיעה שעולה לנו הרבה יותר. אחרי הכל זו לא בושה לדבר על הכיסופים, לפעול כדי להגשימם ולהשתתף בכיסוי עלותם.
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
18/7/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו