עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרקי התנדבות אז והיום (א)


בחודש מרץ, בשנת 1985 עת החלה האינתיפאדה הראשונה המריא שר הביטחון יצחק רבין ז"ל לוושינגטון, ובחר לצאת בהכרזה בעייתית: "השתמשו באלות לשבור להם את הרגליים"., חיילינו בסדיר הגיבו בצורה קשה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית.
  
ניצן סלע , חבר קיבוץ בית השיטה הרים טלפון והציע להקים כח מתנדבים של קצינים," נחבור אל חיילי הסדיר ונשפיע על התנהגותם בלב האינתיפאדה. במקום להצליף בהם, בוא ונצטרף אליהם". הוצאנו "קול קורא" – וישבנו על הדשא מול לשכת ראש אכ"א והרמטכ"ל- לקבל אישור .
  
התוצאה כ-140 קצינים במיל' שהורידו את דרגותיהם, התחלקו לשבעה מחזורים בני שבועיים, ותיפקדו על תקן חיילים לכל דבר יחד עם חיילי הסדיר בגזרות שכם, טול כרם וגנין.
  
מזכיר התנועה דאז, אהרון ידלין, שמע ו...בחר להצטרף בקריאה לקום ולהתנדב, ביקר אותנו בשטח, ועודד את היוזמה ונתן לה מניפה של התנועה הקיבוצית. ניצן, מנהל מפעל הזיתים, ואני, מנהל בי"ס אזורי "מעבר אפק" באותה העת, ריכזנו וליווינו את הפעילות בשטח.
  
כעת, ההתגייסות וההתנדבות חוזרים על עצמם. אנחנו "בקו העפיפונים ובלוני ההליום", על גבול רצועת עזה בעוטף כ- 180 מתנדבים נענו לקריאה ושירתו יום שלם בתצפיות, כאשר בתדריך המבצעי מוצגות כל הסכנות הכרוכות במשימות, עד כה רק שניים לאחר שהבינו את המצב, בחרו שלא לצאת מצומת יד מרדכי לתצפית באזור הגבול מול קיבוצי ארז, ניר עם, עלומים, בארי, כיסופים ועוד. יחד עם זאת, כל יום נרשמים עוד ועוד בעקבות התוכנית בערוץ 10
אך גם עכשיו, נשמעים קולות אחרים הטוענים שאנו משרתים את הממשלה הימנית, את אלו שפוגעים בחקלאות, ושבמקום לעזור לממשלה, אנו צרכים לצאת ולהפגין, לחסום כבישים, כי השלטון פוגע באוכלוסייה שלנו.
  
לטעמי, עלינו לנקוט בצעדים של אחריות , מעורבות וערבות הדדית כלפי כל שבטי ישראל. התנהגות תושבי עוטף עזה ראויה להערצה בהכילם את תופעת העפיפונים. כבר למעלה מחודש ימים, שמתנהל משא ומתן חשאי בין ממשלת ישראל לחמאס בתיווך גורמים שונים. מדיניות הממשלה מסתמכת על גילוי מוקדם של השריפות וכיבוין ע"י כוחות הביטחון במהירות.
  
המתנדבים בעת הזו בתצפיות על הגבול, משרתים מאוד מגמה זאת, ומאפשרים בתפקודם המשימתי את הדבר החשוב ביותר : קיום מו"מ בין הצדדים להסדרת ביניים ביחסי הגומלין בהעדר הסכמה על העתיד משני צידי הגבול.
  
הנושא הקריטי במו"מ הוא נושא השבויים והנעדרים, וכצפוי ארבעת המשפחות פועלות ומפעילות לחצים על מקבלי ההחלטות, כל אחת בדרכה, יש כיוונים שונים בהתאם להשקפת עולמם ולאור המקרה של גלעד שליט.
  
גישה אחת טוענת כי לעולם לא נאפשר ביצוע עסקת החלפת שבויים, בעוד הגישה השנייה טוענת כי החמאס רק זאת מבין, וכי לעולם לא יסכים להטבות מכל סוג - כי זאת מטרתו : שחרור מחבלים מבית הכלא – הפערים גדולים, וקיים אף מתח בין המשפחות, השדולות ומטות הפעילים.
  
נדמה כי בשעה זו, אנו חברי הקיבוצים, המושבים והערים, פועלים נכון כאשר אנו מאפשרים לגישות השונות לבוא לידי ביטוי במו"מ הקשה עם ארגון טרור המחזיק את בנינו ואת עמו שלו כבני ערובה.
   
ואולי משהו שיבוא מלמטה מהאזרחים, יניע את השטח ו לפעול "מחוץ לקופסא" - המשהו הזה מתחיל בלקיחת אחריות, בנתינה עם "המתנדבים בעם", ועם מנהיגים היוזמים והמחוברים לשטח, מחוץ למשרדים ולמסכים, היודעים להקשיב, ולפגוש את המציאות המורכבת.
  
היכן הם היום???
  
חסרים בצילומים שני בוגרי המוסד שסירבו מטעמים ידועים לחשוף את פניהם ואישה יפיפייה מטעמים השמורים רק עימה. בבקשה עודדו עוד ועוד אזרחים להתנדב.. כי אין לנו ארץ אחרת. ואת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק...
נכתב בתאריך
10/7/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו