עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הכל זורם (א)

רשימה ראשונה: על השינויים במחשבה, במציאות, בקיבוצים ובכלל
  
בהזדמנויות רבות חוזרים ומזכירים לנו את העובדה הידועה לכל כי אנו נמצאים בתהליכי שינוי תמידיים. כבר הרקלייטוס, הפילוסוף היווני בן המאה השישית לפני הספירה, אמר והוכיח (לשיטתו) את העובדה שהכל נע וזורם כל הזמן. האמירה המפורסמת המיוחסת לו: "אי אפשר להיכנס לאותו הנהר פעמיים, היות והמים מתחלפים כל הזמן". אך להבדיל מכמה כותבי מאמרים, הרקלייטוס הבין וידע שחוקי הטבע, המניעים ומקיימים את הנהר ואת הזרימה בו, ממשיכים להיות תקפים גם אם אינם ידועים ומובנים לנו במלואם. המציאות האנושית זורמת ומשתנה כל הזמן ואין אדם שפוי שיחלוק על כך. הזרימה והשינויים מתרחשים כל הזמן, אך גם בהם אפשר למצוא ולאבחן חוקיות קבועה, למרות שקצבם ועוצמתם אינה רצופה ואחידה. התהליכים היותר משמעותיים איטיים ולפעמים בלתי מורגשים כמעט, אך כאשר הם חודרים לתודעתנו הם נראים לא פעם כקפיצת מדרגה, כ"שינוי מסדר שני". דבר המקשה לצפות את השפעתם (של התהליכים) על העתיד. ידוע הסיפור על חכמי לונדון המודאגים, שחישבו ומצאו שהעיר עומדת לטבוע בזבל סוסים, היות ולא יצליחו לפנות את הזבל בקצב בו מתרבות המרכבות הרתומות לסוסים. הסכנה חלפה כלא הייתה לאחר המצאת המנוע.
  
המציאות החדשה כבר כאן
  
להמחשת השינויים הטכנולוגיים והחברתיים שזמן דגירתם ממושך אך הם מתגלים ונתפסים כקפיצת מדרגה, אציין שניים, שהם כבר כמעט איתנו, הדומים בעוצמתם למהפך שהביא בזמנו מנוע המכונית.
  
האחד - "הרכב האוטונומי". כלי הרכב העשויים לבטל את הצורך בבעלות על רכב פרטי. שינוי שעשוי להשפיע על החופש להתנייד ולהביא לצמצום דרמטי של כלי הרכב על הכבישים הציבוריים. שינוי שיביא גם להפחתה משמעותית של זיהום האוויר. יתכן שבעתיד תצעד הטכנולוגיה צעד נוסף קדימה, לפתרונות ניידות ללא כבישים כלל, דבר שנראה היום כדמיון פרוע, כפי שחשבנו עד לא מזמן על הרכב האוטונומי.
  
השני - מושג ה"עבודה" - טכנולוגיות ה"אוטומטיזציה" ו"הבינה המלאכותית" משנות ללא הכר את מושג ה"עבודה". ככל שיחלוף הזמן תידרש פחות ופחות עבודת אדם כדי לייצר מוצרים מכל הסוגים וכדי להפעיל מערכות ניהול ציבוריות ופרטיות. בני האדם יעסקו בעיקר בחשיבה ובהמצאות חדשות ויהיה להם הרבה יותר זמן פנוי לעסוק ביצירה חברתית, אמנותית ורוחנית לסוגיה. למרות שהתהליך כבר בעיצומו, נדמה שאיש מאיתנו עדיין לא מבין לעומקן את המשמעויות האנושיות והחברתיות הנובעות ממנו.
  
הבאתי את שתי הדוגמאות לתהליכים שאנו מתקשים לחזות ולהבין את השפעתם עלינו כפרטים, על החברה בכללה ועל העולם הגדול. חשוב להבין כי התהליכים והשינויים החלים בסביבתנו המיידית, בקיבוצים, באזורים, בתנועה הקיבוצית ובמדינה, מתרחשים על רקע אותם תהליכי שינוי גדולים, דוגמת אלה שציינתי.
  
כיוון הזרימה והשינויים על צירי הזמן והמרחב
  
באותה מידה חשוב להבין ולהפנים את העובדה שההיסטוריה וההתפתחות האנושית אינה דטרמיניסטית, אינה חד ממדית ואינה חד כיוונית. המחשבה או האשליה שההיסטוריה היא חד כיוונית וחד ממדית נובעת בעיקרה ממגבלות הזמו והמרחב מהם אנו צופים על התהליכים. להבהרת הדברים אתאר שני תהליכים היסטוריים שונים, במרחב ובזמן:
  
על ציר הזמן - הישוב היהודי בארץ ישראל. כידוע הישוב היהודי בארץ ישראל הצטמצם מאוד מאז ימי הבית השני ועד סוף המאה התשע עשרה, עד שהוא שינה כיוון והוא הלך וגדל מאז תחילת המאה העשרים ועד היום. זאת בעקבות הופעתה והגשמתה של הציונות המודרנית (להבדיל מ"חיבת ציון" הישנה).
  
על ציר המרחב - מעורבות המדינה. ברבות מהמדינות במערב וגם בישראל הולכים ומשתלטים הערכים והמדיניות החברתית ה"ניאו ליברלית", המביאה בהכרח להעמקת הפערים ולהפחתת מעורבות המדינה בחייו של הפרט. באותו הזמן מתקיימת מגמה שונה בארצות צפון אירופה, במדינות הסקנדינביות, ה"סוציאל דמוקרטיות". שם הלכה והעמיקה מעורבות המדינה במימון החינוך, ההשכלה, הבריאות והסיעוד לכל. המשותף לשתי הדוגמאות היא העובדה שמדובר בשינויים שמקורם בבחירתם של בני האדם.
  
חשוב להבין שאין זה הכרח היסטורי שהמגמות הניאו ליברליות ימשיכו לחדור ולהוביל את כולנו לעד. אפשר וחשוב להמשיך ולהיאבק על כך שערכי השותפות, השוויון והאחווה (סולידריות) בין בני האדם יתחזקו בצורות שונות וחדשות בעתיד. יש כבר יותר מסימנים ראשוניים שהדבר אפשרי, בדמותן של ההתאגדויות הקואופרטיביות וההתארגנויות השיתופיות החדשות, על ידי בוגרי תנועות הנוער ואחרים.
  
הרי אמרנו ש"הכל זורם" ואנו זוכרים את הנאמר במקורותינו: "הכל צפוי והרשות נתונה".
  
(על השפעת הקיבוצים והתנועה הקיבוצית על התהליכים בחברה הישראלית ברשימת ההמשך - לחצו כאן)
  
נכתב בתאריך
2/5/2018



הרשמה לניוזלטר שלנו