עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קצרים על הקיבוץ (3): שבריריותו של הלך הרוח המשתף


שבריריותו של הלך הרוח המשתף

 

האם יצא לכם לפגוש אדם, שהכרתם בעבר כחבר קיבוץ מסור ומאמין בדרך, ולפתע גיליתם ש"חצה את השורות" והפסיק להאמין ביכולתו של הקיבוץ להתקיים? לי זה קורה לא מעט.

 

לעיתים זה קורה בגלל שקברניטי קיבוצו אינם דואגים לקיום ההחלטות, מאפשרים לחברים "לעגל פינות", לחצות גבולות וליצור מצב של "איש הישר בעיניו יעשה".

 

לעיתים הסיבה היא ניהול שגוי של הקיבוץ - רמת תקציבים אישיים נמוכה ביחס להוצאות המשותפות, גוררת רצון עז להפרטות ושינויים על מנת לתקן בעיה שאינה מחויבת המציאות מלכתחילה. חלוקת נטל לא שוויונית מייצרת תחושה של "פראייריות" שאינה מחזקת את הרצון לשיתוף.

 

לעיתים זה בגלל התנהלות לא נכונה של ההנהגה -ניהול שאינו שקוף, אינו הוגן, אינו משתף ואינו מעצים את המנגנון הדמוקרטי בקיבוץ, מקטין את אמון החבר בשיטה.

 

לעיתים זה סתם בגלל שלא מדברים בקיבוץ ולחבר נדמה שכל החברים האחרים שינו השקפתם והוא מכין עצמו לשינוי ש"הם" מתכננים לו...

 

פעם הקיבוץ נראה נצחי וכשלים נקשרו לדמויות כאלו או אחרות ולחולשותיהן האישיות.

 

היום נקשר כל כשל, גם כזה המיוצר באמת ע"י דמויות מסוימות בגלל חולשותיהן האישיות, ככשל של השיטה - השיטה אינה עובדת. אף אחד לא מעלה את האפשרות שיש בעיה עם הפרשנות המקומית של השיטה...

 

דרושה פעם אחת בה נשבר האמון בהנהגה, בשותפים, בתום ליבם, במידת עמידתם בהחלטות המשותפות, במידת יושר כוונתם, כדי למוטט השקפת עולם שליוותה את האדם חיים שלמים. אמון שנשבר קשה לשקם.

 

הלך הרוח השיתופי אינו חסון ואינו נצחי - הוא אפילו די שברירי! כדאי להשקיע מאמץ בשימורו...

 

 

מאיה שפיר

רכזת המטה השיתופי

נכתב בתאריך
27/9/2017



הרשמה לניוזלטר שלנו