עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שמיים מתרוקנים
 
רעיון חברתי הנמצא בתהליך הגשמה אמור להיות מורכב משני חלקים משלימים. האחד - תוכנית התארגנות מעשית, טקטיקה ואסטרטגיה באמצעותן ניתן לממש את הרעיון. השני - פיתוח המבנה החברתי הרצוי באמצעות הגות רעיונית היוצרת עומק רוחני היוצר מעטפת מרחיבה ומנומקת של המעשה היומיומי הנגלה לכול עין. כול המעשים הגדולים, המהפכניים ששינו את המציאות העולמית והישראלית, נשענו על שני המרכיבים הללו. מהמהפכה הקומוניסטית בברית המועצות, הפשיזם הגרמני שהוליד את מלחמת העולם השנייה, הגשמת הרעיון הציוני בארץ ישראל ובהמשכו גם רעיון הקיבוץ. כול אלה ורבים נוספים יצרו לעצמם טקטיקות של הגשמה במציאות מורכבת אבל לצדן התפתחה ספרות ענפה שתפקידה היה לעבות, לפתח ולהסביר באופן תאורטי את המעשים שנעשו במציאות היומיומית.
  
רבים מאתנו זכו ללמוד את כתביהם של מרכס ואנגלס, ממשיכיהם ושותפיהם להשקפת עולם. הספרות הציונית על כול מרכיביה שימשה לנו כר נרחב לגיבוש עמדותינו הרעיוניות שהיה בהן שילוב בין תפיסה חברתית לתפיסה לאומית. גם תורת הקיבוץ נלמדה בבתי הספר, בפעולות של תנועות הנוער ובסמינרים הרעיוניים התנועתיים שהעיקריים שבהם היו גבעת חביבה ואפעל.
  
המעשה היומיומי גובה תמיד באמונה שניזונה מתאוריות שהיוו מצע רעיוני רוחני המסביר והמצדיק את המעשה היומיומי.
  
השמיים הרוחניים סיפקו את טעם המאמץ והצדקתו שלעיתים קרובות גבה מחירים כבדים מהאנשים שניסו להגשימם בחיי היום יום.
  
מבט קצר על המציאות בה אנחנו חיים במציאות של תחילת המאה העשרים ואחת מגלה שהשמיים הרוחניים התרוקנו כמעט לחלוטין. התאוריות המלוות את המעשה היומיומי כמעט ולא נשמעות יותר. הרעיון הסוציאליסטי כמעט ולא נלמד בבתי הספר שלנו, הרעיון הציוני עובר תהליך מדאיג של הדתה בדרך אל לאומנות אכזרית. והרעיון הקיבוצי הפך בימים אלה בעיקר לחישובי עלות תועלת ולחישובי פרקטיקה - פרגמטיקה. השמיים הרוחניים שבהם באו לידי ביטוי משמעות הדברים, הפכו במקרה הטוב לזיכרון רחוק.
  
האינרציה המחשבתית בכול תחומי החיים מוליכה אל המורד. העושר החומרי היחסי במסגרתו אנחנו חיים מהווה אשליה נוחה ומרפדת. הניסיון רב השנים מוכיח שהתמקדות ב - "סידורים" מעשיים בלבד לא מהווה בסיס מספק ליצירת חברה מתפתחת ומשתנה בהתאם למערכת הערכים מוסכמת ומופנמת בהם מאמינים החיים בתוכה.
  
מסתבר שרוב המהפכות שמטרתן הייתה לשנות סדרי עולם נכשלו. הכישלון הבולט ביותר הוא הכישלון של המהפכה הקומוניסטית בברית המועצות. גם המהפכה הציונית שרויה בימים אלה בסכנה של כישלון מהדהד. ואת מה שקורה במציאות הקיבוצית כולנו חווים יום יום. ולמרות העובדה שהמהפכות החברתיות נכשלו בהשגת היעדים עליהם נאבקו בראשית דרכם, בכול זאת נראה שהמאבק במהלך דרך ההגשמה הותיר מורשת חיונית לחברה הישראלית והמערבית. שוויון ערך האדם, סובלנות וכבוד לאחר ולשונה, דמוקרטיה כערך מקודש, כול אלה הפכו לנכסי צאן ברזל של החברה. נראה לי שמה שחסר לנו יותר מכול היא "הבטלנות האינטלקטואלית" מחשבה יוצרת ומחדשת שבאמצעותה נהיה מסוגלים ליצור לעצמנו נתיבים חדשים בהתאם לרוח הזמן והמציאות המשתנה לנגד עינינו. חיוני לפתח תכניות לימודים חדשות באמצעותן יתאפשר לתלמידים לבחון אלטרנטיבות שונות ולצדן טיפוח כלים תרבותיים ואמנותיים מסוגים שונים ומגוונים. השאלה הגדולה היא האם לא איחרנו את המועד? האם ניתן להחיות מחדש את ההתכוונות הרוחנית בהתאם למציאות בה אנחנו חיים בימים אלה?
  
התפקיד המוטל על כולנו הוא אישי וקולקטיבי באחד. התפקיד הזה כולל בדיקה תקופתית של מטרות אישיות אותן אנחנו רוצים להגשים ובו זמנית עיצוב מחודש של חזון אותו יחד עם שותפים לדרך ולרעיון ברצונו לממש. משימות אלה הופכות לחשובות במיוחד לאור העובדה שקיבוצים רבים קולטים בימים אלה עשרות חברים חדשים המצטרפים אליהם כחברים מן המניין.
  
אלה הן משימות קשות אבל הכרחיות למי שמעוניין להטעין מחדש את השמיים הרוחניים שלו ושל שותפיו לדרך.
  
נכתב בתאריך
29/6/2017



הרשמה לניוזלטר שלנו