עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הצבא של כולנו
 
הרמטכ"ל גדי איזנקוט התעלה על רבים מקודמיו בהתייצבו באופן ברור על הכללים, העקרונות והסייגים לשימוש בנשק, המחייבים את חיילי צה"ל ומפקדיו. כך נכון יותר לנסח את הדברים אליהם מתכוונים כאשר מדברים על "טוהר הנשק". מי ששירת בצה"ל בסדיר ובמילואים, במלחמות ובביטחון השוטף, יודע שהיו חריגות מהכללים ולא תמיד ידעו המפקדים לעצור ולמנוע אותן. כל הכבוד והערכה לרמטכ"ל על עמידתו האמיצה מול הרוחות הרעות הנושבות מכיוונים שונים. כל הכבוד והערכה על הדיוק ועל הנחישות הנחוצים כל כך לחינוך המפקדים והחיילים.
  
רוחו של צה"ל
  
למי ששירת וליווה את צה"ל מאז שנות השישים הראשונות של המאה הקודמת, המושג "רוחו של הצבא" אינו מושג מופשט, חסר תוכן ממשי. עבורי רוחו של צה"ל התאפיינה בארבעה מובנים עיקריים שהם: האחד - היותו צבא בעל תעוזה ומאפיינים התקפיים (דבר שאינו קשור לאירועים האחרונים). השני- שימוש מבוקר בכוח ובנשק, על פי הנדרש לביצוע המשימה הצבאית בלבד, מה שמכונה בלשון מעט מליצית: "טוהר הנשק". השלישי - התייחסות לכל הדרגים, מפקדים וחיילים, כאנשים בעלי אחריות ושיקול דעת. הרביעי - ראיית האויב כבני אדם בעלי יכולות, רצונות ומחויבויות לעניין שלהם. דה-הומניזציה של האויב לא הועילה מעולם באף אחת מהמלחמות וגם לא בהתמודדות הארוכה והמתישה עם מרי אזרחי. אין להסיק מכך שכל מעשיו של האויב קבילים במאבק שאנו מנהלים, כפי שלא כל מעשינו ולא כל דרכי תגובתנו עמדו ועומדים במבחן הקבילות והמוסר שאנו מחויבים להם. השמירה על דמותו המוסרית של צה"ל אינה דיון תלוש של "יפי נפש". עוצמתו של צהל מושתתת במידה רבה על רוחו ועל הערכים שהוא מחויב להם. זו עוצמה שיכולה להישחק ולהתפוגג, אם לא נדע לשמור על המשמעת, על המחויבות ועל הדיוק בפירוש ובמילוי הפקודות. אם לא נדע לחזק ולטפח את האחריות של כל חייל לקיים את רוחו של צה"ל ולשמור על ערכיו. אנחנו רוצים חיילים חושבים ומחויבים וכפי שאמר כבר גנרל ידוע במקום אחר: "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל".
  
הסכנה לעתידנו
  
המהומה שיצרו ויוצרים חלקים מסוימים בציבור ובהנהגתו סביב הרמטכ"ל ושופטי בית המשפט הצבאי (בפרשת אלאור אזריה) עלולה להוביל אותנו למקומות מסוכנים מאוד. המשכה מהווה סכנה לביטחוננו ולעתידנו, יותר מכל מחבל ויותר מכל עוצמה צבאית של מי מהמדינות הסובבות אותנו. הדברים המתרחשים בימים אלה לנגד עינינו הם תוצאתם של תהליכי התפוררות חברתית ובאותו הזמן הם מאיצים, באפקט חוזר, את תהליכי ההתפוררות. ההיסטוריה היהודית מכירה תופעות של "שנאת חינם", "מלחמות אחים" ו"קנאות" שהביאו לחורבן. הדמוקרטיה מתאפיינת בלגיטימיות של חילוקי הדעות ובזכותו של כל אחד מאיתנו לדבוק בעמדותיו. כאשר המחלוקת הדמוקרטית הופכת לשנאה והיא עוברת לאלימות היא מחסלת את עצמה. אכן, כל החיילים וגם אזריה הם של כולנו ("החיילים של כולנו" ולא "הילדים של כולנו"). לתובנה זו משמעות כפולה: עלינו לתת להם, לחיילים, את מלוא הגיבוי ועליהם להיות מחויבים לכולנו. לפעול על פי הפקודות והנורמות המוסכמות, מעבר למחלוקות הפוליטיות. זו המשמעות היותר עמוקה של "כולנו", של "צבא העם". צבא שהוא בא מהעם והוא למען העם, לכל העם. צבא שאמור לאפשר לכולנו לחיות וליצור כאן, בארצנו. לשבחו של הרמטכ"ל יש לומר שהוא הבין את המשמעות והשלכותיה יותר מרבים אחרים, בוודאי שיותר מפוליטיקאים רבים ובראשם ראש ממשלתנו.
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
11/1/2017



הרשמה לניוזלטר שלנו