עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

התנדבות בע"מ
  
כשהגיעה ההרחבה - קמה רוח ההתנדבות לתחייה בממדים שכבר שכחנו. בחלוף עשור, נחלשה הרוח הזאת מאותן סיבות שהיא נחלשה בקיבוץ
  
ההתכנסות האחרונה של פורום "מדברים קהילה" הוקדשה לדיון בשני נושאים: דרכים להתמודדות עם קונפליקטים בקהילה ועידוד ההתנדבות. בנושא ההתמודדות עם קונפליקטים לא ארחיב הפעם, משום שזהו נושא כמעט קבוע בטור הזה וגם בדיון האחרון שבתי וחזרתי על מה שאני אומר פעם אחר פעם: במלחמות כולם מפסידים. צריך לדעת להתפשר ולפעמים גם לוותר על מטרות בטווח הקרוב כדי לא להרוס דברים חשובים יותר. לשמחתי, בקהילת בית קמה אנחנו משכילים בדרך כלל ליישם את העיקרון הזה.
  
נושא ההתנדבות ראוי להתייחסות רחבה יותר. הקיבוץ הקלאסי היה מבוסס על התנדבות מעצם מהותו - הצטרפות חופשית ויציאה חופשית. מצד שני - כל עוד אתה בפנים קיימת מידה רבה של כפייה. גם כשדובר על התנדבות מחוץ לקיבוץ - התנדבות לבריגדה, למשל - הוחלט בחלק מהקיבוצים שהקיבוץ מחליט את מי לשלוח, או כמו שאבא שלי ז"ל נהג לומר: "מתנדב מרצונו החופשי של הקיבוץ". קיבוץ בית קמה נוסד, כידוע, ב-1949 ולכן את ההתנדבות לבריגדה ולפלמ"ח פספסנו, אבל בתוך הקיבוץ הכל היה חובה - גיוסים לפרדס, מילוי תפקידים ממזכיר ועד סדרן עבודה וכמובן תורנויות בחגים.
  
כשהגיעה ההרחבה - מאות בני אדם צעירים, לא שחוקים ומלאי מרץ לתרום לקהילה - קמה רוח ההתנדבות לתחייה בממדים שכבר הספקנו לשכוח, אבל היום, קרוב לעשר שנים מאז נכנסה המשפחה הראשונה לביתה בהרחבה, אנחנו מוצאים את עצמנו שוב מתכנסים לדיון על דרכים לעידוד ההתנדבות, כאשר המספר הקטן של אנשים שטרחו להגיע לאותו דיון כבר מעיד על עומק הבעיה. מעניין או צפוי, אבל כל הסיבות שנשמעו באותו דיון לכך שאנשים ממעטים להתנדב נשמעו בדיונים דומים בקיבוץ הקלאסי, החל מאלה שנעלבו ממשהו בעבר ומאז הם "ברוגז", המשך באלה שאף אחד לא מציע להם תפקיד וכלה באלה שדווקא רוצים מאוד לפעול, אבל ביקשו להצטרף לוועדה מסוימת וקיבלו תשובה שלילית.
  
לכל אלה אני מבקש לומר: ימי האוקסימורון "מכריחים להתנדב" חלפו לבלי שוב, אבל כל מי שמעוניין בכנות להתנדב לפעילות כלשהי בקהילה יכול למצוא מקום לעשות זאת. "ואם כל המבוגרים בקהילת בית קמה ירצו להתנדב?", שאל אותי מי שישב לידי בדיון ההוא. "יש 500 תפקידים בשבילם?" "כן", עניתי ללא היסוס. "אם יהיה ביקוש, אפשר למצוא אפשרויות להתנדבות גם ל-500 איש." נכון שהוועד הוא גוף נבחר וכשיש בחירות, יש גם מועמדים שנשארים בחוץ. גם במועצת החינוך מספר החברים מוגבל ובאותו דיון של "מדברים קהילה" שמעתי סיפור שנראה לי תמוה על מישהו שהתנדב לוועדת בריכה ונתקל בסירוב, אבל יש בבית קמה עוד כמה וכמה ועדות וצוותים שכל מי שמעוניין יכול להצטרף אליהם ועוד תחומי פעולה רבים שאינם תלויים בקיומו או בהקמתו של גוף רשמי.
  
ועדת תרבות, למשל, משוועת להצטרפות של חברים נוספים. אין הכרח להצטרף לוועדה כחבר קבוע. אפשר להתנדב לחג מסוים, או ליזום פעילות תרבותית שאינה קשורה לחג כלשהו. כדי להתנדב בתחום החינוך אין הכרח להיות חבר במועצת החינוך. אפשר ליזום פעילות העשרה או פנאי לגיל הרך, כח"ל או גיל הנעורים וזה לפני שהזכרנו את סיירת ההורים או "משמרות זה"ב". כדי לקיים קשר חברתי עם קשישים ביישוב אין צורך להיות חבר מן המניין בצוות רווחה. תחומים נוספים שאני אישית פעיל בהם ופתוחים למתנדבים הם עלון היישוב, הארכיון, ועדת קלפי והנצחה. גם בנושא של טיפוח פני היישוב יש כר נרחב להתנדבות. יש פעילויות שאינן דורשות יציאה מהבית או כפיפות ללוח זמנים. באמת, צריך רק לרצות.
  
נכתב בתאריך
20/12/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו