עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בזכות הספק והכבוד לעמדת האחר
  
אצלנו, במקום הביקורת על הדגם הדיפרנציאלי נמשכת הביקורת על הקיבוץ השיתופי, כאילו שהוא מאיים קיום הדגם החדש

  
תמיד דגלתי בדעה שזכותו של כול אדם, כולל חבר קיבוץ, לשמוע את כול העמדות המנוגדות האחת לשנייה מכלי ראשון. זאת הייתה הסיבה לכך שבשנות השישים המאוחרות, כאשר כיהנתי כמזכיר בקיבוצי הזמנו את מנחם בגין שהיה כבר אז יריבנו העקשני, להופיע בפני חברי הקיבוץ כדי להשמיע את עמדותיו. רצינו למנוע את הסינון והפירושים של מנהיגי תנועתנו. חשבנו שזכותם של חברי הקיבוץ לשמוע נטו ומכלי ראשון את עמדותיו של יריבנו האידאולוגי.
  
בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, אירחנו במועדון לחבר את נציגי גוש אמונים. שמענו והשמענו הסכמנו, ובעיקר חלקנו על העמדות של יריבנו הפוליטיים. אבל גם במקרה זה שמענו את עמדות יריבנו מכלי ראשון.
  
בשנות השמונים פיתחנו את תאוריית המימוש העצמי שעיקרה היה שימת דגש על זכותם של חברי קיבוץ לממש את רצונותיהם וכישוריהם המיוחדים, וזאת לצד פעילות ותרומה אישית למערכת הקיבוצית וערכיה.
  
המערכת התפקודית והעקרונית של הקיבוץ השיתופי זכתה לעיתים קרובות לביקורת נוקבת. אחד המאבקים המרים ביותר היה קשור בדרישה להפסיק לקיים את הלינה המשותפת של הילדים בבתי הילדים ולהעבירם ללינה בבית הוריהם. השקפתי אז הייתה בעד המשך הלינה המשותפת ובדיעבד אני יודע שטעיתי.
  
לכול התנהלות חברתית יש יתרונות לצד חסרונות. פתרונות אולטימטיביים המבוססים על שלימות מלאה נמצאים רק בגן העדן. לצערנו איש עוד לא חזר משם כך שגם זאת השערה הדורשת הוכחה.
  
הקיבוץ הדיפרנציאלי, המתחדש, הוא בימים אלה הטרנד שזוכה בתמיכתם של רוב חברי הקיבוצים. יש להניח שגם לקיבוץ הדיפרנציאלי, לצד יתרונותיו, יש גם חסרונות. אבל עליהם אנחנו לא שומעים כמעט דבר וחצי דבר. הייתכן שדגם זה הצליח לרדת מגן העדן בלא שידענו?
  
בעבר, כאשר הדגם של הקיבוץ השיתופי היה הדגם היחידי, העיתונות הקיבוצית הייתה מלאה במאמרי ביקורת שהציגו סימני שאלה לגבי היבטים שונים של דגם זה.
אבל בימים אלה, הימים של דממה דקה, לא נשמע קולם הביקורתי של המצדדים בדגם זה הדיפרנציאלי. האם באמת הגענו ליצירת הדגם המושלם שאין בו פגמים? שאין בו חולשות?
  
היעדר הביקורת והניסיון לשיפור באמצעותה, מקשה על המגמה הרצויה שהיא שיפור הדגם לטובת חברי הקיבוץ החיים על פי עקרונותיו.
  
במקום הביקורת על הדגם הדיפרנציאלי נמשכת הביקורת על הקיבוץ השיתופי, כאילו שהוא מאיים על קיומו של הדגם החדש.
  
בביוגרפיה שלי רשומות התקפות, כולל התקפות אישיות, גם מתומכי הקיבוץ השיתופי הקלאסי וגם מתומכי הקיבוץ הדיפרנציאלי. אני מכיר את חוקיות המשחק הציבורי הקובעים שמי שנמצא בעמדת מיעוט ומאיים על עמדת הרוב, משלם את המחיר. נראה לי שהגיע הזמן לגלות אומץ לב. בקשתי היא שמי שכותב נגד השקפותיי הבאות לידי ביטוי ברשימות שאני מפרסם, יצרף לתגובתו גם התייחסות לערכים אותם לדעתו ראוי לממש בקיבוצים הדיפרנציאליים, לאורם יציין את יתרונותיו של הדגם המתחדש, אבל גם לחולשותיו. כך נוכל כולנו ללמוד ולשפר את הנהלים הנוהגים בקיבוצים המכנים את עצמם מתחדשים.
  
נכתב בתאריך
14/12/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו