עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים
    
סדרת ראיונות עם מחנכים ופעילים סוציאל דמוקרטים, בניסיון להבין מה דעתם על המצב שהם רוצים לשנות, מה עושים כדי להחזיר צבע אדום לדגלים וללחיים ואיפה הקיבוצים בסיפור הזה
  
בחיפוש אחר תשובה, פרק שישי (ואחרון)
  
"לצאת לשטח, להתחיל מהשטח, מהסביבה הקרובה. לקדם דברים שהם מועילים לנו מתוך ראייה של כלל החברה", אומרת מיכל גומל-בלנק מקבוצת חורש בקרית יובל, רכזת מעגל הקבוצות. לדבריה, לחלקים מהחברה הישראלית יש עדיין חשבון פתוח עם השמאל משלושים שנות שלטונו הראשונות, שמצריכים חיבור מחדש אליה. מיכל מקווה שיקום קואופרטיב דיור "שישנה את שוק הדירות בארץ, להפוך את מעגל הקבוצות לחבר מן המניין בתנועה הקיבוצית ולהמשיך לטפח גרעינים המשותפים לתנועה ולמעגל אשר יראו את עתידם כקהילות שיתופיות בערים ובקיבוצים."
  
ראיון שישי: מיכל גומל
  
מיכל גומל-בלנק (נשואה + 1) היא חברת קבוצת חורש בקרית יובל בירושלים, המונה 12 חברים, ומרכזת את מעגל הקבוצות בחמישית משרה. קבוצת חורש, החברה במעגל זה, מקיימת חיי שיתוף המתבטאים במיסוי פרוגרסיבי ובפעילות חברתית משותפת ובפעילות פוליטית בזירה המקומית והארצית.
  
מעגל הקבוצות הוא פדרציה של קבוצות וקיבוצים המגדירים עצמם שיתופיים וסוציאל דמוקרטיים. השיתוף מתקיים בצורות שונות המותאמות לצרכי הסביבה ולרצון החברים.
  
עשר קבוצות וקיבוצים - ס"ה 120 חברים - במעגל: חורש בירושלים; תמוז בבית שמש; אדמה וחרמש בתל-אביב; מפרש ופארן בחיפה; מגוון בשדרות; ויש שלוש קבוצות - נמרוד, חמה ורוח - החברות בקיבוץ פלך, שהוא עצמו פדרציה של קבוצות, המקיימות צורות שונות של שיתוף.
  
את השמות, למרות קווי דמיון שיש ביניהם, בחרה לעצמה כל קבוצה בנפרד, אבל הם יכולים ללמד על "הראש" של החברים. שם מבטא גם רעיון ודרך. רוב הפעילות של המעגל מבוססת על התנדבות של החברים, זולת מיכל שעובדת בו, כאמור, בחמישית משרה.
  
רוב השבוע היא נמצאת בבית שמש הוותיקה, שם, כעובדת סוציאלית קהילתית בעמותת "קהילה" של קיבוץ תמוז, היא מסייעת לתושבים להקים מנהיגות שכונתית במטרה ליצור קהילה מאורגנת ופעילה.
  
איפה השורשים?
"חצי מילדותי עברה עלי במרום גולן, משם התגלגלתי לגרעין "תמורה" של הצופים. מהיכרות עם חברי תמוז, נפתחתי לרעיון של חיים שיתופיים בעיר. לאחר שנת השירות, הקמנו קבוצה של בוגרי גרעין תמורה, שהתאחדה עם קבוצה של בוגרי המחנות העולים, כדי להקים ב-2005 את קבוצת חורש בקרית יובל."
  
מה זיקתכם לתנועה הקיבוצית?
"יש זיקה. לאורך השנים היא התמקדה במטה השיתופי. כשאיתן ברושי נבחר למזכ"ל, הוא הרחיב את הקשר לכלל מזכירות התנועה. אנחנו פועלים עם התנועה על בסיס מכנה משותף רעיוני ותפיסת עולם סוציאל דמוקרטית, מתוך כוונה להיות גורם משפיע יחד איתה בחברה הישראלית, כדי לקדם נושאים כמו מדינת רווחה וצדק כלכלי-חברתי. אנחנו מקדמים פעילות התנדבותית של חברי הקיבוצים באזורי פעילותנו. אנחנו משתפים עם התנועה פעולה בנושא קידום דיור ציבורי ודיור בר-השגה לטובת העיר, וגם לטובת הקיבוצים שכיום נתקלים בקשיים בתחום זה.
  
החיפוש שלנו אחר דיור קבוע, גרם לנו לחשוב על הקמת קואופרטיב דיור בירושלים. בנושא זה אנחנו משתפים פעולה עם התנועה הקיבוצית בקידום המיזם.
אם נצליח להקים קואופרטיב דיור שיהווה אלטרנטיבה של דיור בר-השגה ואלטרנטיבה של שיתוף, זה עשוי לחולל מהפך בשוק הדיור בארץ. חלקנו חברים בקואופרטיב הצרכני 'בשותף' בירושלים, חלקנו חברים בבנק הקואופרטיבי 'אופק' שפעולתו מתאפשרת סוף סוף. דברים מתחילים לזוז. בנושאים אלה התנועה הקיבוצית יכולה להוות כוח משמעותי."
 מיכל גומל-בלנק. החלום: לחולל מהפך בשוק הדיור. צילום: בועז פרלשטיין
  
גרעינים של תקווה
  
לדברי מיכל הקשר הכי אינטנסיבי כיום עם התנועה הקיבוצית הוא גרעין של שנת שירותניקים ושל נח"לאים המשותף למעגל הקבוצות ולתנועה. השנה מתחיל מחזור שלישי של 28 צעירים היוצאים לשנת שירות בשלוש קומונות שלאחריה ייצאו כגרעין לנח"ל.
  
מיכל גומל-בלנק: "שנת השירות של הגרעין צמודה למעגל הקבוצות. הם עוברים אצלנו מסלול שמחנך לפעילות חברתית ונחשפים לפעילות שיתופית גם בקיבוצים וגם בערים. אנחנו מקווים שכשהם יסיימו את המסלול, הם יבחרו בדרך שיתופית וסוציאל דמוקרטית. אלה צעירים שמגיעים אלינו מכל רחבי הארץ."

  
חשבתם לשלוח פעילים למזכירות התנועה?
"אנחנו משקיעים הרבה זמן בתנועה הקיבוצית ומקדישים לכך הרבה תשומת לב מתוך הכרה פוליטית. איננו שוללים קבלת תפקידים במזכירות התנועה, אבל יש עם זה בעיה תקנונית. נשמח לקדם קבלת תקנון, שיאפשר את החברות שלנו בתנועה על כל היבטיה. היום ממעגל הקבוצות, רק פלך חבר בתנועה, כי הוא נוסד על ידה. הוא גם וגם. כמובן שאשמח אם יהיו עוד קיבוצים 'מסורתיים' כמו פלך שיהיו חברים גם במעגל הקבוצות. הדדיות כזאת תועיל לשני הצדדים. אותי פחות מעניין להיות בעלת תפקיד בתנועה, מה שחשוב לי זה לעשות ביחד דברים שישנו את החברה לטובה."
  
שנדבר על חולשת השמאל?
"הקושי הבסיסי של השמאל נוצר בעשורים הראשונים של המדינה. הוא היום המצא בנקודה מאוד קשה. בשלושים שנות שלטונו, היתה אפליה קשה כלפי חלק גדול מהציבור שעלה ארצה וזה ממשיך להשליך על ימינו. זאת צלקת קשה שמתקשרת עם שלושים שנות שלטונו הראשונות של השמאל. צריכה להיעשות הרבה עבודה של התחברות מחדש לשטח, להגיע לרוב אזרחי מדינת ישראל. בעולנו המופרט, רבים לא חברים בהסתדרות, לא בקופת חולים, רבים סובלים מן המדיניות הכלכלית הקשוחה. כשמאל, אנחנו צריכים לקיים מאבקים מתמידים ברמת השכונה, העיר והמדינה. להיות בשטח בכל מקום. כמובן נחוצה גם עבודה פוליטית במפלגה, אבל המרכז הוא השטח. חייבים להתחבר אליו. החברה שלנו ובתוכה גם התנועה הקיבוצית, צריכה לעבור תהליך של פוליטיזציה. עלינו ללמוד, ילדים כמבוגרים, להיות פעילים. לא להתעלם מן המצב הפוליטי."
  
מאיפה מתחילים?
"מן המקום הכי רלוונטי. מן הסביבה הקרובה, מן המקום שנוגע בכל אחד ואחד מתוך מחשבה על שינוי הדברים באופן שישרת את כלל החברה. למשל, בנושא עלות חינוך ילדים גילאי 3-0 במדינה שהיא מאוד יקרה, פעלנו דרך המנהל הקהילתי, להוספת מסגרות חינוך לגיל הרך שלתושבים יש בהם שליטה ובכך הוזלנו עלויות. זאת דוגמא לפעילות שדרכה אפשר להתחבר לאחרים. אינני שוללת שימת לב ודאגה של מגזרים וארגונים כמו התנועה הקיבוצית לאינטרסים שלהם, אבל צריך לחשוב על זה בזווית רחבה: איך זה ישרת ציבור רחב יותר. התחלה מבעיות מקומיות מששותפות, נכונה יותר מאשר הנחתת עזרה פילנטרופית מלמעלה. זה מה שדחף אותנו לחיות בלב הערים ולא במקומות מרוחקים.
  
למשל, הקמת 'השומר החדש' – הגם שאינני שלמה עם חלק מאופן התנהלותו - ענתה על בעיות של לא מעט קיבוצים ושל שכניהם. זאת דוגמה ליוזמה הנותנת מענה לצורך כללי, גם אם אינני אוהבת תמיד את הדרך שבה זה נעשה. הייתי רוצה לראות בתנועה הקיבוצית דרך חשיבה ששמה על השולחן פתרונות לבעיות שיענו על צורך כללי. למשל לפתח קואופרציה באזורים שבהם היא פרושה."
  
אני מהרהר בחמשת הראיונות שהיו עד כה ושם לב כי המרואיינים עסקו מעט מאוד, אם בכלל, בסוגיה המדינית – שטחים, פלסטינים, מו"מ לשלום - ההתמקדות היתה בעניינים הכלכליים-חברתיים, ותוהה באוזני מיכל על פשר העניין.
  
לדבריה, "ברור שצריך לעסוק בזה, כי לנושא המדיני יש גם הקשר כלכלי", היא אומרת ומצביעה על התארגנות החברים מקיבוץ מגוון בשדרות במסגרת תנועת "קול אחר", המבקשת לקדם פתרון מדיני לעזה ועל פעילויות אחרות שחברי מעגל הקבוצות פעילים בהן.
  
כך או כך, נראה שסדר היום הכלכלי-חברתי תופס נפח גדול יותר וכך גם התוצאות. לפחות עד כה.
  
מנבטה סוציאל דמוקרטית: מעין סיכום
  
יש לבלוב סוציאל דמוקרטי בארץ. לא גדול עדיין, אבל יפה ונכון. הלבלוב הזה נמצא בשולי היערות, וכדרכו של השמאל, הוא מתקשה להפוך ליער אחד גדול. כל אחד וחלקת האלוהים שלו. התנועה הקיבוצית, שהייתה אמורה להיות המנבטה, בסיס השיגור והנחיתה של הקבוצות, הקומונות, הגרעינים הללו, מכונסת בתוכה, טרם "סגרה קצוות" במצב הצבירה החדש שלה. היא עודה שקועה "בתהליכים" וספק אם תתעורר לכך בנקודת האיזון החדשה שהולכת ונוצרת בין אני לאנחנו.
מצד שני, יש כאן הזדמנות - צעירים רבים, אלפים, חדורי תחושת שליחות שרוצים תיקון: סוציאל דמוקרטיה, מדינת רווחה, איגודי עובדים, קואופרציה. יש התחלות יפות. צנועות, אבל יפות.
  
נחוצה הקריאה של "מי לסוציאל דמוקרטיה אלי" שבעקבותיה תתכנס ועידה של כל הגופים הללו: מדרור ישראל ועד בוגרי השומר הצעיר, מקבוצות הבוגרים ועד בוגרי המכינות, מגרעיני תרבות ועד מעגל הקבוצות, מחלקים של התנועה הקיבוצית ועד חלקים של מפלגת העבודה ומרצ, מההסתדרות ועד כוח לעובדים, שבעקבותיה תקום פדרציה - שהרי לאחד ממש, יהיה קשה - אשר תתאם את הפעילות הסוציאל דמוקרטית בזירה הציבורית והפוליטית, כדי שמהפרחים יתחילו לעלות פירות. זאת קריאה תמה. או, שמא, תמימה.
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
10/11/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו