עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

צער העקירה
  
לא דומים צעדים קובעי ריבונות שהתקיימו טרם הקמת המדינה, לצעדים של מדינה ריבונות הכובשת שטחים שאינם השייכים לה
  
רעיון התנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים מהווה סרטן המתפשט בגופה של מדינת ישראל. כידוע, סרטן שאינו מטופל על ידי התרופה המתאימה מוליך למוות ודאי. התרופה היא הסכם שלום עם הפלסטינים שפירושו בין היתר עקירת רוב מוחלט של ההתנחלויות שהוקמו על ידי ישראל במהלך עשרות השנים האחרונות בשטחים הכבושים.
  
רבים מאזרחי ישראל משלים את עצמם שניתן לאורך שנים להימנע מצעד קשה זה. לטענתם, אזורנו עובר שינויים מפליגים המשחררים אותנו מנקיטת צעדים כואבים כמו עקירת ישובים.
  
בשנות השבעים של המאה הקודמת ניטש ויכוח חריף במסגרת הקיבוץ הארצי ומפ"ם. היו שתמכו בהקמת קיבוצים ברמת הגולן שנכבשה במהלך מלחמת ששת הימים והיו שהתנגדו לכך בחריפות. נמניתי עם המתנגדים למהלך זה. הטענה של התומכים בהקמת קיבוצים בגולן הייתה שקיבוצים אינם יתד שניתן לעקרו כאשר התנאים המדיניים או הפיזיים משתנים. קיבוץ הוא ישוב שאמור להיות מושרש במקומו, באדמתו, מקום בו חיים אנשים חיים שלמים לאורך שנים. המתנגדים טענו שעד שנגיע להסכם עם הסורים יש להחזיק את השטחים הכבושים ברמת הגולן באמצעות כוחות צבא בלבד, שימוקמו על הגולן.
  
הוויכוח בין המתנגדים למחייבים התלהט. שורבבו לתוכו אלמנטים זרים לנו שמאפיינים מאבקים פוליטיים בין מפלגות יריבות, אלמנטים שזרים לחלוטין למאבקים בין חברים השייכים לתנועה קיבוצית אחת. לאחר חודשים אחדים של מאבק חריף וכואב ניצחו המחייבים. השוללים ואני בתוכם, השלימו עם המציאות החדשה שנוצרה. הוקם קיבוץ גשור ואחריו קיבוץ נטור, ולנו, חברי הקיבוץ הארצי שהיה חלק בלתי נפרד ממפלגת הפועלים המאוחדת, אבד התוקף המוסרי להיאבק נגד הקמת התנחלויות בשטחים שנכבשו במהלך המלחמה.
   
האופוזיציה לימין המתנחל הלכה ונחלשה עד שכמעט וגוועה. הגדה המערבית והגולן נתמלאו ישובים שהלכו והתבססו עד שעקירתם מהמקום אותו בנו במשך שנים ארוכות תהיה אכזרית, כואבת ואולי בלתי אפשרית לביצוע. חשוב לזכור שישוב, כולל קיבוץ, אינו עלה נידף ברוח ואינו יתד שניתן להזיזה ממקום למקום. אנשים בונים את עצמם, את תקוותיהם ועתידם על כברת ארץ שהופכת לביתם, למפעל חייהם לאורך שנים וחיים שלמים. גם תושבי עמונה שבנו את ביתם על בסיס של הבטחות שקריות וגזל של קרקעות פלסטיניות, יכאבו כאב גדול את פינויים המוצדק מהמקום אותו בנו ובו קיוו לפתח חיים שלמים של ישוב פורח.
  
לא דומים צעדים קובעי ריבונות כפי שהם התקיימו לדוגמא במהלך המאבק בין היהודים והערבים בזמנים שלפני הקמת המדינה, לצעדים של מדינה ריבונות הכובשת שטחים השייכים לעמים אחרים. מכאן שלא דומה הקמת קיבוץ חניתה, לדוגמא, להקמת הישובים בגדה וברמת הגולן. לעיתים נדמה שממשלות ישראל לדורותיהם שכחו את ההבדל ויצרו עובדות בשטח כבוש שנושאות בחובן בעתיד כאב גדול למתיישבים ונזק מדיני כמעט בלתי הפיך.
  
בסוריה שהרמה הסורית (רמת הגולן) היא חלק ממנה מתחוללת מלחמת אזרחים נוראה. הנשיא אסד בסיוע פוטין הרוסי, רוצחים אזרחים ללא אבחנה, כולל סגלים רפואיים ומאושפזים בבתי חולים. הניצחון והשליטה במדינה חשובים להם הרבה יותר מאשר חיי אדם של בני העם הסורי. כאשר המלחמה הפנימית תסתיים, יש להניח שיתפנו בני הברית המאומנים ברצח עם, לטפל גם בכובש הישראלי. שכן, לפי אמרה בדואית ידועה, גם ארבעים שנה בקבר הם זמן מוקדם מדי כדי לנקום את נקמתם של הנרצחים.
  
בשנה הבאה ימלאו חמישים שנה לכיבוש הישראלי את רמת הגולן. האם עבר זמן מספיק כדי שישכחו הסורים את רצונם לנקום בנו על עובדה זאת? מנחם בגין בהיותו ראש ממשלה, סיפח את רמת הגולן לישראל. רוב אזרחי ישראל, כולל את חברנו שתמכו בהתיישבות ברמת הגולן קיבלו את הסיפוח הזה כעובדה רצויה ומוגמרת. אז לאן אנחנו הולכים מכאן? האם למלחמה צבאית נגד סוריה הנתמכת במעצמה הרוסית הנשלטת על ידי ולדימיר פוטין? ואולי ברירת שמשון? ואולי עוד עשרות שנים של שקט מאיים?. הדורות הבאים יידעו את התשובה שהדור שלנו הכין להם על ידי ההחלטות והמעשים בהן נקט ונוקט בימינו אלה.
 
נכתב בתאריך
20/10/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו