עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ליטא - מותג תרבותי ייחודי
   
על הטרוגניות, פלורליזם ורב תרבותיות של העם היהודי. רשמי מסע האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית בליטא
   
ליטא זכתה בעצמאות מחדש עם פירוק ברית המועצות. מאז 2004 היא חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, בשימה דגש על הגדרת ייחודה התרבותי-לאומי.
  
מבין המדינות הגובלות בים הבלטי - ליטא, לטביה ואסטוניה - לליטא מאפיינים ייחודים: הבנקאות הדנית מעורבת מאוד בכלכלתה. לקציני תאום של נאט"ו נוכחות בולטת בה. כוחות גרמניים מנאט"ו אמורים להגן עליה מפני רוסיה, שכנתה מדרום, האוחזת בטריטוריית קלינינגרד (קניגסברג הפרוסית לשעבר) הגובלת בדרום ליטא ומקיימת בה נוכחות צבאית חזקה, הקשורה בין היתר לחיכוך הקיים בין האיחוד האירופאי ונאט"ו לבין רוסיה מאז פרוץ המשבר האוקראיני. ליטא חתמה לאחרונה על הסכמי רכש בטחוני אנטי-טילי מישראל בסך של כחצי מיליארד דולר ונקבעה בה חובת שירות צבאי.
  
לליטא שטח על כ-65,000 קמ"ר, דל אוכלוסין וריבוי דמוגרפי אפסי. אוכלוסייתה מונה כשלושה מיליון איש, למעלה מ-80% ממנה הם בני הלאום הליטאי הייחודי וההומוגני, אשר מבדלים עצמם מהמיעוט הרוסי והפולני שבקרבם, למרות היסטוריה משותפת ארוכה. בני הלאום הליטאי הם בעלי נטיות לאומיות קסנופוביות - דוברים את השפה הליטאית העתיקה, שאינה דומה לשפה מוכרת כלשהי. (יש המייחסים את מקורה לאטלנטיס האבודה העתיקה). הליטאים אינם מחבבים את בני המיעוטים (כ-20%) בלשון המעטה, דבר המגביר את החיכוך בינה לבין רוסיה. המיעוט הרוסי הגיע לליטא בעקבות רוסיפיקציה שבצעה בריה"מ בטרם זכתה ליטא לעצמאות, כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי בה. בליטא גם מיעוט טטארי-מוסלמי מתון המרוכז בכפר על יד אתר המורשת הלאומית - מצודת טָראקאי, שנמצאת בלב הבירה העתיקה של ליטא. הטטרים, יחד עם המיעוט הקראי (מוצאו יהודי) שמשו במשמר הדוכסות הליטאית העתיקה שהייתה פגאנית, בטרם התנצרות ליטא.
  
ליטא היא מדינה חקלאית שבה אגמים ויערות רבים והירוק שולט בה. מחצבי הכבול והענבר (המופק משרף עצים שהתגבש במשך שנים רבות) - מצויים בה בשפע. איכות הסביבה שודרגה לרמה אירופית, לאחר קבלת העצמאות - גם באמצעות סגירת מפעלי תעשיה סובייטיים מזהמים.
  
הבירה ההיסטורית היא וילניוס (וילנה). העיר השנייה היא קאונס (קובנה, קובנו) והשתיים מהוות את מרכזי התרבות הראשיים של ליטא כולל של יהדות ליטא. העיר השלישית היא עיר הנמל קלפידה (מֶמֶל לשעבר) על חוף הים הבלטי, אליה מובילה מסילת ברזל חדשה באורך של כ-300 ק"מ.
  
אוכלוסיית ליטא הייתה האחרונה באירופה שעברה תהליך התנצרות. זה קרה בעקבות מסעי הצלב הבלטיים שבצעו הגרמנים והדנים בין השנים 1193-1316, במקביל למסעי הצלב לארץ הקודש - ישראל. ההתנצרות יצרה אינטגרציה בין ליטא לפולין.
  
השפעת המסדר הנוצרי קתולי-ישועי בליטא
  
ליטא הא מדינה שבה אוכלוסיה משכילה ביותר. למוסדות האקדמיים שלה שורשים עמוקים במורשת מסדר הישועים- הקתולים - מסדר נוצרי חשוב שהדגיש את חינוך לרציונליזם, אינטואיטיביות, כולל אלמנטים מדיטטיביים. מסדר זה נוסד בפריז ב-1534, כשהוא שם דגש על אחריות וצדק חברתי ואנושי, השכלה גבוהה ונאורות וכן על תאולוגיות שחרור אישי, לאומי תרבותי וחברתי. יצוין כי האפיפיור הנוכחי פרנציסקוס שהוכתר ב-2013 הוא האפיפיור הראשון ממסדר הישועים.
הנסיבות ההיסטוריות עיצבו את ליטא כמדינת תרבות רב שכבתית, רב ממדית ורשתית. זו הושפעה מתרבות פולין שאיתה התקיימה סימביוזה במהלך ההיסטוריה ומתרבויות רוסיה וגרמניה. ליטא עוברת אבולוציה תרבותית מתמדת, תוך החייאת השפה הליטאית בדומה להחייאת השפה העברית.
  
יהדות ליטא שבמרכזה ה"ליטבקיות" המתנגדית
  
את רובה המכריע של יהדות ליטא השמיד הגרמנים בשואה. רוב היהודים דיברו יידיש, חיו בקהילות סגורות: בווילנה, קובנה, שאוליי, פוניבז', טלז, שידלובה ועוד. בקהילת קובנה באופן חריג דיברו היהודים גם ליטאית. (הרב לשוניות של יהדות קובנה הצמיחה מקרבם אנשים יצירתיים). יהדות ליטא הייתה הטרוגנית ורב תרבותית שנבעו משליטת ליטא האימפריאלית בזמן התפשטותה המאסיבית באוקראינה, בלרוס (רוסיה הלבנה), מולדובה ועוד, מה שהביא יהודים רבים אליה.
מקורות מוצאם של היהודים בליטא היו רבים ומגוונים, זאת למרות שהיו כמעט כולם אורתודוקסים ולא רפורמים כמו בגרמניה. יהדות ליטא לא הייתה יהדות מונוליטית. היתה בה מאינטגרציה של זרמים יהודיים הטרוגניים. בין הזרמים היהודיים ניתן למנות גם: קראים, כוזרים מגוירים ממוצא טורקמני- מונגולי, מגורשי ספרד ופורטוגל, יהודים שמוצאם בגרמניה, בפולין, בבלרוס, ברוסיה ולכאורה גם יהדות ממוצא בבלי - יוצאי הישיבות המפוארות שם.
  
עיקר הייחודיות היהודית נוצר מפיצול ובידול עצום ומהותי בין "ליטבקים-מתנגדים" לבין חסידים. "המתנגדים" היו אנטי חסידיים. מהותם המבודלת הייתה רציונליות, בלתי מיסטית, בלתי משיחית ונטולת רגשנות עממית. כזה היה הגר"א (הגאון רבי אליהו) מווילנה, שפעל לפני יותר ממאתיים שנים. הוא היה איש אשכולות רנסנסי. חלק מתלמידיו עלו בעליית הגר"א לירושלים, בהן משפחת נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. ישיבת פוניבז' בבני ברק ע"ש קהילת העיר פוניבז' בליטא, היא המרכז הרוחני של "המתנגדוּת" הפרגמטית האנטי משיחית בישראל. בין "גדולי הדור" העילויים שהנהיגו אותה: הרבנים המנוחים שך ואלישיב, ויבדל"א הרבנים שטיינמן וקנייבסקי. "דגל התורה" מחד ואריה דרעי מאידך - הם בני טיפוחים של המתנגדים. גם מנהיג מפ"ם והשומר והצעיר ההיסטורי יעקב חזן נחשב לליטבק חילוני, בהתייחס לצורת הנהגתו והתנהלותו.
  
לסיום: הגישה שגרסה שיהדות ליטא היא בשר מבשרה של יהדות פולין של "ארבע ארצות" (פולין, אוקראינה, בלרוס-רוסיה הלבנה וליטא) אינה נכונה. אין מונוליטיות ואחידות. ליהדות ליטא מאפיינים ייחודיים כפי שתואר לעיל. צאצאיה מצויים כיום בין היתר בדרום אפריקה ובשיקגו בארה"ב, חלקם גם בפזורות חדשות. חלק מיהדות ליטא החל לעלות לישראל בשנות העשרים של המאה ה-20 בתקופת המנדט הבריטי. רבים מהם עסקו בחינוך, אקדמיה, תעשיה, מקצועות חופשיים, מסחר ושירותים. מי שעסק בקליטתם אז בא"י היה עו"ד צבי שוורץ, אביהן של רות דיין וראומה וייצמן.
  
כיום יש בליטא מצב בעייתי. הרכוש היהודי הציבורי המוחזר מממשלת ליטא ליהודים עובר לחסידות חב"ד, המונה כ-1,500 איש בליטא. זאת בגלל שלא נותרה כמעט יהדות "ליטבקית" בליטא כיום. זאת התהפכות של גלגל ההיסטוריה - הזרם החסידי שהוא היריב התאולוגי ההיסטורי הגדול של ה"מתנגדים" משתלט על רכוש היהודים שהוכחדו בשואה או יצאו משם לארצות העולם ולישראל.
  
זהו תהליך המחייב טיפול של ממשלת ישראל ושל גופין יהודים בעולם. קיימת חובה לפעול לשימור המורשת ה"ליטבקית" בליטא, כדי למנוע סילוף ההיסטוריה היהודית.
  
יהדות ליטא מדגימה בבירור את החזון הציוני של בנימין זאב הרצל, שדיבר על הטרוגניות, פלורליזם ורב תרבותיות של העם היהודי. הרצל הגדיר את המדינה שתקום לפי חזונו כ"מדינת היהודים" ולא כ"מדינה יהודית" (שהיא אורתודוקסית, מונוליטית ומסתגרת מעצם מהותה והגדרתה).
  
נכתב בתאריך
19/10/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו