עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חקר העבר ואתגרי העתיד

ראוי לחפש את הדרך לחזק את הקשרים עם הסביבה מבלי להיטמע בה. להשתלב בסביבה כדי לקרבה למה שנכון וראוי לדעתנו. לקרבה לערכינו הייחודיים

  
בכנס חוקרי הקיבוץ שהיה מרתק ברובו, נבחנו בין השאר שאלות המתייחסות להגדרת ולתיאור הקיבוץ בשלבי התפתחותו והשתנותו לאורך השנים, מאז הקיבוץ הראשון ועד היום. העיסוק בעבר נועד לחדד ולהבהיר מהיכן באנו, כיצד אנו חיים ומתנהלים היום ובעיקר מה ניתן והאם ניתן ללמוד לגבי העתיד. משתתפי הכנס הם חוקרים, היסטוריונים, סוציולוגים, אנשי מדעי החברה ו"עמך", כל מי שהדברים מעניינים אותו. איש מכל אלה אינו בוגר "קורס נביאים" ואנו הרי יודעים למי ניתנה הנבואה לאחר שחרב הבית. ולמרות זאת, מרבית הדוברים הציגו שאלות לגבי העתיד המשותף שלנו. עם כל הקושי והידיעה שהמציאות האנושית לא הייתה אף פעם ולא תהיה חד כיוונית ורציפה, אנו יכולים לנסות ללמוד מניתוח ההווה והעבר משהו על המגמות השונות לעתיד, ואיננו פטורים מהחובה לבחור את האתגרים לעתיד.
  
מציאות רבת פנים
אחת הדרכים לתאר את המציאות האנושית חברתית היא לתארה כאוסף של צירים, כאשר אנו אמורים לבחור את מקומנו על פני הרצף שבין הקטבים המנוגדים על כל אחד מהצירים הללו. לדוגמא: הבחירה בין שמירה על ייחודנו - היהודי, הישראלי, או הקיבוצי - לבין השתלבותנו בסביבה בה אנו חיים. או דוגמא נוספת: הבחירה שבין "תחרותיות" ל"שיתוף פעולה". בשתי הדוגמאות המציאות מתוארת על פי המתודה של רצף בין שני קטבים מנוגדים. תיאור המציאות בדרך זו מחדד את הניגודים שהם היבט חשוב של המציאות, אך הוא אינו המציאות כולה ואינו משקף את חוויית המציאות במלואה. כדי להעלות את הדיון לקומה נוספת, הקומה שתאפשר לנו לבחור את היעדים לעתיד, יש להתייחס לעובדה שהמציאות היא רב גונית ורבת ממדים ואין מתודה אחת שתכיל אותה במלואה. לנין דיבר בזמנו על "עורמתה של המציאות". אני מעדיף לתארה כרבת פנים. זו מציאות שיש בה ניגודים ומתקיימים בה באותו הזמן תהליכים ומגמות שונות ואפילו מנוגדות זו לזו. במציאות זו אפשר למשל לדבר על "היתרון התחרותי של שיתופי הפעולה", כך אפשר ונכון לדבר על "השתלבות ללא וויתור על הייחוד". במציאות זו שיש בה שילוב של ניגודים והיא נתפסת על ידנו דרך החשיבה הדיאלקטית, אפשר ונכון לחפש את הדרך לחזק את הקשרים עם הסביבה מבלי להיטמע בה. להשתלב בסביבה כדי לקרבה למה שנכון וראוי לדעתנו. לקרבה לערכים הייחודיים שלנו. להזדהות עם המעגלים האנושיים הרחבים כדי להשפיע ולשנות את אופן התנהלותם, ולקרבם למה שראוי ונכון לשיטתנו. כל זה נכון למי שרוצה לקיים את ייחודו ולמי שמאמין שיש לו מה להציע לסביבתו.
  
אתגרי העתיד
ידועה האמירה החכמה: "העתיד קבוע, העבר משתנה כל הזמן". רוצה לומר הפרשנות האקטואלית מתארת את העבר באופן שונה מעת לעת. מי שמפרשים את העבר מושפעים מהכרת ההווה ומהשאיפות לעתיד והם צובעים את העבר בכל תקופה בצבעים שונים בהתאם. כפי שאנו מנסים ללמוד מהעבר על העתיד, אנו מתארים ומפרשים את העבר על פי בחירותינו והעדפותינו בהווה ולקראת העתיד. זו מערכת שמתקיימת בה מעגליות חוזרת: מהבנת העבר אל ההווה והעתיד ומההווה והשאיפות לעתיד לפירוש מחודש של העבר. לא במקרה בחרו החלוצים של המאה הקודמת להעלות ולהדגיש, מתוך המורשת היהודית הגדולה, את סיפור יציאת מצריים, את גבורת המכבים ומגיני מצדה ואת הטבע והחקלאות בחגי ישראל. בחירתם שיקפה יותר מכל את המשימות והאתגרים שהם בחרו להתמודד מולם. גם היום עלינו לשאול ולהשיב למה אנו שואפים, מה נרצה להשיג בחיינו כפרטים וכציבור. עלינו לשאול ולהשיב מבלי ליפול לפח של יצירת היררכיה חד משמעית ומלאכותית בין מאוויי הפרט לבין מאוויי הציבור. המתח הקיים בין אלה לאלה אינו ניתן לביטול ואין לו "פיתרון לוגי". המתח הזה הוא מצב קבוע, בעוצמות משתנות, בחיי הציבור ובחיי הפרט. השניים הקשורים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה חדה, כפי שאינם ניתנים למיזוג מלא. מכך שאתגרי העתיד אמורים לשלב בין שאיפותיו של הפרט לשאיפות וצרכי הציבור. לאחר הכל חשוב להבין כי אתגרי העתיד אינם מובנים מאליהם. בחירתם מושפעת מההווה ומהעבר, אך הם אינם נובעים בהכרח מניתוח העבר או מניתוח ההווה. הם עניין לבחירה ערכית, בכל פעם מחדש.
  
נכתב בתאריך
18/10/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו