עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים

  

על דור 2.5 של נפגעי הלינה המשותפת; על זחילה לקיסריה ופגישה חצי פגישה בין ביבי לבוז'י; ועל צה"ל כצבא להשכיר

 

נפגעי הלינה המשותפת, דור 2.5

  

בישראל עובר אט אט הדיון על סבלם של האשכנזים שבאו מאירופה; על סבלם עולי צפון אפריקה; סבלם של שוכני המעברות; סבלם של התימנים וכיום סבלה של העדה האתיופית, אל הדור השני והשלישי, אשר מייצגים אותו. בכל סוגיית הסבל הזה נפקד, עד כה, מקומה של התנועה הקיבוצית, אך לא עוד.

 

רגע לפני שרכבת הסבל עזבה את התחנה, עלו עליה בני הדור השני והשלישי של הלינה המשותפת, כדי לומר: "אנחנו פה!" גם אנחנו חלק מהסבל; גם אנחנו דורשים את צדקת הורינו וסבינו שחייהם נצרבו באש השוויון הקיבוצי, שנרמסו תחת מכבש האסיפה, שילדיהם - הורינו - נחטפו מהם אל בתי הילדים."

 

ברוח ימינו אלה, יועצים, פסיכולוגים ותרפיסטים, היו הראשונים לזהות את הנישה ולהציע סדנאות תרפויטיות לדור 2.5 של הלינה המשותפת; דור אשר לא ידעו את יוסף, אך סבלותיו פצעו גם אותו.

 

כתבנו יצא לסקר סדנה כזו כדי ללמוד מקרוב על תהליך הריפוי וחזר מלא פצעים כרימון.

  

בסדנה השתתפו: המנחה ד"ר סיגל מואב-עצמון והמטופלים צוק שגב (22), רקפת ורד-צבעון 27), גיתית אורן-גרנית (31), שגיא שחק (33), שהגיע במיוחד מארה"ב ותלם חריש (25).

לינה משותפת. דור 2.5 מתקשה להיחלץ מהטראומה

 

כמקובל, הסדנה נפתחה בסבב היכרות ופירוק כעסים, בטכניקה חדשה בשם "אני בסדר, אתם  לא".

 

המנחה סיגל: התופעה של דור שני ושלישי שחווה את סבל ההורים והסבים, איננה חדשה. היא קיימת מזמן אצל עולי ארצות המזרח ואחרים. אלא שכמו ההפרטה, גם תופעה זו הגיעה לקיבוצים באיחור רב. בסדנה נלמד לפתח מודעות לסבל, לתחושת הקורבנות, בטרם נצא מוארים אל דרך שכולה אנרגיות חיוביות. לפני שנמשיך, רציתי שתרשמו את מספר החשבון שלי: 770991, בבנק דיסקונט, רמת ישי.

  

כן, מי רוצה לדבר ראשון?

 

רקפת: אני רוצה. כיום אני לומדת טיפול הוליסטי, כך שאני באה ממקום מאוד טיפולי. התוודעתי לבעיה מאמי חדווה, שאמרה לי שבכל ערב היו חוטפים אותה מההורים אל בית הילדים. נדהמתי. חשבתי שרק את ילדי תימן חטפו. אימא סיפרה לי שכשירד הלילה, נהיה חושך. ואז בא השומר עם סטן כדי לבדוק אם היא ישנה.

המנחה סיגל: באו שני שומרים לבדוק?

רקפת (דומעת): שומר אחד. סטן זה נשק, לא שומר.

סיגל: השומר נכנס עם נשק לבית הילדים?!

רקפת: כן, את מבינה? כמו מחבל! אימא במיטה, חושך מוחלט, ופתאום מולה קנה של סטן!

  

***

שגיא: אני הייתי בסיירת מטכ"ל, היום אני בענייני מובינג בניו-יורק. נפצעתי בפעולה בג'בל אבו וילן, אבל הפצע האמתי שלי, זה הפצע של דודי צח. הדבר שנורא הציק לי אצלו זה התור לשירותים, כי להתקלח זה היה ביחד. תבינו, אני אחד שכל הצבא השתין חופשי בשדה. מה זה תור לשירותים?! באחד הלילות, בתקופה שעשינו סיאנסים, הלכתי עם שלושה קיבוצניקים מהיחידה לעשות סיאנס על יד הקבר של מרדכי סגל שהמציא את השיטה. רצינו להבין למה הוא הרס את ההורים שלנו. בהתחלה הכוס לא זזה ... אבל פתאום היא נכנסה לטרנס ורצה על האותיות ח' ז' ן' ואחר כך על י' ע' ר' י'. מה שסגל אמר בעצם, זה שהוא קיבל הוראה. הם רצו אותנו נמוחים בפיהם. נסעתי לטיול בחו"ל, כדי להתרחק, אבל אני עדיין מתקשה לאסוף את עצמי מחדש

סיגל: הבעיה שלך מובנת שגיא. ניסית דיקור במחטים?

שגיא: עוד לא, עשיתי טיפול במגנטים, אבל זה מאוד מכאיב במקום שנשארו רסיסים מהפעולה.

 

***

צוק: אני עדיין בקיבוץ בעבודה מועדפת, בדגש על עדיין (מחייך). אני חי את הכאב של סבתא ברונקה שלקחו לה את ההורים במלחמה ופתאום, בקיבוץ, לקחו לה את הילד. הפרידות שלי ממנה היו מאוד קשות. היא הייתה מחבקת אותי חזק ואומרת: ' אני לא רוצה לתת אותך לקיבוץ, אחרי כל מה שנתתי.' בחוץ הכעס שלה היה שתוק, רק בחדר היא הייתה מדברת על זה שהם גרו באוהל ופתאום העבירו את אבא שלי, גלעד, לצריף כדי שלא יסבול בחורף. תראו, אני מחפש דולרים לפני שאני יוצא לחו"ל ורציתי לשאול את הקבוצה אם לא כדאי שנגיש תביעה ייצוגית. אמרו לי שיש מצב.

סיגל: נתמקד עכשיו בהיבט הטיפולי. בסוף הסדנה נבדוק אם יש היבטים פליליים. אני מכירה משרד עורכי דין שמתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות נגד ממשלת גרמניה, נוכל להיעזר בו.

או קיי, כרגע יש לנו מקום לעוד דוברת או דובר אחד, כי הזמן שלנו נגמר. מי רוצה להיות אחרון?

  

***

תלם: גיתית ואני עוד לא דיברנו, זה לא פייר שרק אחד מאתנו ידבר.

סיגל: תראה תלם, תיכף יש לי עוד סדנה ואני גם צריכה לסכם את השיחה. יש מגבלות בחיים. כמו ההורים שלכם, אתם צריכים לפעמים להסתדר עם מה שיש.

גיתית: טוב, אני מוותרת לתלם.

תלם: מה פתאום? אני מוותר לגיתית. דברי את, גיתית.

גיתית: אתה בטוח תלם, כי אני מרגישה שאתה לא ממש-ממש כאילו שלם עם זה.

תלם: דברי גיתית, זה בסדר, אני מוותר ...

סיגל: תראו חברים, זה לא הזמן להתחיל דינמיקה קבוצתית. אם אתם רוצים, אפשר לעשות על זה סדנה נפרדת. גיתית, הוא ויתר לך, אז דברי!

גיתית: האמת שקצת קשה לי, כי אני לוקחת את הזמן של תלם ומרגישה שהוא נפגע. אני גם נורא פוחדת שלא אספיק להגיד את כל מה שיש לי ...

סיגל: ... אז באמת נחכה עם זה לפגישה הבאה. בפגישה הזאת נגענו רק בקצה הקרחון. כל אחד מאתכם חש שהוא פרק מעט מן הכאב וראה את האור בקצה המנהרה שבה הוליכו את דור ההורים. בפגישות הבאות נעסוק בהעצמה אישית, רוחנית ורגשית. תוכלו להביט להוריכם בעיניים מתוך גאווה ולומר: 'לנו זה לא יקרה. לעולם לא עוד.'

 

מלחמה כהובי

  

הסרט על מבצע קדש, במלאת לו ששים שנה, ששודר שבוע שעבר בערוץ הראשון, העצים את מה שהיה ידוע ועוד הוסיף עליו כמה צריבות.

 

מה למדנו?

א. זאת הייתה מלחמת ברירה שבה צה"ל היה חרב להשכיר של צרפת ובריטניה, שרצו להעיף את נאצר: צרפת בגלל המלחמה באלג'יריה ושתיהן בגלל הלאמת תעלת סואץ. יש אומרים שהתשלום לישראל היה, מאוחר יותר, בדימונה. אם זה כך, המלחמה הזאת היתה חטא שנעשה למען חטא גדול יותר.

ב. בן גוריון לא שש למלחמה הזאת, דיין גרר אותו.

ג. התכנית הייתה מטורפת: להצניח כוחות במיתלה, כדי לתת עילה לצרפת ובריטניה להתערב ו"להפריד" בין צה"ל למצרים. ואם השתיים "יבריזו", לראות במבצע "פעולת תגמול" ולסגת. מלחמת ניסוי וטעייה.

ד. המדינה התנהלה כחצר ביזנטית של בן גוריון ומקורביו. מפא"י הייתה רוויה בנפוטיזם. גנרלים גויסו לפוליטיקה בעודם בצבא, רק כדי "להילחם" ביותר גנרלים שהיו בארסנל של מפ"ם. אח"כ הורי הגנרלים – יהודית שמחוני, דבורה נצר ושמואל דיין - תפסו את מקומם, במהלך של "הורשה הפוכה".

ה. המוסר הכפול של בן-גוריון: לעצום שתי עיניים מול כל פשעי דיין, להעיף מצה"ל את אורי בן ארי - קצין מוערך אך לא מקורב- בגלל שאחד מחייליו גנב שק סוכר.

ו. הערה של ישעיהו גביש בסרט, שצדה את תשומת הלב היא אודות סיפור על משה דיין שהלך לחפש עתיקות באל-עריש - הרפתקה שבה נהרג נהגו בידי המצרים. אין דין כשיש דיין.

ח. קרב גנרלים חסר עכבות בין אסף שמחוני למשה דיין, שהסתיים במותו הטרגי של שמחוני. קרבות הגנרלים של מלחמת יום כיפור מחווירים מולו

 

והערה שלא נאמרה: בעצם הסיבה ליציאה למלחמה הזאת הייתה גם הסיבה לסיפור "עסק הביש" הנורא.

 

בפרשה הזאת גויסו צעירים יהודים כדי לחבל במוסדות מערביים - כאילו יד של מצרים בדבר - ובכך "להוכיח" לאמריקאים שנאצר מסוכן להם. במבצע קדש גויס למשימה הזאת צה"ל כולו.

 

"הו שלהבת יה, עיני הנערים, הו שלהבת יה, ברעום המנועים", שורר יחיאל מוהר, פזמונאי הבית, על תהילתה של מלחמת הברירה ההיא שבחלוף חצי יובל נולדה לה אחות גדולה ממנה: מלחמת של"ג.

 

והרהור עכשווי על קרב המנהרות בין נתניהו ובנט: האם גם כאן נדע את האמת רק בעוד יובל שנים. כל מה שאנחנו נחשפים לו במלחמת הגרסאות ביניהם, נראה כעשן שנועד להסתיר את האמת.

 

זחילה לקיסריה (עפ"י אלי אלי)

בוז'י בוז'י,

זה לא ייגמר לעולם

התיק, המשרד,

גלגול העיניים,

כריעה על ברכיים

זחילת האדם

התיק, המשרד

גלגול העיניים,

כריעה על ברכיים

זחילת האדם

 

פגישה חצי פגישה

פגישה חצי פגישה

הרחק מחוץ לעיר

שיחה אחת קצרה, זה די

ושוב נצנץ האור

ושוב קרץ התיק

ושוב נחשפתי אללי

 

אף סכר הכחשה

בניתי לי מגן

אכחיש, דבר שם לא היה

מול ביבי אז אכרע

רוצה לומר לו: כן

אך שלי היא כמו קרצייה

מול ביבי אז אכרע

רוצה לומר לו: כן

אך היא דבוקה כמו קרצייה

  

הרצוג ונתניהו: זחילה לקיסריה

 

מתוך הזמן הירוק

 

הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
1/9/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו