עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בדרך לסוף הדרך
  
גבהות לב ואטימות ללא גבול של העם השולט, העם שלנו, כלומר העם היהודי, יגבו בסופו של דבר את מחירם
  
ליברמן הורה: "חיילים לא יסייעו בגנים של עובדים זרים".
ט' באב: "תפילות המוניות וצום לזכר חורבן הבית". (ידיעות אחרונות, 15.8.16)
  
ועדיין יש כאלה השואלים מדוע מדינת ישראל נמצאת בסכנת כיליון. פעם, בימים הרעים והרחוקים ההם, במקום עובדים זרים היה כתוב יהודים. והסוף ידוע. היהודים הושמדו בהמוניהם והמחרימים אותם נחלו תבוסה צורבת.
  
התפילות לא יסייעו לנו. עלינו "להביא את היום" כפי שכתב יעקב רוטבליט בשיר השלום, השיר האחרון ששר ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, לפני הירצחו.
חשוב לזכור את השורה הנצחית מתוך שירו המכונן של ביאליק : "נקמת דם ילד קטן עוד לא ברא השטן". ונראה שמדינת ישראל שבממשלתה מכהן ליברמן, מהגר שבניו הם בני מהגרים, מרוויחה את הנקמה הנוראה הזאת ביושר.
  
חשוב תמיד לזכור שילד הוא ילד ואין זה משנה מהו מוצאו הלאומי או העדתי. אפליה על רקע שוני מכול סוג שהוא מסכנת את המופלה אבל לא פחות מכך גם את המפלה.
  
מירי רגב שרת התרבות והספורט של מדינת ישראל כינתה את הפליטים הזרים החיים במדינת ישראל סרטן. אביגדור ליברמן אוסר על חיילי צהל לסייע לילדיהם במצוקותיהם.
  
הלל הזקן קבע את הכלל המכונן של היהדות. כלל זה אומר "מה ששנוא עלייך על תעשה לחברך" ואצלנו מה ששנוא עלינו ראוי לכול גינוי אבל מה ששנוא על עמים אחרים לא נחשב כראוי להימנעות ולהתחשבות בכאב ובעוול לאחר הגלום בתוכו.
  
אפשר להמשיך ולהתפלל לאלוהי ישראל ולצום לזכרם של בתי המקדש שחרבו. אבל תפילות אלה לא יושיעו אותנו. העונש מחכה לנו מעבר לפינה. גבהות לב ואטימות חסרת גבולות של העם השולט, עם שלנו, כלומר העם היהודי, יגבו בסופו של דבר את מחירם. שכחנו את מה שאמורים היינו ללמוד מההיסטוריה שלנו וגם של עמים אחרים. ואולי עדיין לא מאוחר להיזכר וללמוד את הלקח?
  
נכתב בתאריך
16/8/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו