עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ילדנו במדים - סיפור דמיוני לכאורה
  
יורם התקשה להירדם לאחר שהעיף את אופניה של הילדה הפלסטינית. הוא נזכר מה חש לאחר שאחד החברים זרק לו את הקורקינט משום שרכב ליד חדרו בשעת המנוחה
  
יורם נולד בקיבוץ. התחנך במסגרת החינוך הקיבוצי השם דגש על מתן כבוד לכול אדם באשר הוא אדם. ילד רך או זקן מופלג, יהודי או ערבי, סקנדינבי או אמריקאי. יורם התבגר בקיבוץ וחווה באופן מעשי ויומיומי את התממשות התפיסה ההומניסטית הזאת. חווה, הפנימה ותורגל להתנהג על פיה.
  
בהגיעו לגיל שמונה עשרה התגייס "הילד שלנו" יורם לצבא והוצב ביחידת כפיר בגזרת חברון. הוא למד למלא פקודות, להיזהר במתן הערות הנוגעות לתחום הערכי, נמנע כמעט לחלוטין להשמיע את עמדותיו האישיות בכול הקשור להתנהגות הצבא בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים ומאז הם נתונים לשליטת ישראל.
  
זמן קצר לאחר הגיעו לחברון, הוא הוצב למלא את תפקידו ברחוב השוהדא - למנוע מערבים שפעם מילאו את הרחוב והיו בעלי חנויות בתוכו, להיכנס ולנוע בו. שנים רבות הרחוב שהיה פעם מרכזי בעיר הפך לערב ריין, כלומר רק ליהודים: בדרך כלל מתנחלים רשאים לנוע בתוכו בעוד לערבים, תושבי המקום בעבר, אסורה בהחלט הכניסה אליו.
  
השעה הייתה עשר בבוקר, יורם ניצב בעמדת השמירה כאשר ראה ילדה בת שמונה לערך, בגיל של אחותו הקטנה, כוכבת על אופניים ישנים שקנו לה, כנראה, הוריה. יורם נזעק. הרי ידוע שאסור לערבים להיכנס לרחוב הזה. מה החוצפנית הזאת עושה בשטח שהפך לשלנו מאז שכבשנו אותו.
  
קיום הפקודה המפורשת שניתנה לו על ידי מפקדיו גברה על כול מחשבה אחרת. הוא יצא מהעמדה, תפס את אופניה של הילדה והעיף אותם לתוך חנות עזובה שפעם הייתה שייכת לסוחר נעליים פלסטיני. הילדה פרצה בבכי גדול, ברחה מהמקום. אחרי שעות אחדות חזר יורם לבסיס הצבאי של יחידתו. הוא שכב לנוח ולא יכול היה להירדם, בהיזכרו כיצד הרגיש כאשר אחד מחברי הקיבוץ לקח לו בכוח את הקורקינט שלו כאשר עבר ליד חדרו במהלך מנוחת צהריים בשבת.
 
הוא נזכר גם בשיעורי המחנך שנערכו במסגרת בית הספר, שעסקו בשאלות הקשורות במגבלות מוסריות שעניינן ניצול הכוח של החזק והתחשבות במצוקתו של החלש.
  
הוא נזכר במפגשים של בני כיתתו עם תלמידים ערבים בני גילם שנערכו בגבעת חביבה, הסמינר של הקיבוץ הארצי.
  
לפתע חשב לעצמו שאולי הפך לקלגס חסר רגשות, סכנה עליה התריעו מחנכיו כאשר דנו במסגרת השיעורים בתופעות העלולות לצמוח במשטרים דיקטטוריים השולטים באוכלוסיות הנתונות למרותם.
  
"הבן שלכם, יורם, סובל מהפרעות נפשיות חמורות שהן תוצאה ישירה מהניגוד שבין הקודים המוסריים עליהם התחנך, לבין החובות המוטלות עליו במסגרת השירות הצבאי," כתב דוקטור דניאלי, הפסיכיאטר שטיפל ביורם, להוריו המודאגים.
  
המחנכים בבית הספר התיכון קראו את אבחנתו של הפסיכיאטר, כאבו את כאבו של יורם ושל הוריו, התמלאו סימני שאלה וספקות כבדים, אבל לא שינו דבר בתוכנית החינוכית האמורה להכין את החניכים שלהם לקראת השירות הצבאי.
  
נכתב בתאריך
14/8/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו