עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים
  
על האספירציה והאינפקציה של תיאוריות הקונספירציה; על סוף "דבר" ותחילת "דבר" חדש; ועל מרבד הקסמים של הקוסם נתניהו
  
מזימתי, עם שחר זרעתיה...
  
אינני בז אפריורית לתיאוריות קונספירציה, אין לי נטייה לדחותן על הסף. ראשית, אולי יש בהן משהו, אחת מכמה תיאוריות כאלה יכולה להתברר כנכונה; שנית, הן מאתגרות, מצריכות התמודדות עמן ומאמץ - אינטלקטואלי, לעתים - כדי להפריכן. האמירות "בית המשפט קבע", או "הייתה ועדת חקירה", לא תמיד מניחות את דעתי. פה ושם יש תככים ופוליטיקה גם בקרב הגורמים הללו. למשל, ועדת אגרנט "זיכתה" את הדרג המדיני ממחדלי מלחמת יום כיפור – חרף אשמתו - משום שאותו דרג הכתיב לה לא לעסוק בו. מבחינת הוועדה, היינו צריכים להאמין שבדרג המדיני לא דבק רבב. זו אולי לא מזימה קלאסית - היא נרקחה לפני הקלעים, לא מאחוריהם - אך לרבים היא גרמה לתהות לגבי תקפותן של עובדות, כפי שהן מוצגות לנו.
  
תיאוריות קונספירציה ישנן תמיד, השאלה החשובה היא מה גורם להן להתקבל בציבור.
  
לפני כמה שנים, בביקור בשבוע הספר העברי, התעכבתי ליד דוכנו של ברי חמיש, אחד ממובילי תיאוריית הקונספירציה של רצח רבין: אצלו האחראי לרצח איננו השב"כ ולא גורם ישראלי אחר, כפי שטענו רוב התיאורטיקנים של המזימה, אלא "המועצה ליחסי חוץ", מכון מחקר אמריקני שבראשו עמד ג'ורג' בוש האב. אגב, לאותו ג'ורג' בוש יוחס קשר להתרסקות מטוסו של עמירם ניר בדרום אמריקה. ניר שימש יועץ למלחמה בטרור של ראש הממשלה פרס והיה מעורב בפרשת איראנגייט, סיפור עם הרבה ריחות לא נעימים.
  
על דוכנו של חמיש היו לא מעט ספרים מן הזן הקונספירטיבי. לצד רצח רבין, אני זוכר בוודאות ספרים שהציגו תיאוריות קונספירציה מאחורי טביעתו של רפול ומאחורי מותה ממחלה של עפרה חזה, שעמדה, לדברי חמיש, לגלות פרטים על ילדי תימן. היו שם עוד כמה ספרי קונספירציה. שום דבר איננו תמים, כלום לא קורה בדרך הטבע...

רצח רבין. מי מכיר את "המועצה ליחסי חוץ"?
  
התיאוריה על רפול נשכחה ונדחתה, מן התיאוריה על עפרה חזה – מי ומה הדביקה במחלה – עודה מהדהדת קלות, ואילו התיאוריה על רצח רבין, שומרת על מעמדה היציב.
  
התקבלותן של תיאוריות מזימה קשורה בדרך כלל למחדלים גדולים, כאלה שאנחנו מסרבים להאמין שהייתה בהם מקריות, או טעות תמימה. שאם כן, אם כה רבה היא טיפשותם של אנשים שאמורים להיות אחראים על גורלנו, אז אנא אנו באים. עדיף לחשוב שהייתה כאן תכנית מתוחכמת, עשויה היטב, שמסתירים אותה מאתנו, מאשר לחשוב על חדלונם של אנשים רבי און וחכמה.
  
בהקשר של רצח רבין, אנחנו מסרבים לחשוב לאפשרית את עובדת שהותו של רוצח ראש הממשלה במשך זמן רב באזור הסטרילי, כשאיש מן המאבטחים הרבים שהיו שם לא טורח לבדוק אותו. "הרי לא ייתכן שהשב"כ המפואר שלנו כזה טיפש ובלתי ערני, כדי להתעלם מדמות חשודה שמסתובבת לו בין לרגליים", אנחנו אומרים לעצמנו, ומחפשים סיבה אחרת, קונספירטיבית, לרצח, רחוקה מזו שמספרים לנו.
  
"הרי לא ייתכן ששר הביטחון וראש אמ"ן של צה"ל הכול יכול, לא קלטו את אותות המלחמה ערב יום כיפור, מה שכל סדירניק שישב על גדות התעלה ראה בעין בלתי מזוינת". הם בוודאי התעלמו מהאותות כי היו להם כוונות אחרות. אם כך, נראה שהייתה כאן מזימה: הם חיכו שהמצרים יתקיפו ראשונים, כדי לא להרגיז את ארה"ב, או לחלופין כדי ליצור עילה לנפנוף ב"נשק יום הדין", כפי שדיין רצה, כשהכריז על חורבן בית שלישי. אם כך, אמ"ן לא טעה. הוא לא לקה בעיוורון, הוא ידע ובילף. הייתה כאן מזימה.
  
***
  
שבתי לתיאוריות הקונספירציה הללו בעקבות זינוקה מחדש לסדר היום של פרשת "חטיפת ילדי תימן" שאחת לכמה שנים, לאחר תקופת רגיעה, פורצת מחדש אל עולמנו.
  
היה או לא היה? האם באמת חטפו את מי מילדי תימן מחיק אמותיהם, או לקחום לטיפול כלשהו מבלי להשיבם? האם הייתה כאן קונספירציה? האמת, לא יודע.
בפרשיות כאלה צריך לחפש מניע. וכאן אינני מוצא. מי רצה בביתו ילדים שאינם שלו? ואם כן, למה דווקא תימנים? וכי לא היו עיראקים, פולנים, רומנים, פרסים, מרוקאים, היו עליות מכל מיני ארצות וצבעים, אז למה דווקא תימנים?
  
יש עוד משהו המעורר תהייה. חלק מראשי היישוב "הוותיק" דאז, אלה שבאו מגרמניה וממזרח אירופה, לא הכי אהבו את העליות החדשות. בספרו של משה קריף "המזרחית", מצאתי ביטויים גזעניים, שהשמיעו בכירים שעסקו בקליטת העלייה ההיא, כגון: "זו עליית גזע שלא ידענו כמוהו בארץ"; "עם שהפרימיטיביות שלו היא שיא"; "אינסטינקטים פרימיטיביים ופראיים". אז מי ירצה לחטוף את הילדים "הנחותים" הללו ולמה?
  
תיאוריית קונספירציה צריכה להציע חלופה כלשהי כדי שיתייחסו אליה ברצינות: ברצח רבין הקונספירציה טוענת שהוא נרצח משמאל, לא מימין, מכיוון שהוא שקל לסגת מהסכם אוסלו לאחר שנכח בכשליו.
  
במלחמת יום כיפור, הטענה היא שידעו ושתקו כי העדיפו שהמצרים יפתחו במלחמה.
  
איזו תוכן יש לקונספירציה של ילדי תימן? למה דווקא תימנים?" למה אותי, ילד שבא באותו זמן מעיראק אף אחד לא רצה לחטוף מהמעברה? מה, אני "לא סחורה"?
  
פתח דבר
  
בתקופת גסיסתו של עיתון דבר, אי שם בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמות, ניתלה שלט ליד אחד החלונות במערכת, עליו נכתב בזה הלשון: "נא להסיט את הווילון בזהירות". על החתום: הוועד לשלמות בית דבר. זאת הייתה בדיחה "על אמת": הכול התפרק שם מיושן. המינויים ברחו – יותר נכון נפטרו – בזה אחר זה והתפוצה הלכה ופחתה. כתבים עזבו בזה אחר זה והבית בשיינקין – היום בניין דירות מפואר - התפורר.
  
מערכת "קיבוץ" (היום "ידיעות הקיבוץ") פעלה בבית "דבר" שהפיק והפיץ עבורה את העיתון. בשלב מסוים נראינו כגורם היציב ביותר במערכת. זה בא לידי ביטוי בין היתר בשאיבת חומרים מאתנו. כתבות ספורט קיבוציות מצאו דרכן למדור הספורט של דבר, כך גם ידיעות על מפעלי הקיבוצים וטורים כלכליים. אני, שמעת לעת כתבתי טור אישי, מצאתי עצמי כותב שניים או שלושה טורים בשבוע וגם ביקורת טלוויזיה, בלי להבין בזה הרבה. הכול התנהל מן היד אל הפה.

הלוגו של דבר החדש. שובו של הקאמבק
  
אחד הדברים שחרה לי היה קמפיין שנעשה עם פרישתה העורכת המיתולוגית חנה זמר, כדי להתאים את העיתון "לרוח התקופה". שני הדברים המרכזיים שכלל הקמפיין היו החלפת הלוגו עם האותיות הקצת תנכיות, באותיות "זועקות"; והסרת התיבה "עיתון פועלי ארץ ישראל" מתחת לכותרת. על בסיס שני השינויים הלא נחוצים הללו נבנה הקמפיין "דבר חדש בא למדינה", שהתגלה כפלופ מביך.
  
***
  
על רקע העצב על אובדן "דבר", כמו על אובדן "על המשמר", מה שמחתי לקבל קישור למהדורה האינטרנטית של "דבר ראשון" שעלתה לאוויר בשבוע שעבר ועוד עם הלוגו הישן והמיוחד של "דבר", בטרם נעשה לו סיכול מטעמי אופנה.
  
האתר של "דבר ראשון" נקרא "אתר חברתי". הוא מופק ע"י ההסתדרות ורוב כותביו הם מקרב חברי דרור ישראל. בצורתו הוא מזכיר אתר חדשות, רק פחות צעקני ויותר מאופק.
  
כדי לשרוד בשוק האינטרנט הצפוף צריך הרבה אנרגיות, כישרון וכושר תחרות. תקוותי שכל זה יימצא וש"דבר ראשון" ימלא את החלל שהותירה אחריה העיתונות הפועלית. בינתיים אני מסתפק בחזרתו של הלוגו המיתולוגי של דבר. לוגו הוא גם הצהרת כוונות.
  
"הקסמים" באים מעצמם
  
הדחת בוגי, מינוי ליברמן, ההסתבכות עם עובדי הבית ברחוב בלפור, פרשת חיי שרה, התפטרות אבי גבאי, הביקורת בעולם, כרטיס האשראי. הכול הולך וסוגר על ביבי, עוד דחיפה וזהו. ואז, הופ, פיגוע ועוד בצנטרום הבלייני של תל-אביב וכל סדר היום מתהפך. טוב, זה לא קסם שהוא עשה, אבל יש קוסמים שהקסמים באים אליהם מעצמם. האם צפוי לנו עוד "קסם" עם פרוץ הפרשה הבאה שהיא, לפי הדיווחים, "אם כל הפרשות"?.
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
16/6/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו