עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אתה רוצה שלום? תחתום
  
דיון במועצת התנועה ב"פתרון שתי המדינות" בלי התייחסות לשאלת הפליטים, ירושלים, פינוי ישובים חילופי שטחים, הוא דיון חסר משמעות

   
בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת נערכה תחרות בה לקחו חלק כול קיני התנועה שלנו. המשימה הייתה לאסוף חתימות תמיכה על עצומת שטוקהולם התומכת בשלום על פי תפיסתו של העולם הסוציאליסטי "המתקדם". גם הקן שלנו נערך למשימה. מיד עם סיום העבודה בענפי הקיבוץ היינו פושטים על מחנות העולים והמעברות שהוקמו בסביבת הקיבוץ שלנו ומנסים להחתים את העולים שחיו בהן על העצומה. הייתה רק בעיה אחת קטנה, העולים לא ידעו עברית ואנחנו לא ידענו יידיש וערבית, השפות שהעולים דיברו בהן. הפתרון המאולתר נמצא חיש מהר. כמה מחבריי ואני היינו נכנסים לאוהלים או הבדונים בהם גרו העולים ומפנים אליהם את השאלה שעניינה אותנו. את העולים שבאו מאירופה היינו שואלים ביידיש בסיסית את שאלת השאלות:" וילסט שולם אין דר וולט?" (אתה רוצה שלום) אם נדמה היה לנו שהעולה עונה בחיוב על שאלתנו היינו מבקשים ממנו: "שרייב" כלומר תחתום על נוסח העצומה...
  
היו בינינו כאלה ששאלו את השאלה הזאת בערבית בנוסח: "בדאק סאלם?" (אתה רוצה שלום) אם נראה היה לשואל שהתשובה לשאלתו היא חיובית היה אומר לנשאל: "אוכתוב".
  
הסתבר על פי הרשימות שערכנו שמאות מתושבי מחנות העולים והמעברות שהוקמו ליד הקיבוץ שלנו רוצים בשלום על פי הנוסח הסובייטי. הקן שלנו, קן השומר הצעיר עין שמר, זכה במקום ראשון בארץ בכמות התומכים בעצומת השלום שנחתמה בשטוקהולם שאת תוכנה המפורט בקושי הבנו.
  
נזכרתי בסיפור משעשע ואופייני זה כאשר קראתי את הצעתו של יואל מרשק שאמורה להיות מוגשת למועצת התנועה. הצעה זאת קובעת שהתנועה הקיבוצית תומכת בהקמת שתי מדינות לשני העמים. ישראל לצד מדינה פלסטינית, עמדה שלכאורה גם בנימין נתניהו תומך בה. אלא שבהצעה זאת לא יופיעו עמדות התנועה בשאלות הנתונות במחלוקת כמו: "גבולות, פליטים, ירושלים, חילופי שטחים ועוד". (נושאים שגם בנימין נתניהו נמנע מלפרט את עמדותיו לגביהן).
  
וילסט שולם אין דר וואלט ובדאק סאלאם כבר אמרנו?
  
האם לא התבגרנו מאז היינו נערים בשנות החמישים של המאה הקודמת כדי להבין שהצעות נבחנות על פי עמדות המציעים בנושאים הדורשים פתרון במטרה ליישב את חילוקי הדעות לגביהן?
  
אנחנו חלוקים בתוכנו בנושאים עליהם מציע יואל מרשק לא לדון. והרי קיבוצים לא מעטים הוקמו בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים וירושלים הפכה במהלך השנים שחלפו מאז תום המלחמה הזאת לעיר מאוחדת, לפחות רשמית. מכאן שהשאלות הנובעות מעובדות אלה הן שאלות קיומיות שנוגעות ישירות בשאלות אמוניות. חילוקי הדעות בשאלות אותן מציע יואל מרשק להוציא מכלל דיון מצויות בוויכוחים נוקבים גם במסגרת חברים המשתייכים לתנועה הקיבוצית. עד שלא נגבש לעצמנו הסכמות כיצד להתמודד אתן לא ניתן לקבוע עמדה תנועתית משותפת שמביאה לידי ביטוי את עמדות רוב חברי התנועה.
  
שנים רבות התמחינו בהשמעת הצהרות המטשטשות את חילוקי הדעות הקיימים בתוכנו. הצהרות המבטאות לכאורה את עמדת התנועה הקיבוצית כולה שעיקרן הימנעות מערעור על רעיון איחוד ירושלים ומפגיעה בקיבוצים שהסדר שלום במתכונת זאת או אחרת מאיים על המשך קיומם במקום בו הם הוקמו אחרי מלחמת ששת הימים.
  
הגיע הזמן לחדול מנוהג זה.
  
נכתב בתאריך
15/6/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו