עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מי כאן המפקד?
  
ההתעלמות של החייל א' מהמפקד בזירה היא קצה החוט, ומסקנה מתבקשת מהערעור הנוכחי על סמכותם של ראשי הצבא

  
לכאורה כבר נאמר כל מה שאפשר על סרט הווידיאו של "בצלם" בו נראה החייל א'. יורה במחבל המנוטרל, ואת היתר צריך להשאיר למערכת המשפט הצבאי. עם זאת, יש שאלה שלדעתי לא נתנו עליה (מספיק) את הדעת, והיא: מי היה מפקד הזירה, ומה היו תפקידו וסמכויותיו. לשאלה יש השלכות רחבות מעבר למקרה הפרטי.
נתאר לנו שני מצבים היפותטיים:
  
1. המחבל המנוטרל כפות ואזוק - במצב כזה ברור (אם כי כנראה שלא לכולם) שאסור בשום אופן לפגוע בו, והסמכות מה לעשות איתו נתונה בידיו של הקצין / בעל התפקיד הבכיר שנמצא בזירה.
  
2. החייל א. מגיע לזירה כשהמחבל עדיין על רגליו ומאיים באופן ברור על הסובבים - במקרה כזה לא חשוב מי המפקד בשטח, כל אחד - כולל א. נדרש לקחת יוזמה עצמאית, ולפגוע במחבל על מנת לנטרל אותו.
  
3. המצב כפי שמשתקף בסרט של בצלם היה מצב ביניים: המחבל היה שרוע על הקרקע, כנראה כבר פצוע, ולפי הגדרות מאוחרות יותר - "מנוטרל". החייל א. הגיע לזירה מספר דקות לאחר האירוע, כך שהוא לא היה שותף כלל לניטרול המחבל, ולמכלול שיקול הדעת של אלה שהיו בזירה לפניו. במקום היו גם קצינים ומפקדים, שמן הסתם הם האחראים להפעלת הכוחות במקום.
  
ושוב במצב כזה ייתכנו (לפחות) שתי דרכי פעולה:
האחת - לצפות להוראה מהמפקד הבכיר בזירה לפני כל פעולה.
השנייה - אותה מעודדים פוליטיקאים רבים בעיקר אנשי ימין, חלק מהם תוך ביקורת על הרמטכ"ל ועל מפקדי צה"ל. לפי דרך זו כל מי שנושא נשק ונמצא במקרה בזירה, ולא משנה באיזה שלב ובאילו נסיבות, צריך לפעול "ביוזמה אישית" להריגת המחבל, בין היתר על מנת "שלא ייצא חי מהאירוע".
  
החייל א. בחר בדרך השנייה. בלי "להתעניין" מי בעצם בעל הסמכות בשטח, על פי שיקול דעת עצמאי שלו, וללא קבלת הוראה מבכיר ממנו, הוא ירה מטווח אפס והרג את המחבל הפצוע.
  
לדרך פעולה כזו יש כאמור הדים והשלכות רחבות יותר: לפי מה שפורסם על החייל א., הוא משתייך לסקטור שרבים מדובריו מעבירים ביקורת על הרמטכ"ל ועל הפיקוד הבכיר של צה"ל, בפרט במה שקשור להוראות הפתיחה באש (לדוגמה - ה"עליהום" על הרמטכ"ל לאחר שקבע שירי בלתי מבוקר על כל נערה או נערה עם מספריים אינה מייצגת את דרכו של צה"ל).
  
יש חוט מקשר בין מה התקרית הבודדת לבין קריאת התגר על הרמטכ"ל ושר הביטחון. ההתעלמות מהמפקד בזירה היא קצה החוט, ומסקנה מתבקשת מהערעור על סמכותם של בכירי הצבא.
 
מחבר
נכתב בתאריך
11/4/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו