עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים

עוד יהיו מעקשים בדרך למימוש ההחלטה על הגבלת שכר הבכירים, אבל ההחלטה עליה מהווה עוד שלב בפרידה מקסמי כלכלת השוק ובנכונות המחוקק להיכנס לזירות שעד כה נחשבו לטאבו; וגם: מתי יגיע שלב הכנסת האריות לזירת הגלדיאטורים של "האח הגדול"?
  
סייג קטן לתאוות הבצע
  
במחצית חודש מרץ 2016, קיבלה ועדת הכספים את ההחלטה להגביל את גובה שכר הבכירים בחברות הפיננסיות. צפויים בדרך עוד הרבה לחצים ומעקשים כדי שההחלטה הזאת תיושם כפשוטה ובמלואה: לוביסטים ייכנסו לפעולה, רואי חשבון יערכו תכנוני מס, כלכלנים מן הימין יסבירו שזאת פגיעה בחוקי הכלכלה והמהדרים יזהירו שאנחנו מבריחים את "הטובים" מן הארץ. אך גם אם לא תיושם ההחלטה במלואה, קשה להגזים בחשיבותה. מדובר בכניסת המחוקק לתחום שעד כה היה הס מלהזכיר. כניסה לקודש הקודשים של כלכלת השוק ושימת מגבלות עליה.
 
הצעת חוק של שלי יחימוביץ' בנושא, לפני כמה שנים, שקבעה תקרת שכר של פי חמישים מהשכר הנמוך בחברה, מוסמסה בוועדה בראשותו של יעקב נאמן. כעת נקבעה תקרה של פי 35 מהשכר הנמוך ולא יותר מ-2.5 מיליון ₪ לשנה. אל חשש, אף בכיר לא ירעב.
  
***
  
הכלכלנית אסתר אלכסנדר (נפטרה ב-2005), שעוד לפני רבע מאה דיברה על הצורך להתערב בהשתוללות שכר הבכירים ובהתרחבות הפערים שכולם מעשי ידי אדם, נהגה להסביר שהקפיטליזם בזמננו הרבה יותר מתוחכם מאשר בעבר ונזהר מליפול שוב אל התהומות שנפל לתוכן, כמו במשבר שנות השלושים של המאה שעברה. הוא עושה זאת באמצעות הפעלת שיטת "STOP AND GO". משמע, אף פעם לא הולכים עם השוק החופשי עד הסוף, אלא משחררים קצת חבל מעת לעת: עושים הרחבה תקציבית, שומרים על גובה אבטלה נשלט, מתירים קצת את החגורה לטובת החלשים ועוד כיוצא באלה. שומרים שהכול יהיה בשליטה. שהזעם הציבורי לא יתפרץ.

אסתר אלכסנדר. הקפיטליזם איבד שליטה
  
ב-2007 תאוות הבצע לא עצרה באדום. היא שכחה את "חכמת" ה-"STOP AND GO" וחוללה את משבר המשכנתאות שהפיל את המגזר הפיננסי בארה"ב ובעקבותיו כלכלות של מדינות רבות בעולם. העקרב ידע שאסור לו לעקוץ את הצפרדע המעבירה אותו על גבה את הנהר, אך עשה זאת כי ככה הוא רגיל. ניצחון התרבות שהציבה את בעלי הממון בראש ההיררכיה החברתית בישר את תחילת מפלתה. יום ששונה היה ליום אסונה, כמאמר השיר.
  
הסיפור הזה של כמה תאגידים פיננסיים מופקרים שהפילו את הכלכלה העולמית הדהד חזק בעידן הרשתות החברתיות ומניע את השינויים להם עדים אנו עתה, כאן ובעוד מקומות בעולם. קריסתם של טייקונים, בעולם וגם כאן, חשפה עד כמה המלך שרבים מאתנו סגדו לו, הוא עירום. ההתפכחות הזאת מתבטאת בהתאגדויות עובדים, במאבקים על העלאת שכר מינימום וגם עושה את ההבדל בין ועדת נאמן שדחתה את הרעיון להגביל את שכר הבכירים לוועדת הכספים שאישרה אותו.
הקפיטליזם המודרני, שידע להקהות את עוקצו של התסכול הציבורי באמצעות ה-STOP AND GO , הלך רחוק מדי. כל כך רחוק הלך עד כי היום כבר לא בלתי לגיטימי לומר סוציאליזם באמריקה. סונדרס הסוציאליסט לא יהיה כנראה נשיא, אבל בעובדת היותו מועמד לגיטימי שסחף אחריו רבים, יש כדי ללמד הרבה.
  
***
  
ועכשיו רגע של "שופוני יה נאס": לפני תריסר שנים, ב-5 למאי 2004, פרסמתי טור באתר "וואלה" שאלה פסקאותיו האחרונות: "שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, פסקה לפני שפרשה לגמלאות, כי על המדינה להגדיר מהו קיום בכבוד, כלומר את סכום הכסף שלו זקוק אדם כדי לכלכל את צרכיו המינימליים. פסיקה זו, שבאה בעקבות עתירת ארגונים חברתיים שביקשו למנוע קיצוץ נוסף בקצבאות, נתקלה בביקורת צולבת של חסידי "הכלכלה החופשית", וצפוי מאבק גדול על פרשנותה.
  
למה שלא תוגדר במקביל גם תקרת השכר שמעליה ייחשב הסכום לתאוות בצע. כך יוצב מול קו המינימום של העוני קו המקסימום של העושר. אפשר לקבוע את הקו בעלות שכר של מאה אלף שקל לחודש. מספיק, לא?! ספק אם הגבול הזה יעצור את מי שירצה לחצותו, אך עצם קביעתו תהווה אמירה של החברה על עושר מנקר עיניים.
  
הקביעה הזו, שתחלחל לתודעת הציבור, תחליש את כוחה של שדולת הממון ותכפה על הממשלה יחס הוגן יותר כלפי החלשים. למי שייטען שזהו בולשביזם, ייאמר שהמדיניות הנוכחית היא ממילא בולשביסטית, רק שזהו בולשביזם של העושר.". בשעתו הדברים הללו נראו כמעט הזויים.
  
מלחמת גלדיאטורים
  
כבר הכל נאמר כמעט בגנותה של תכנית "האח הגדול" כתכנית שנועדה, כרבות מחברותיה בתחום הריאליטי, להסיח את הדעת, להשכיח את העולם הממשי, ליצור מציאות מדומה, לשווק לנו כוכבים לרגע תוך ירידה לפרטי חייהם האישיים ביותר, כדי שישמשו גם חומר בעירה "לכתבות המשך". ולמה כל זה? כדי למכור זמן צפייה ופרסום. אינני צופה בתכנית הזאת, די לי בחיוכו הביוני של הפרזנטור ארז טל, שאי אפשר לברוח ממנו גם בסניפי בנק הפועלים, כדי לברוח מהערוץ הזה. עם זאת קשה להימלט מן הבאזז - אמיתי או מלאכותי - המתחולל סביבה.
  
הבעיה בתכנית הזאת שסף הגירוי של הצופים הולך ונעשה קהה וכל פעם צריך לזרוק לו אטרקציה חדשה בדמות שערורייה כלשהי, או קרב בוץ בין אסירי הבית כדי לרתק אותו למסך. כמו אוכל לחיות הקרקס. יותר משזו תכנית ריאליטי זו זירת גלדיאטורים: מלחמות גלדיאטורים על הנפש. אני תוהה מתי יבוא השלב שבו יכניסו אריות לכלוב בית האח הגדול, כדי שזאת תהיה זירת גלדיאטורים של ממש. כמו פעם ברומא: לטרוף בשביל הפרס לא רק את הנפש, אלא גם את הגוף. למה לא? זה יביא הרבה רייטינג.
  
מתוך הזמן הירוק
 
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
31/3/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו