עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

היפרדות עכשיו
  
היפרדות חד-צדדית מהפלסטינים עכשיו, גם תמנע הפיכת ישראל למדינה דו-לאומית וגם תקדם פתרון עימם
  
בנימין נתניהו, בקדנציה הרביעית לאחר עשר שנות שלטון, פועל בהילוך גבוה להגשמת חזון "מדינת ו/או ממלכת יהודה" בשטחי א"י המערבית. זאת בניגוד להצהרת בר-אילן בדבר חזון שתי מדינות לשני עמים, שניתנה לצרכים טקטיים זמניים וכיום, נוכח הרכב הקואליציה שלו, אבד עליה הכלח.
  
המדינה הדו-לאומית כביכול, תהיה מהות שונה ממדינת ישראל. היא תהפוך למדינת/ממלכת יהודה שתביא לאבדן מהות העמיות הישראלית-דמוקרטית מודרנית לטובת מהות יהודית-אורתודוכסית-ריאקציונית.
  
ערביי ישראל והפלסטינים יודְרוּ באופן תהליכי ויושארו - בניגוד לחזון זאב ז'בוטינסקי ו/או ראובן ריבלין - חסרי זכויות אזרח במדינת יהודה. במקרה הטוב תהיינה להם זכויות תושבות מוניציפאלית וקהילתית בסגנון ה"מילטים" העות'מאניים או האוטונומיה המורחבת של מנחם בגין במבוא להסכם קמפ דיוויד מ-1979.
  
זה צובע את עתיד מדינת ישראל שהכרנו בצבעים קודרים. תהיה זו ישות שבה תנצח מהות האורתודוכסיה היהודית הפונדמנטליסטית-גלותית-משיחית את המודרנה הישראלית. כל זאת בניגוד לחזונו של בנימין זאב הרצל בתוכניתו לכינון התנועה הציונית, שהביאה את המהפכה המהותית מיהודיות לישראליות, מהפכה שאפשרה את הקמת מדינת ישראל. הרצל שאף בכל מאודו להוציא את הגלות מהיהודים. לטעמו של הרצל ובהמשך גם לטעמם של ארלוזורוב ושרת, צריכים הישראלים להשתלב בעולם הגלובלי הקוסמופוליטי המודרני.
  
בנימין נתניהו חותר במרץ לחולל שינוי מהותי בלתי הפיך. זה יסיט את מדינת ישראל ממסלולה וממסילתה ההיסטוריים, שעליהם התקדמה מאז הקמתה. השינוי שמוביל נתניהו באסטרטגיה רבתי מתוחכמת ומסוכנת, יביא את ישראל להתנגשות היסטורית עם התרבות המערבית האמריקאית-אירופאית-נוצרית וכן עם זרמי היהדות הלא אורתודוכסית - הרפורמים, הקונסרבטיבים, האתיאיסטים ואחרים.
  
הרס מערכת האיזונים והבלמים בישראל, כולל ההתעמרות בשידור הציבורי ובשירות החוץ, מאותתים על שינוי ערכים של המשטר הדמוקרטי בישראל באופן תהליכי, מדמוקרטי ליהודי. יצוין ש-2016 היא שנה קריטית נוכח חולשת הממשל האמריקאי בשנת בחירות וכן עקב חולשה גוברת של הקנצלרית מרקל ההולכת ומסתבכת בבעיות המהגרים. יודגש גם כי המדינות הבלתי מזדהות מנוכרות מישראל ממילא על רקע אי פתרון הבעיה הפלסטינית.
  
האלטרנטיבה הנמהרת, הנואלת והאשלייתית של בנימין נתניהו היא סין. לשיטתו תהיה סין הגב האולטימטיבי של מדינת ישראל בשל אי חיבורה למהות התרבות המערבית והנוצרית ובשל האינטרסים שלה בדרך המשי המסחרית החדשה, שחוצה בין היתר את מדינת ישראל (אילת-אשדוד-חיפה). זה יגשים את חזון העוועים של היהודיות המשיחית המבודדת, המנוכרת והמסתגרת בדבר עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. נתניהו תומך בשעשועים ליהודיות בדמות ארבעה בתי קזינו באילת שהזכיינים בהם יהיו לכאורה אנ"ש.
  
גם ניסיונו של נתניהו להסתמך על ידידים כמו ראש ממשלת הודו, נרנדה מודי, הלאומן הימני, לא יאריך ימים, כי הדמוקרטיה ההודית תעלה לשלטון מחדש את מפלגת "הקונגרס" ההיסטורית במנהיגות רהול גנדי.
  
***
  
כדי למנוע היווצרות מצב בלתי הפיך מסוכן, וכדי להשאיר מרחב להגדרה עתידית של הישות הפלסטינית בגבולות מוכרים לפי החלטות האו"ם: 242 ו-338 עם חילופי שטחים - פעל יצחק הרצוג יו"ר מפלגת "העבודה" והאופוזיציה לכנס את ועידת מפלגת "העבודה" בפברואר 2016, כדי לקבל החלטה עקרונית גמישה בדבר מיתוג אג'נדת ה"עבודה" בנושא ההיפרדות מהפלסטינים, כשלב ראשון למשא ומתן עתידי רציני אתם על הקמת ישות מדינית פלסטינית, בטרם יהיה המצב בלתי הפיך.
תכנית הרצוג, המשותפת לו ולשלושה מח"כי "העבודה" - חיליק בר, מזכיר המפלגה, עומר בר-לב ועמיר פרץ שחזר למפלגת "העבודה" מ"התנועה" - יכולה להשתלב בוועידת השלום הבינלאומית שיוזמים הצרפתים.
  
מיתוג אג'נדת ההיפרדות אמור לשמש מכנה משותף לכל הכוחות הפוליטיים, שאינם הליכוד ו/או הבית היהודי. משמעותו היא מניעת היווצרות מצב בלתי הפיך שימנע הקמת ישות פלסטינית, וכדי למנוע הפיכת מהות הישות הישראלית למהות אחרת של יהודיוּת
  
בשלב המעשי הראשון של ההיפרדות תושלם גדר הפרדה בין ישראל ליש"ע, כולל סביב ירושלים, תוך הוצאה מתחום ירושלים של השכונות הערביות שעליהן יוחלט. חיים רמון הקים תנועה ציבורית חדשה בשם "להציל את ירושלים היהודית" כדי להגדיר ולקדם את תחומי גבולות ההיפרדות בירושלים.
  
אפשרית גם הקמת גדר ביטחון על הירדן למניעת חדירת פליטים ומסתננים בשל חוסר היציבות במזרח התיכון, וכדי לשמור על הירדן כ"גבול אסטרטגי בן הגנה". לפי תכנית אלון, מהלך שיחזק גם את ממלכת ירדן. מעמד שטחי C יוגדר כך שיהיו חלק מהישות הפלסטינית שצביונה ומהותה יוגדרו במו"מ העתידי.
  
צריך להזכיר שגם יגאל אלון וגם יצחק רבין דיברו על ישות פלסטינית בלי שיגדירו את מהותה. לכאורה מדובר ביצירת ישות שתהיה בגדר קונדומיניום ישראלי-ירדני. מודלים שיש בהם סוג של דמיון הם, בין השאר: לוקסמבורג, אנדורה, סן-מרינו וסרבסקה. הקמת ישות כזאת תייצב את הביטחון האזורי המזרח-תיכוני בכלל וזה של מזרח הים התיכון בפרט, שבו נעשה כעת מאמץ לשיתוף פעולה על בסיס אינטרסים של נפט וגז בין: ישראל-יוון-קפריסין-מצרים.
  
נכתב בתאריך
22/2/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו