עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

להוביל

ניר מאיר קורא לתנועה להוביל את נושא הקואופרציה בארץ. עצם הקריאה להוביל הוא שינוי מרענן בשביל תנועה ששנים עסוקה בעצמה
  
בימים רביעי-חמישי, 27-28.1, התקיים באכסניית "כרי דשא", על חופה הצפוני של הכנרת, כנס של פעילי התנועה הקיבוצית. אני מניח שלא שמעתם על כך וגם לו הייתם שומעים, סביר להניח שלא הייתם מקדישים לנושא זה תשומת לב. רוב חבריה של קהילת בית קמה אינם חברי התנועה הקיבוצית וגם אלה מתוכנו שחברים בה אינם מגלים עניין במעשיהם של מנהיגיה ופעיליה.
  
ידעתם, למשל, שביום שני, 7.12.2015, התקיים בבית קמה ביקור של הנהגת התנועה הקיבוצית בהשתתפותם של מזכ"ל התנועה ניר מאיר וראשי המחלקות המרכזיות? אני מניח שלולא התבקשה רעייתי ליטול חלק בנציגות של בית קמה באותו ביקור, גם אני לא הייתי יודע על קיומו. כל מה שאנחנו יודעים על הניר מאיר הזה הוא שבבחירות בבית קמה הוא קיבל 0 קולות. לגבי "פעילי התנועה", אצל המעטים מבנינו שהמושג הזה עוד מהדהד בעמקי תודעתם כזיכרון מהעבר, הוא מתקשר עם רכב צמוד שאינו כפוף לסידור הרכב (לפני שקראו לתנועה הקיבוצית תק"צ, היה התק"מ – תן קודם מכונית) ולעיתים דירות שכורות בעיר, עם בני זוג בסטטוסים כאלה או אחרים.
  
אז למה, בעצם, טלטלתי את עצמי לנסיעה ארוכה כל כך, אם נראה לי מראש שכנס של פעילי התנועה הקיבוצית לא ממש אמור לעניין אותי? האמת היא שעשיתי טובה אישית לידידי הוותיק ערן שחר ממערכת העיתון "ידיעות הקיבוץ" ובאתי מהבית בגישה צינית למדי. לאלה ששאלו אותי: "מה אתה עושה פה? הצטרפת לפעילות בתנועה הקיבוצית?" מיהרתי לענות: "מה פתאום? אני מהתשקורת העוינת". גם הנושא המרכזי של כנס הפעילים לא נראה לי מרתק, בלשון המעטה: הקואופרציה. קואופרציה, למיטב השכלתי המצומצמת, זה סוג של שותפות כלכלית שבה העובדים מחזיקים בבעלות משותפת על אמצעי הייצור שהם עובדים בהם. הדוגמה המידית שעולה בראש היא "אגד" כקואופרטיב של נהגים.
  
אצלנו בבית קמה יש, כידוע, שתי אגודות. הקיבוץ הוא שותפות הרבה יותר משמעותית מקואופרטיב. האגודה הקהילתית, לעומת זאת, מקיימת שותפות יפה ומבורכת בתחומים רבים, אבל אין לה שום בעלות על אמצעי ייצור. בשורה התחתונה נראה שלאף אחד בבית קמה לא אמור להיות עניין כלשהו ביחסה של התנועה הקיבוצית לנושא הקואופרציה.
  
כך חשבתי גם אני, עד שההוא שקיבל בבית קמה 0 קולות התחיל לדבר ואז דווקא התחלתי לגלות עניין בלתי צפוי. מתברר שניר מאיר לא הסתפק באמירה שהקיבוץ מאז ומתמיד היה קואופרטיב בלי להגיד את זה (כמו אותו גיבור של מולייר שלא ידע שכבר ארבעים שנה הוא מדבר פרוזה) ועכשיו הגיעה השעה להתחיל להגיד את זה, אלא גם אמר דבר שלא אמרו בתנועה הקיבוצית שנים רבות. ניר קורא לתנועה הקיבוצית לקחת על עצמה תפקיד מוביל בקידום נושא הקואופרציה במדינת ישראל. עצם הרעיון שהתנועה הקיבוצית תצא סוף סוף מעיסוק המתיש בצרותיה הפנימיות ותחיל לגלות מעורבות גם בנושאים הנוגעים לכלל החברה הישראלית נשמע מרענן, מעודד ומעורר תקווה. הרעיון הזה יכול לקסום גם לרוב חבריה של קהילת בית קמה שאינם חברי התנועה הקיבוצית.
  
האגודה הקהילתית של בית קמה אינה יכולה להיכנס לשותפות כלכלית במיזם קואופרטיבי כלשהו, אבל יש דרכים למעורבות במיזמים כאלה גם ללא פעילות כלכלית של האגודה. כמו בהרבה נושאים אחרים, כשיש עניין ויש רצון מוצאים גם פתרונות. בינתיים העיסוק של התנועה הקיבוצית בנושא הקואופרציה נמצא עדיין בשלב של דיבורים ולא של מעשים, אבל כשהדברים יתחילו להתגבש מעט יותר, נראה לי שגם ליישוב כלאיים שהוא לא בדיוק קיבוץ כמו בית קמה, יכול להיות עניין בהם.
  
נכתב בתאריך
10/2/2016



הרשמה לניוזלטר שלנו