עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים / מתחזקים ביחד

כנס המטה השיתופי בצובה עסק בקואופרציה, בבניית אמון, בחיזוק היחד ובשאלה איך יוצרים חברות שהיא יותר מחברות בפייסבוק
  
אם תשאלו מה לכד את מחשבתי בכנס המטה השיתופי שנערך בשבוע שעבר בקיבוץ צובה, אז זהו צמד המילים "הון חברתי".
  
זמן רב אני עוקב כיצד, כחלק מכינון וביסוס המשטר הניאו ליברלי, שפת ההון השתלטה על שפת העבודה: "מנוף" הוא לא מכשיר להרמת משאות, מנוף הוא "מנוף פיננסי", אפילו יש חברה בשם כזה; "מוצר" הוא לא משהו שמייצרים במפעל, הוא יותר "מוצר פנסיוני"; "השקעה" היא השקעה בניירות ערך. כך, "תמר" ו"אילנות" הם כבר לא עצים, אלא שם של קופות גמל.
  
על רקע זה, דיון על הון בהקשר החברתי, הוא דבר מרענן. הנה, הון זה לא רק כסף, גם חברה היא הון. ומאחר ושפה מייצגת חשיבה, אפשר - או אני רוצה להניח כך - השימוש במונח "הון חברתי" והיקלטותו, מלמדים על הצורך בו.
  
נושא ההון החברתי ליווה את הרצאתם-הנחייתם של יפעת ניימן וד"ד שי בן יוסף - יועצים ארגונייים חיצוניים, שבאו להסביר "איך נמשיך יחד וגם נהנה מזה".
הרצאתם כללה פעילות קבוצתית שנועדה להאיר את יתרון היחד באמצעות אירועים מחיי היומיום בקיבוצים. כך, למשל, סיפרה פזית מסמר - קיבוץ שכולו עבודה עצמית - על הגיוס המסורתי לגדיד שהפך להפנינג חברתי; ועליזה מברעם סיפרה על כוחו של היחד בהצלחה של מפעל הקיבוץ ועל החברות הנמצאות בו בתפקידים מרכזיים.
  
"איך יוצרים חברות שהיא לא חברות של פייסבוק, אלא כזו שהיא לאורך זמן ובעלת ערך רגשי?", שאל שי, והצביע על דברים מוכרים, שהיום קשה יותר לממשם: קשרים בינאישיים טובים, כבוד הדדי, שקיפות ושיתוף הציבור, כולם תשתית ליצירת הון חברתי ובניית אמון, שהוא "הדלק" של הקהילה.
  
לדבריו, אמון הוא מוצר מתכלה: "בעל תפקיד זוכה לאמון בתחילת הדרך ומאבדו בהמשך, כשיש מיעוט מאוכזב, או חבר שנדחו בקשותיו. אמון מושג באמצעות התייעצות, שקיפות ושותפות. מנגד, כניסה ליחסי ספק-לקוח עם החבר, תוביל לאכזבה. החבר הוא שותף, לא לקוח. ככל שיש יותר הסתמכות על גורמים חיצוניים, וזה מתייחס גם אלי, יש יותר תחושה ש'זה לא שלנו'. מה שמחזק את היחד, אפילו יותר מהמרחב המשותף הוא המקום לשונות, כי יח"ד זה גם: 'יש חילוקי דעות'."
הרב והד"ר (למחשבת ישראל) עמית קולא, הרב של קיבוץ עלומים וראש בית המדרש "בית הלל", הסביר בהרצאתו כי הקהילה עונה לצורך הקמאי ל"לא טוב היות האדם לבדו". לדבריו, בקהילה יש חיכוך מתמיד המאתגר את מרכיביה, מה שמחייב את היחיד להרחיב את אופק מבטו אל האחרים. הקהילה יכולה להיות בית היוצר של העתיד, אם תדע להתמסר למיזם משותף. אדם הרואה מול עיניו רק את גורלו האישי – עולמו מצומצם. ראוי שעולמו יכיל את החברה והעולם כולו . כך גם תתחזק אישיותו.
  
***
  
אושי שוהם קראוס, ד"ר לפילוסופיה של הכלכלה, המלמד במכללה למנהל ובמכללת ספיר, דן בשיתוף בעידן הטכנולוגיות החדשות והסביר כי תשתית האינטרנט מאפשרת סוגים חדשים של שיתוף פעולה וכי ציבור של מיליונים יכול היום למקד כוח ענק. זה נקרא קואופיטליזם - שיתוף בתוך הקפיטליזם, כמו למשל, מחאת הקוטג', ולהבדיל - גל הטרור הפלסטיני הנוכחי.
  
הוא הביא מדברי ג'רמי ריפקין, עתידן אמריקאי, שטען כי הקפיטליזם, שניצח בגדול הכריע את עצמו, משום שהדחף להרוויח בכל מחיר, גרם להורדת מחירים ולפיתוח טכניקות עוד יותר זולות. כך, למשל, תעשיית המוזיקה נמצאת בקריסה, מכיוון ששכפול תקליט כיום איננו עולה דבר.
  
לדבריו, כיום יש מאתיים מהנדסים שעובדים על "ויקיספיד" - הם מתכננים מכוניות שהדגם והמפרט שלהן יהיו חופשיים באינטרנט ובאמצעות מדפסות תלת מימד ניתן יהיה לשכפל את המפרטים האלה. אנשים שסבלו מהקפיטליזם, יוכלו לשתף פעולה כדי להסתדר בלעדיו - לבנות מוצרים כמעט בחינם. הוא הוסיף כי היום עובדים היום על בניית מאות אלפי יחידות לאספקת אנרגיה עצמית ולסחר בה דרך האינטרנט - למכור אנרגיה סולרית בקיץ ולקנות כשמעונן.
  

כנס המטה השיתופי בצובה. איך מחדשים את האמון (צילום: ליאור צלאק)
  
מאיה שפיר, מזכירת המטה השיתופי, שסקרה את פעולות המט"ש, אמרה בהקשר של כניסת ניר מאיר לתפקיד מזכ"ל התנועה, כי כיום מרימים דגלים חדשים - הזהות הקואופרטיבית, שפותחת אפשרויות חדשות לקיבוצים המופרטים, המבקשים לקחת צעד אחורה ולחדש את חיי החברה והתרבות. גם היא דיברה על חשיבותו של האמון, משאב שהזנחתו גרמה להתרחקות בין החברים עד כדי תהיה "בשביל מה כל היחד הזה". עוד אמרה כי המט"ש פועל לחיזוק הכלים המאפשרים קיום של הקהילה הקיבוצית - מוטיבציה, בניית אמון, השקפת עולם.
  
את הכנס בהשתתפות כ-270 חברים, פתחו מזכירת צובה, שבירכה בשם הקיבוץ המארח, מזכ"ל התנועה ניר מאיר, ח"כ איתן ברושי, מזכ"ל הקיבוץ הדתי נחמיה רפל, רשם האגודות השיתופיות עו"ד מירון כהן. בין ההרצאות והדיונים הופיעו שני צמדים חינניים בשירה, האחד מתנועת תרבות השני: דן סלומון מקיבוץ צובה ("בוגר" The voice ) והדס בלס.
  
בכנס נערך טקס פרידה מרגש ואף דומע ממריו טויב מניר יצחק, שסיים קדנציה של תשע שנים כרכז הפעילות של המטה השיתופי וזכה להרבה שבחים על פעילותו. גיל לין הצטרף למטה השיתופי, בינתיים במשרה חלקית, לצד תפקידו כמזכיר משמר העמק.
  
***
  
ביציאה הרהרתי בדבריו של יהודה סולומון, מצובה, המלווה את קיבוצי המטה השיתופי, שאמר, כי "מטרת הכנס היא הטענת מצברים, האנשים מחזקים זה את זה במטרה למצוא מכנה משותף אחראי." חשוב להתחזק, שחתי לעצמי, ההרצאות של האורחים מן החוץ היו מעניינות ומחכימות, אבל איפה היו "שחקני הבית?"

כנס המט"ש. ידלין. שיח בין-דורי (צילום: ליאור צלאק)
  
מתוך הזמן הירוק
 
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
31/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו