עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים / מאחוריך, מושיק עפיה


בשעה טובה, הקיבוץ משתלב גם במוזיקה הים תיכונית: "החלטורה", להקה שהקימו שלושה בני משק, אחד מושבניק ואחד עירניק, תרקיד ותקפיץ אתכם לצלילי מוזיקה יוונית ים-תיכונית, בליווי רקדנית בטן, וגם תספק לכם צלחות לשבירה על חשבון הבית
  
יכול להיות שזה סתם צירוף מקרים, אבל נראה לי שלא. אחרי שהפרטנו את חיינו הכלכליים כדי להתאים את עצמנו לסביבה; אחרי שהכשרנו חדרי אוכל והקמנו בתי כנסת כדי להתאים את עצמנו לסביבה, הגיע השלב בו אנחנו מתאימים את עצמנו לסביבה גם בתחום המוזיקה. להקת "החלטורה" המורכבת משלושה בני קיבוץ, מושבניק ועירניק ומלווה ברקדנית בטן ובזמר אורח דרוזי, מציעה לכם מוזיקה בסגנון יווני-ים תיכוני, שתקפיץ אתכם, תרקיד אתכם, תספק לכם צלחות לשבירה ותעשה לכם הרבה שמייח.
  
חמשת חברי הלהקה הם: נועם גבע מעין שמר המנגן בבוזוקי וכותב את רוב השירים. כשנועם לא שר או מנגן, הוא מנהל את החממה של עין שמר – שהיא הרבה יותר מחממה - שייסד אביו אביטל.
אביב רם מעין השופט נגן בס, שמנהל ביומיום אולפן הקלטות
איתמר בקר, פעם מחצרים, היום מתל-אביב, מנגן בגיטרה ועוסק באנימציה
אייל ניסקה ממושב שדה ניצן המנגן בקלידים ומגדל אננס ביישובו.
והמתופף מיכה קורקוס מרמת השרון, שהוא גם מנהל בית ספר למוזיקה.
  
הלהקה קיימת חמש שנים ומאחוריה אלבום אחד בשם "הופה". כל חבריה נשואים, כבר לא ילדים, וכך גם המוזיקה שלהם: יותר בוגרת ובשלה מבחינת האופי ומילות השירים: לא רק "בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון". אבל גם כך היא מאוד שובבה מקפיצה. היכנסו לדף הפייסבוק שלהם ותראו איך הקהל החוגג שובר צלחות - שהלהקה מספקת - לצלילי זורבה של תאודורקיס.
  
נעם גבע (34) מספר שהכל התחיל בשנת 2007, כשהוא ואיתמר הגיטריסט נפגשו בהודו והחליטו שהם רוצים לעשות מוזיקה. "במהלך השירות הצבאי התאהבתי בבוזוקי, אחר כך למדתי כלכלה, אבל הבוזוקי לא עזב אותי. התקדמנו בשיטת חבר מביא חבר. כך הגיעו אייל, מיכה ואביב, שהם שלושתם בוגרי בית ספר "רימון".
  
למה לא שומעים עליכם?
נועם: "יש לנו קהל, אבל עוד לא עשינו את הפריצה הגדולה. בשביל לפרוץ ולהתפרנס ממוזיקה צריך להיכנס לפלייליסט של גלגלצ ואנחנו עוד לא שם. גלגלצ זה השער היחיד. זאת המקפצה. החיבור לקהלים רחבים עובר דרך גלגלצ.
  
למה דווקא גלגלצ? עם הסגנון שלכם, למה שלא תלכו לירון אילן או לאליקו?
נועם: "המוזיקה שלנו לא בדיוק מה שהם מחפשים. היא שילוב בין עולמות, לא כל כך הסגנון שלהם. אנחנו לא רק מסלסלים. אנחנו משלבים מזרח ומערב. זאת מוזיקה מקפיצה שיש לה השקפת עולם.
  
אנחנו לוקחים 5000 שקל להופעה. זאת תקרת הזכוכית שלנו, לא נקבל יותר. אם אינך בגלגלצ, אתה לא יכול לבקש יותר. מסכום כזה אי אפשר להתפרנס".
איתמר בקר חושב אחרת: "זרקת לנו רעיון. לא חשבנו בכיוון של אליקו וירון אילן, כי המוזיקה שלנו היא קצת מהכול, אבל יכול להיות שפתחת לנו שער לאלפי מאזינים חדשים. הבעיה שלנו היא שאיננו מבינים בשיווק, אנחנו יודעים לעשות מוזיקה".
  
גם רקדנית הבטן שלכם יכולה לעזור לפרנסה, אם שמים לה שטרות...
איתמר: "מעיין היא קודם כל חברה טובה. הריקוד שלה מתחבר למוזיקה שלנו ויוצר אנרגיות. אנשים רואים בזה חלק מההופעה, זאת לא מוזיקת בטן רגילה, זה לא רק בשביל כפיים, זאת אמנות".
  
נועם: "חוץ ממעיין אנחנו גם מארחים גם זמר בשם אבי טובי ששר ביוונית וזמר דרוזי בשם פאדי שאהין מדלית אל-כרמל, ששר בערבית שיר שאני כתבתי. אנחנו מופיעים במועדונים בקיבוצים בפסטיבלים בחתונות וב-88FM. הופענו על גג של בית בתרשיחא, מאות התקבצו מסביב, בקרוב נופיע שם שוב. הופענו בתל-אביב מול הבימה, ואנשים התחילו לרקוד במרפסות שמסביב לכיכר".

"החלטורה": הקהל רוקד, קופץ ושובר צלחות
  
אביטל גבע, האבא של נועם, איש של "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה" מאוד מתלהב מהמוזיקה שעושה הבן. "לא אכפת לי שאין להם 'כנרת כנרת', הוא אומר, "יש להם קצב טוב, מילים מעניינות, יש שירים פוליטיים, זאת מזרחיות מתובלת בהומור. זה מרנין ומרענן. זה עושה לי טוב, לא יודע למה. אני הולך אתם לכל מיני מקומות וזה מרקיד אותי. חברי 'החלטורה' מכתתים את רגליהם לפאבים, בר מצוות, בתי כנסת רפורמים, לעתים הם מופיעים בפני כמה עשרות, אבל מצליחים להרקיד את כולם. אף אחד לא נשאר לשבת. הם מנגנים על גג של בית בתרשיחא, במושב בנגב, איפה שרק אפשר. למקומות הגדולים הם עוד לא מגיעים. אני מקווה שגם זה יבוא".
  
האם העברת את ניהול החממה לנועם כירושה נדל"נית במסגרת ההפרטה?
אביטל (בשיא הרצינות): "שום ירושה, אני ממשיך לעבוד כמו חמור. זה גדול עלי לנהל את זה. מי שיכול לעשות דברים טובים שיעשה, אני לא מעביר נכס נדל"ן. נשארנו במגרש שלנו בתוך עין שמר בדיוק כמו שהיינו. מבחינתנו, ההפרטה נעצרה בגדר של החממה. כל העולם נע לכיוון חומרני ובחממה עדיין הכל שמח"
נועם: אני מנהל את החממה כבר שנתיים. לחממה יש ועד מנהל שבחר בי, זאת לא העברת בעלות".
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
29/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו