עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

דרמת הגז הטבעי
  
שיא הדרמה סביב מתווה הגז צפוי בבג"ץ. במקביל גובר שתה"פ בתחום הגז הטבעי עם קפריסין-יוון-מצרים-ירדן והרש"פ. גם פוטין וארדואן רוצים

  
נושא הגז הטבעי תפס מקום מרכזי בשיח הציבורי בישראל, לאחר שאיראן ירדה מהכותרות. הוא נעשה לחשוב ביותר גם ביוון (ובעוד מדינות בבלקן), בקפריסין-מצרים-ירדן-לבנון-סוריה העלאווית והרש"פ שלה ים ברצועת עזה. הנושא זוכה למעורבות גוברת גם של ולדימיר פוטין בהקשר הסורי וגם של ארדואן - לו נגיעה לנושא בהתייחס ל"קפריסין התורכית". ארה"ב קשורה לנושא משום ש"נובל אנרג'י" חברה אמריקאית שבה מושקעים בכירי הממשל בדימוס, וגם BP הבריטית פעילה באיזור (עזה) ותאגיד איטלקי הפועל במצרים.
  
נושא הגז משתלב גם במאבק השליטה המתנהל במזרח הים התיכון, שהולך וגובר על רקע מלחמת סוריה בין פוטין (סוריה, לבנון, עירק ואירן) לבין ארדואן (חבר נאט"ו ובעל אינטרסים בעזה ובקטאר).
    
ה"גז הטבעי" נחשב כמקור אנרגיה המזהם במידה פחותה בהרבה מדלקים פוסיליים אחרים. עם זאת, יודגש, כי העתיד שייך לאנרגיות מתחדשות טבעיות, שאינן מזהמות: טחנות רוח, שמש (סולריות), הידרואלקטריות, גיאותרמיה ותנודתיות הגאות והשפל בימים ובאוקינוסים. כך או כך, בשלב זה של ההתפתחויות באזור, עדיף גז טבעי על יתר החלופות שהוזכרו.

הגז במזרח הים התיכון פותח אופציות לשת"פ אזורי
  
בתהליך ניסוח "מתווה הגז הטבעי" של משרד האנרגיה והמים, הודחו הממונה על ההגבלים העסקיים", הממונה על שירותים ציבוריים (חשמל) ושר הכלכלה אריה דרעי הוזז מתפקידו ומבקר המדינה פרסם דו"ח בנושא. בוועדת הכלכלה של הכנסת ניהלו היו"ר איתן כבל ושלי יחימוביץ קרב דרמטי במגמה לתקן את "מתווה הגז", אך דבר לא עזר. ביבי חתם על המתווה וההסכמים הנגזרים ממנו יוצאים לדרך הבא. ההכרעה תיפול בסופו של דבר בבג"ץ.
  
דרישת ההמתנגדים היתה לתקן את המתווה ולנהל מו"מ על שינוי תנאי הזיכיון של "נובל אנרג'י", אך נתניהו, בחתימתו, קבע עובדות שנראות כבלתי הפיכות.
כמה היבטים, דילמות ואופציות להתפתחיות אזוריות
  
1. "המים הכלכליים" של ישראל נוצרו והוגדרו חוקית, בהסכם מכונן עם קפריסין (היא חלק מהאיחוד האירופאי ולכן ישראל גובלת בו). הבלוקים הימיים "לוויתן" ו"תמר" נמסרו לקונסורציום "נובל אנרג'י" האמריקאי ו"דלק" של תשובה. יש למנוע יצירת מונופול עוין לצרכנים, על ידי מסירת הבלוקים "תנין" ו"כריש" לתאגידים אחרים[ - רצוי ישראליים-ממשלתיים-ממלכתיים - בשיתוף גורמים עסקיים מקצועיים. בעתיד יוגדרו "מים כלכליים" גם עם: מצרים, לבנון, סוריה, הרש"פ (עזה), שמימי הים שלהן גובלים בישראל.
  
2. ההסכם עם "נובל אנרג'י" מגדיר מחירי מטרה מקסימליים, גבוהים באופן יחסי, לתקופה ארוכה וכן אפשרות לייצוא גז למדינות באיזור.
  
3. יש להזכיר שמגה פרויקט הגז הטבעי הגדיל את התמלוגים על הגז למדינת ישראל, על פי עקרונות דו"ח ועדת ששינסקי שיושמו גם בחקיקה (בנוסף גרם דבר זה להעלאת שיעורי התמלוגים עבור מחצבים אחרים כמו: פוספטים ואולי גם אשלג).
  
4. דרישת המתנגדים הרבים למתווה היא להגדיר בבירור את דרישת הפיתוח "המיידי" של "לווייתן" והקמה מיידית של צינור שני להובלת הגז מאתרי ההפקה לחופי ישראל, למען הביטחון הלאומי האנרגטי של ישראל שאמורה לעבור לאנרגיית גז טבעי בהיקף הולך וגדל. הדרישה כוללת גם העברת הזכייניות ב"תנין" וב"כריש" לתאגידים ממשלתיים עסקיים או מעורבים, כדי ליצור תחרות שתוזיל את המחירים של הגז הטבעי.
  
5. דרישה נוספת היא לזרז הקמת צנרת גז יבשתית ארצית ע"י חברה ממשלתית, להובלת הגז לציבור צרכנים גדל והולך בכלכלה הישראלית: תעשייה, תיירות, חקלאות ומגורים.
  
6. בהסכם זיכיון הגז של "נובל אנרג'י" מול מדינת ישראל - יש סעיף הפרה דרקוני שיופעל אם ייווצר הצורך בבוררות בינלאומית שרירותית, על סך 15 מיליארד דולר (לכאורה). מי שהאיצו בישראל לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו היו ביל קלינטון, ג'ון קרי ואחרים.
  
7. לצורך הגברת ביטחונה הלאומי האנרגטי, הזמינה ישראל בגרמניה שלושה כלי שייט יקרים והשקיעה סכומי כסף גדולים מתקציב הביטחון ברכישת אמצעים נוספים עבור חיל הים, כדי שיגן על אסדות הקידוח ואמצעי הובלת הגז לישראל וכדי שירחיב את היקפי ותחומי פעילותו לצורך הגנה על מרחב "המים הכלכליים", הגדול פי כשלושה מהמים שהיו בתחומי המים הטריטוריאליים עד כה. לישראל יהיו אינטרסים ומתקנים מתרבים ב"מרחב הכחול" החדש, להפקת גז טבעי לנפט ואולי גם למשאבי טבע נוספים. כשדנים בהפקת נפט פוטנציאלית מהים, יש להקפיד גם על מניעת אסונות אקולוגיים, כמו זה שקרה במפרץ מקסיקו. יצוין כי החברה המפיקה שם הייתה British Petroleum, שחלק ממניותיה הם בידי בית המלוכה הבריטי (והיא עובדת גם מול הרשות הפלסטינית).
  
8. גילוי הגז באגן המזרחי של הים התיכון מתקיימת גם ב"מים הכלכליים" של מדינות כמו: קפריסין (שדה אפרודיטה), מצרים (שדה זוהיר), סוריה (מול חופי טרטוס-לטקיה). זה מכניס שחקנים חדשים למשחק, ופותח אופציות לשת"פ בין ישראל לגורמים כמו פוטין שלו אינטרס בהפקת הגז בחופי סוריה העלאווית בת בריתו, ב"מים הכלכליים" שממול טרטוס-לטקיה, שם יש שדות גז ואולי נפט גדולים ביותר. פוטין מציע לישראל שת"פ בהגנת מתקני הפקת הגז והנפט (אם יתגלה) ואפשר שמסלול הולכתם יצריך שת"פ גם עם יוון; לתורכיה יש עניין ב"מים הכלכליים" של צפון קפריסין התורכית, שכעת מנהלת מו"מ לפדרציה עם קפריסין היוונית. גם ללבנון ולרש"פ בחופי עזה אינטרס ברור במאגרים פוטנציאליים של הגז הטבעי בתחומיהן. ואילו יוון - החברה באיחוד האירופי ובעלת מעמד בקפריסין - רוצה להפוך לשחקן חשוב בנושא, על ידי הקמת צינור שיעביר דרכה את הגז אא האיחוד האירופי ו/או למדינות הבלקן...
  
9. כיום ישנם מגעים אינטנסיביים בין יוון-קפריסין-ישראל בנושאים אלה. פסגת מנהיגים מהאזור תתקיים בינואר 2016 בניקוסיה ומתגבשת אפשרות לשת"פ אזורי-הסכמי בין: ישראל-יוון-קפריסין-מצרים-הרש"פ וירדן כצרכניות פוטנציאליות של הגז הטבעי. בעתיד גם סוריה העלאווית-פוטינית תוכל להיות שותפה לאחר ייצוב המצב בה וכך גם לבנון ותורכיה הארדואנית. יצוין כי לישראל עדיף שת"פ עם יוון-קפריסין-מצרים על פני שת"פ עם טורקיה הארדואנית.
  
10. יש לראות בתהליך חלק מהיווצרות מטפורית ו/או מעשית של ביזנטיון הפוטינית החדשה. זה פוטנציאל להנחת אבן פינה ל"שוק משותף" ול"בריתות שת"פים איזוריים מגוונים" במזרח הים התיכון. זה עשוי לתרום לשינוי אסטרטגי מהותי במעמדה של מדינת ישראל ויהווה מנוף אדיר עבורה. צריך לזכור שהמכנה המשותף בין ישראל-מצרים-ויוון הוא בין היתר היותן ציוויליזציות (תרבויות) עתיקות במזרח הים התיכון.
  
נכתב בתאריך
28/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו