עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

איפכא מסתברא
  
מי שרוצה לשמור ולחזק את הדמוקרטיה הישראלית חייב לעודד השמעת קולות שאינם מתיישרים עם המקובל לחשוב
  
בדיונים מאורגנים על נושא מסוים מומלץ למנות את אחד המשתתפים לתפקיד של מעלה הנמקות מדוע הדעה המקובלת מוטעית ומדוע הדרך שאינה מקובלת היא טובה יותר, צודקת יותר. כלומר, על האיש שנבחר לערער על המוסכמות, מוטלת החובה להעלות גרסה אחרת מזאת המקובלת. בארמית, שהפכה בעניין זה למושג מקובל, מכנים את הסברה האחרת המועלית על ידי האיש שנתבקש לעשות זאת במהלך הדיון איפכא מסתברא. הנחת היסוד של מארגני הדיונים היא שדיון טוב חייב להתמודד עם הנמקות הגיוניות של הדעה הנוגדת את המקובל לחשוב.
  
לעיתים קרובות העמדה המנוגדת לקונצנזוס הלאומי או החברתי יכולה להיתפס כלא פטריוטית, ולעיתים קרובות גם כפוגעת באינטרסים אישיים, לאומיים ולעיתים גם ביטחוניים של המדינה.. לדוגמה, דיווחים על העלבה של כמרים על ידי צעירים יהודים בירושלים, ציורי קיר על מסגדים בגדה המערבית על ידי נוער יהודי, ודיווחים של ארגון שוברים שתיקה על התנהגות הצבא הישראלי בשטחים הכבושים. והכול בתנאי שהקולות הנשמעים על ידי אנשי הקונצנזוס או של אנשי איפכא מסתברא הם קולות אמתיים שאין בהם סילוף העובדות כפי שהן נתפסות על ידם.
  
ברוב מכריע של המקרים הממסד החברתי והמדיני אינו אוהב, וזאת על דרך ההמעטה, כאשר קולותיהם של אנשי האיפכא מסתברא נשמעים בגלוי במרחב הציבורי. בדרך כלל קולות אלה נתפסים על ידי הממסד וכן על ידי רובו המכריע של הציבור כקולות לא פטריוטיים הפוגעים במעמדה של המדינה כפי שהממסד היה רוצה שתיתפס בעיני דעת הקהל בארץ ומחוצה לה.
  
כמו שדיון מעמיק בסוגיות מורכבות זקוק לאיפכא מסתברא ברמה גבוהה, כך כול חברה אנושית זקוקה לפרסום עמדותיהם של אנשי "ההפך" המעשירים את הדיון ומפרים את המחשבה של הציבור המתבקש לגבש את עמדותיו בנושאים שונים. ידוע שהקונצנזוס מעוניין להישאר קונצנזוס ולכן השקפות שאינן תואמות את האמיתות המוחלטות שלו נתפסות כבלתי רצויות. בשלב הסופי של המאבק הופך המשטר שקודם היה דמוקרטי למשטר פאשיסטי, המתנגדים למשטר נאסרים ולעיתים גם נרצחים. התוצאה ההכרחית מרצונו של המשטר להישאר בשלטון הוא השתקת העמדות הנוגדות לעמדותיו, כולל העלמתם או רציחתם של האנשים המעזים להביע עמדות הנוגדות את אלה של המשטר הקיים.
  
כך היה בגרמניה, כך היה בברית המועצות וכך היה בארצות אחרות. לעיתים יש לי הרושם שהחיידק הטורף של הדמוקרטיה נמצא ופועל גם בקרביה של החברה הישראלית.
  
כול מי שמעוניין לשמור ולחזק את הדמוקרטיה הישראלית חייב לעודד השמעת קולות שאינם מתיישרים עם המקובל לחשוב. דיון פתוח, ללא כניעה למקובל ולמה שנחשב לפטריוטי, הוא חיוני במציאות הישראלית, כולל בחברה הקיבוצית. הופתעתי והתאכזבתי לקרוא שנציגים של שוברי שתיקה לא יורשו מעתה להופיע ולהציג את עמדותיהם גם במכינות הקדם צבאיות. והרי מכינות אלה תפקידם לחנך את החניכים הבאים בשעריהם לחשוב פתוח, ללא מורא של המקובל והנחשב. ניתן לבדוק את האמת בטיעוניהם של המשתייכים לארגון שוברי שתיקה. ואם נמצאו דבריהם מבוססים על אירועי אמת, ראוי שיושמעו באוזניהם של חניכי המכינות הקדם צבאיות. אנשי האיפכא מסתברא משלמים לעיתים קרובות מחירים אישיים על נכונותם לנקוט עמדות הנוגדות את המוסכמות החברתיות והפוליטיות. לעיתים המחירים קשים וכואבים. אבל המטרה חיונית והתועלת שמפיקה החברה כולה מנכונותם של המעטים להעז ולגלות את עמדותיהם בנושאים שונים, היא עצומה.
  
נכתב בתאריך
22/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו