עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לקראת ממשל עולמי

 
ועידת האקלים בפריז, היא שלב חשוב בהכרה בנזקי "אפקט החממה" ובצורך שלטיפול בו נחוץ "ממשל עולמי"


"אפקט החממה" המתייחס להתחממות אטמוספרת כדור הארץ, ושינוי תהליכי מהותי של האקלים, כולל הפשרת הקטבים - החל לחדור לתודעת האנושות עוד בשנות השמונים של המאה ה-20. ויכוחים בין מדענים עסקו בקשר שבין התחממות הפלנטה לבין גידול הפעילות האנושית בה, הגורמת לפליטת גזי וחומרי חממה מזהמים - דו-תחמוצת הפחמן, מתאן, גזים וחומרים אחרים - לאטמוספרה בכמויות הולכות וגדלות. את זה יש לווסת ולהקטין על ידי קביעת מכסות מדינתיות מוסכמות ולאכוף אותן כדי למנוע פליטות מזהמות על ידי החקלאות, התעשייה, התעבורה והתשתיות.
   
מדענים אחרים שהומרצו על ידי "בעלי עניין" טענו ששינויי האקלים בכדור הארץ אינם מעשי ידי אדם, אלא פעולות אזוטריות על פני השמש, או תוצאות תהליכיות והצטברות תופעות יקומיות בגלקסיה, שלמין האנושי אין שליטה עליהן.
  
גידול תהליכי מתמשך באירועי אקלים חריגים ומקצינים בעולם, שגורמים נזקי עתק, יצר דחף לפעולה אפקטיבית להקטנת גודש פליטות גזים וחומרים מזהמי אטמוספרה. זאת משום שלפליטות המזהמים יש השפעה על היווצרות קרינה אינפרה אדומה שגורמת לכליאת חום בגבהי האטמוספרה, במקום שיתאפשר לו לצאת מהפלנטה החוצה.
  
שינוי תודעתי שהביא להתארגנות גלובלית
  
כמו בכל הליך שינוי תודעתי, הניע הדבר תהליך שהביא להתארגנות גלובלית, לצורך הקמת "סוכנות ממוסדת לאקלים" של האו"ם בעלת יכולת אכיפה, שתטפל בתופעה על כל היבטיה. מדובר בגוף הומה ל"סוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית" וכן לבית הדין הבינלאומי הפלילי לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
ועידת פריס לאקלים 2015 שכינויה הוא COP21 - היא ועידת האקלים ה-21. הוועידה חוזרת ומתכנסת כל שנה מאז כניסתה לתוקף של אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים (41FCCC) בשנת 1994. ועידה זו היא הגדולה ביותר - כ-40,000 איש השתתפו בה כחברים במשלחות מ-195 מדינות, כולל 130 ראשי מדינות, בהם, לראשונה, גם בנימין נתניהו.
  
בוועידה מיוצגות כל 195 חברות האו"ם. כ-184 מדינות התחייבו למכסות ויעדי הפחתת פליטות גזי חממה מזהמים, גם ישראל עשתה כך, בניצוחו של המשרד להגנת הסביבה. כ-10 מדינות לא מסרו התחייבויות למכסות כאקט של מחאה, בהן ונצואלה, אקוודור ובוליביה שדרשו (ובצדק) הקמת בית דין בינלאומי לצדק סביבתי גלובלי, כדי למנוע ממדינות חזקות ותאגידים בינלאומיים לפגוע בסביבה, בחברה ובקהילות אנושיות. זאת בשל הסדרה שרירותית וכוחנית של מחלוקות בגין פגיעות שהם מבצעים בסביבה – אצל בוררים בינלאומיים, אנונימיים, הנוטים לטובתם של אינטרסים עסקיים של הקפיטליזם הגלובלי.
  
יודגש כי גם מדינות האיים הקטנים באוקיינוס השקט וההודי (כמו המלדיביים), וכן באזור הקריבי - המצויות בסכנת הצפה בשל התגברות המסת קרחוני ארקטיקה ואנטארקטיקה - משמיעים את קולם ובצדק. מדינות כמו אינדונזיה וברזיל דורשות פיצוי על הפסקת כריתת עצי "יערות הגשם" שהם הריאות הירוקות הגלובליות.
בשנת 1992 התקיימה לראשונה בריו דה ז'נרו שבברזיל, "ועידת כדור הארץ", שפתחה שער להסדרת נושא האקלים. מאז עברו 21 שנים שבהן התקיימו 21 ועידות, שבהן התקבלו הסכמות והחלטות לטיפול ב"אפקט החממה". הוועידות החשובות היו בקיוטו שביפן ב-1997, שבה הוכן פרוטוקול קיוטו ליישום בפועל של אמנת האקלים מ-1994. זה נעשה לצורך קידום הטיפול הגלובלי באקלים באופן וולונטרי ורופף. בוועידת קופנהגן שבדנמרק ב-2009, הוחל בקביעת מכסות מצמצמות זיהום, וכיום, בוועידת פריז, המטרה היא קביעת מכסות מחייבות יותר.
  
תרומת הספר "אמת מטרידה" למאבק באפקט החממה
  
לשינוי דיסקט התודעה האנושית בנושא, כחלק ממכלול "הגנת הסביבה", תרם רבות אל גור, סגנו של הנשיא, שספרו רב ההשפעה "אמת מטרידה", ובעיקר הסרט שהופק על בסיסו, תרמו רבות להעלאת רף התודעה הגלובלית לבעיית הזיהום וגרמו להפעלת לחץ על הממשלים לפעול בהתאם. אל גור קיבל פרס נובל לשלום ב-2007, ואת פרס האוסקר לסרטי תעודה על מפעלו זה.
  
ועידת פריס היא עוד נדבך חשוב בדרך להפעלת רובד "ממשל עולמי" על-מדינתי בפלנטה שיטפל במכלול נושאים, ובין היתר באקלים ובשאר בעיות הגנת הסביבה, בפלנטת ארץ, באופן גלובלי. בסיום ועידת פריס הוחלט על יעד של מניעת גידול זיהום כדור הארץ עד סוף המאה בשיעור 1.5-2%, וכן הוחלט שבוועידת 2020 ייבדק קיום ההתחייבויות שנתנו המדינות לצמצום הפליטות המזהמות, ותוקם קרן גלובלית של 150 מיליארד דולר לשנה לתמיכתן של מדינות מפותחות במדינות המתפתחות אשר יפעלו לצמצום הזיהום האטמוספרי. הכסף יינתן להן בצורה מבוקרת כתמריץ לשיתוף פעולה מצידן.
  
במאי 2015 הגיעה לישראל השגרירה המיוחדת של צרפת, בראנג'ר קונרי, שתפקידה לקדם את קביעת מכסות לזיהום של מדינת ישראל לקראת ועידת פריז. השר להגנת הסביבה אבי גבאי, עודד את תהליך שיתוף הפעולה, שחייב תאום בין הממשלה לבין המגזרים הציבורי, העסקי והשלישי לצורך קביעת יעדים להפחת הפליטות המזהמות עד 2030 בשיעור של כ-25%. הכל קרה בשל הגדרת ישראל כמדינה מפותחת ובהתחשב בגידול מואץ ביותר בגידול האוכלוסייה שלה. בנוסף נקבע יעד להתייעלות אנרגטית בצריכת החשמל בשיעור 17%; יעד של 17% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (רוח ושמש), וכן יעד של 20% להפחתה נסיעה במכוניות פרטיות תוך מעבר להיסעים ציבוריים. התועלת למשק מהשגת יעדים אלה מוערכת ב-100 מיליארד ₪ ולכן יינתן לכך תימרוץ ממשלתי.
  
מדובר בפריצת דרך שנובעת גם מהיות ישראל חברה ב-OECD, ובעלת הסכמים מועדפים ומשודרגים עם "האיחוד האירופאי", כ"מדינה גובלת", נלווית ושותפה באזור סחר חופשי עם "האיחוד האירופאי". ישראל גם שותפה בתהליך הסביבתי המכונה "תהליך ברצלונה" של כל מדינות הים התיכון בהובלת האיחוד האירופי.
יצוין כי ישראל חוקקה חוק אוויר נקי ב-2008 באחריות משרד הגנת הסביבה ונקבעו תקנות לביצועו בשנים 2010, 2011 ו-2012, הכל כדי להקטין את הפליטות המזהמות.
  
החלטות לא יספיקו אם אין סנקציות לצדן
  
ועידת האקלים הגדולה הבאה תתקיים ב-2025 ותעקוב אחר מעבר הפלנטה לאנרגיות המתחדשות. לפני כן תבחן ועידת האקלים השנתית בשנת 2020 את התקדמות התהליך ותכריע בנושא גיוס והקצאת כספים כדי להגבירו ולהעמיקו.
  
מדען האקלים האמריקאי פרופ' ג'יימס האנסן, שפרש מסוכנות החלל של ארה"ב (NASA) ומלמד כיום באוניברסיטת קולומביה טוען שאין די בהחלטות של ועידת האקלים באין מנגנוני אכיפה מחייבים. לדבריו, הדרך לטיפול בזיהום האטמוספרה וב"אפקט החממה" צריכה לכלול עיצומים כספיים, וקנסות שיוטלו על הגורמים המזהמים לפי העיקרון של "המזהם - ישלם". האנסן טוען כי צעד כזה יביא לצבירת כ-600 מיליארד דולר בשנה, שישמשו לטיפול משמעותי ואמתי בנזקי הזיהום בפלנטה. מדובר בצעד גדול ומשמעותי ליצירת רובד "ממשל-עולמי" לצורך ניהול אפקטיבי של הפלנטה, בנושא הגנת הסביבה והאקלים.
  
נכתב בתאריך
20/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו