עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

להיות כמו כולם זה לשלם כמו כולם
   
כאשר ערכינו נעשו דומים או זהים לאלה של החברה הסובבת, פחתו או אפסו זכויותינו לבקש מן המדינה תנאים מיוחדים

  
רצינו להיות כמו כולם. כולם רוצים לקיים אורחות חיים המבוססים על מינימום ערבות הדדית. גם אנחנו רוצים. כולם רוצים תגמול על פי תפקידים במערכת הכלכלית, גם אנחנו רוצים. כולם חיים בחברה המבוססת על פערים כלכליים בין האזרחים החיים במדינה, גם אנחנו רוצים. רצינו שינוי דיפרנציאלי שהפך את החברה הקיבוצית לדומה יותר ויותר לחברה הסובבת אותנו ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. המאבק הציבורי נגד הסדרים שאמורים להוות הטבות למושבים ולקיבוצים נפתח בימים אלה. הקשת המזרחית חזרה לזירה ותוקפת את ההטבות לכאורה שניתנות למושבים ולקיבוצים בהשוואה ליתר אזרחי מדינת ישראל. תגובות נציגי התנועה הקיבוצית נשמעות בימים אלה מגומגמות, לא משכנעות, לקוחות לכאורה מעברנו המפואר ולא מההווה העכשווי שלנו.
  
והרי כול אדם מהישוב מעוניין שבניו יהיו מסוגלים לבנות בית, לגור במקום תרבותי ויקיימו רמת חיים הוגנת. וגם אנחנו. והשאלה הנשאלת היא מדוע מגיעים לנו תנאים טובים יותר מאשר ליתר אזרחי מדינת ישראל. והרי רצינו להיות כמו כולם, לבטל את עיקרון היסוד עליו בנוי היה הקיבוץ "לכול אחד לפי צרכיו ומכול אחד לפי יכולתו, לפי יכולתו של הקיבוץ".
  
כמו כן חדלנו לנהל את אורחות חיינו על פי העיקרון המכונן של שוויון ערך העבודה. כי הרי רצינו להיות כמו כולם. וכידוע, בחברה הסובבת אותנו עיקרון זה לא מתקיים. אז מדוע מגיעים לנו תנאים טובים יותר להגשמת הרצון האוניברסלי של סיפוק רצונם של בנים לבית משלהם, ושל ההורים לאפשר לבניהם תנאי מחייה משופרים יותר? השאלה הזאת לא יכלה להישאל כאשר לקחנו על עצמנו משימות לאומיות ייחודיות כמו התיישבות בספר, קליטת חברות נוער שגדל במציאות כלכלית קשה, והגנה על גבולות המדינה, וכאשר קיימנו חברה שהיא ייחודית בכול קנה מידה ארצי ועולמי, חברה הבנויה על ערבות הדדית מלאה ושוויון ערך העבודה.
  
התייאשנו ורצינו אחרת. בעבר ידענו שזכויות שקיבלנו נשענו על מעשינו בחיי היום יום שלנו. כאשר המעשים השתנו, הערכים המובילים אותנו נעשו דומים ולעיתים אפילו זהים לאלה המתקיימים בחברה הסובבת אותנו, זכויותינו לתבוע לעצמנו זכויות יתר פחתו או התאפסו. מה לנו כי נלין על תופעה זאת. מאסנו מהניסיון לבנות חברה ייחודית ואנחנו מקבלים את מה שנובע מרצוננו זה.
  
בחודשים הקרובים אנחנו צפויים למאבק ציבורי נגד בקשותינו לאפשר לנו לבנות בתים לנקלטים במסגרת התנאים המיוחדים שלנו. והרי אין ספק שקליטת חברים חדשים היא סם חיים קיומי לקיבוצים שחלקם הופכים לישובים מזדקנים. אני מקווה שימצאו לנו בשבועות הקרובים "טיעונים מנצחים" שעדיין לא הגיעו לידיעתי, באמצעותם נוכיח שמגיע לנו בדין, יותר מאשר לכול אוכלוסייה אחרת, שאינה חיה בקיבוצים. אני חושש שאם לא ימצאו לנו "טיעונים מנצחים" הברורים על פניהם, טיעונים התומכים בעמדתנו הרשמית, מהלך שאני מקווה בכול ליבי שיתרחש, יתדרדר מעמדנו הציבורי דרדור נוסף. ואם כך יקרה המטרה החיונית שלנו לבנות בתים חדשים בקיבוצים שלנו ולהיבנות מבחינה חברתית וכלכלית, תיפגע באופן חמור.
  
נכתב בתאריך
16/12/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו