עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות / סליחה

סליחה
אם אני חש שעליי לבקש סליחה - אני עושה זאת לאלתר. יום הכיפורים אינו יום יוצא דופן, יחיד ומיוחד, שבו אני מרכז את הסליחות ומשווע שיימחלו לי עוונותיי. ביום זה אני עושה ביתר שאת ובקפידה יתרה את מה שאני עושה במשך כל השנה בכל סתם יום של חול - מרבה לשתוק. השתיקה היא שפת האם שלי. היא ביתי. היא מבצרי. השתיקה מאפשרת לא רק לדייק בחשבון הנפש אלא לנפות את כל רעשי הרקע. כל יום נכון ויפה לכיפור, לסליחה, לתיקון, לכל מה שהופך את החיים אנושיים יותר מכפי שהם, מכפי שהננו.
  
דואר נכנס
"כקוראת קבועה של הטור האישי שלך ב'הזמן הירוק' , יש לי הערה קטנה לטור שהתפרסם ב-20.8 ולקטע תחת הכותרת "חדר אוכל". יש בו משפט שאומר: "... בקיבוצים המפורטים ריק ושומם" . ובכן, אני מזמינה אותך לארוחת צהריים (על חשבוני) לקיבוץ עברון המופרט זה שמונה שנים ועדיין יש חדר אוכל שוקק חיים. נכון היה לכתוב (אם אתה עושה השוואה) "..בקיבוצים המופרטים, בחלקם החדר אוכל עומד ריק ושומם...". אני יודעת שכוונתך הייתה חיובית בהיבט שהוא שומם מבחינת מטרת הזנת הציבור בהיבט התזונתי, אך מאידך הוא יוצר הזנה של פעילויות תרבות מגוונות. אז חשבתי לנכון להעיר ומקווה שתקבל זאת ברוח טובה! וההזמנה לבוא לבקר בעברון לארוחת צהריים שרירה וקיימת. בתיה מורג קבוץ עברון". תודה, בתיה, על המשוב, על התיקון, על ההזמנה ובעיקר על כך שדייקת בהבחנה שלך את כוונת המכוון שלי. אני שמח להיוודע, כי חדר האוכל של קיבוצך שוקק חיים. אם וכאשר אהיה בסביבה - אשמח להיווכח, בעודי מוריק או מאדים מקנאה, בשקיקתו של חדר האוכל שלכם ואולי אף לחוש תחושה שיימהלו בה, כמשוער, צריבת געגוע אם אנחת "ברוך שפטרנו".
  
התיישבות
הכותרת שיוחסה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין: "נאבקים על צמיחת ההתיישבות"- סקרנה אותי: האם קם לה, לנו, התנועה הקיבוצית, סנגור חדש, יוקרתי, או מליץ יושר נמרץ, נוצץ, בדמותו של האזרח מספר אחת? גוף הטקסט אכזב אותי: את הדברים אמר, כחוזר בתשובה, כמצטדק, הנשיא בפגישה שקיים בשלהי אוגוסט עם ראשי מועצת יש"ע, שהתקיימה על רקע הביקורת שמתח הנשיא על רצח התינוק בכפר הפלסטיני דומא ופציעתם הקשה של בני משפחתו. על פי הדיווח באתר ערוץ 7 אמר הנשיא: ''אני אוהב ארץ ישראל בכל ליבי. מעולם לא הרמתי יד על ארץ ישראל ולא ארים. עבורי, זכותנו על הארץ, איננה עניין למחלוקת פוליטית. זו עובדת יסוד, של הציונות המתחדשת. אסור לתת לאף אחד את התחושה, כאילו אנחנו מטילים ספק, בזכותנו על ארצנו". הדברים שנאמרו בבחינת "ולהשומע ינעם", נועדו לרצות את המארחים ולהסיר מהם חשש או ספק במחויבותו של הנשיא לארץ ישראל. אשמח לצטט אותו אם וכאשר יישא דברים גם על ההתיישבות מעברו השני, או אם לדייק, הראשון, של הקו הירוק.
  
השכונה השכנה
השכונה החדשה, השכנה, ההולכת ונבנית במרחק ריח מביתנו, אשר זה מכבר החל תהליך אכלוסה - ברוכים הבאים - יפה יותר משכונתנו, היפה כשלעצמה. הבתים בה גדולים יפים. ניצני הדשא (איכותי יותר) ירוקים יותר. שכונת ההרחבה מרחיבה את הלב. אני מסכים בשמחה, מתוך הכרת הטוב ושמחה בשמחת הזולת, כי הדשא של השכן בפרט ושל השכנים בכלל ירוק יותר. בירוּקתו החזקה, הרעננה והמשובחת, הוא מוריק עוד טיפה גם את הדשא הפחות ירוק שלנו.
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
20/9/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו