עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אתיקה וצדק חלוקתי בתרבות

  
יש למנוע אפליה, והדרה בחלוקת התקציבים לתרבות, מתוך תפיסת "יפרחו אלף פרחים" בהתבסס על "חופש הביטוי"
  
נושא התרבות עלה על סדר היום הציבורי, הפוליטי, החברתי והתקשורתי מאז הקמת ממשלת נתניהו הרביעית, ומינוי מירי רגב לשרת התרבות, ונפתלי בנט לשר החינוך. השיח הציבורי שעוסק רָבות בהיבטי ההעדפות ותקצוב הרב-תרבותיות - הולך ומתלהט וכולל בתוכו גם את הדיון על גורל "רשות השידור" שאמורה להפוך ל"תאגיד שידור." בהקשר זה יצוין כי המאבק נגד תכניות שר התקשורת בנימין נתניהו לפגוע אנושות בשידור הציבורי מגיע לשיא בימים אלה ויוביל להשבתות במשק הציבורי.
  
במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2015 ו-2016 יש דרישה להגדיל ולקבע את ההקצאה לתרבות ל-1% מסך תקציב המדינה. כך מקובל במדינות ה-OECD המפותחות. את הדרישה העלתה שרת התרבות החדשה. מדובר בכ-400 מיליון ש"ח לשנה, ויש סיכוי גדול שכך אומנם יקרה ויתקבע גם בתקציבי העתיד. בנוסף קיימים גם תקציבים רבים משלימים בהדדיות משותפת של "איגום משאבים", בין היתר של: מפעל הפיס, עיריות, חברות עירוניות לאירועי תרבות, חברת המתנ"סים, אומנות לעם וקרנות מגוונות: ממשלתיות, ציבוריות, פרטיות, תאגידיות, עסקיות וקרנות המגזר השלישי האזרחי.
  
שרת התרבות ביקשה מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק אפשרות שינוי קריטריונים לתקצוב גורמים מסוימים, בהתייחס לתכנים רדיקליים מסוגים שונים שיוצרים דיסוננסים אידיאולוגיים. הבדיקה המשפטית העלתה, שאין לשנות קריטריונים וסדרי עדיפויות, תוך שלילת זכויות להקצאות ולתמיכות לפי קריטריונים קיימים, אלא בחקיקה ראשית. זה קיים בנושאי: "עידוד חרם על ישראל", "גזענות" ו"ביטחון המדינה". כל זאת כדי לא לפגוע בעיקרון הדמוקרטי החוקתי של "חופש הביטוי" הנוהג בישראל מכוח בג"ץ בהעדר חוק יסוד רלוונטי ו/או חוקה.
  
השר נפתלי בנט העלה על סדר היום את נושא ההצגות הנכללות ב"סל התרבות" למערכת החינוך, שממנו בוחרים בתי הספר והשלטון המקומי את ההצגות שבהן הם מעוניינים. זה מתייחס לקביעת קריטריונים ולאיוש "ועדת הסל". החלפת יו"ר "ועדת הסל", דר' בלהה בלום, כבר בוצעה.
  
שרת התרבות הודיעה על רצונה להעדיף באופן מתקן את הפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות של ישראל: ערבים, חרדים וכן עיירות ושכונות "פיתוח". יש היגיון בכך.
  
ביוזמת הרב יובל שרלו מהמרכז לאתיקה, נדון נושא "התרבות" בישראל בכנס: "תרבות, פוליטיקה ואתיקה - בני ברית או קווים מקבילים", שנערך ב-20.8.2015 במרכז לאתיקה בירושלים. בכנס דנו בנושא הגדרת התרבות בקווים מקבילים שנפגשים או שאינם נפגשים באופן אינטגרטיבי. הקווים המשלימים והמנוגדים בהגדרת התרבות כוללים: אסתטיקה, אתיקה, מוסר, הקשרים חברתיים ופוליטיים, רלוונטיות, רציונאליות, לוגיקה ורגשיות.
  
השאיפה צריכה להביא לאינטגרציה, ולא למתן לגיטימציה להעדפת צד אידיאולוגי אחד במשוואת התרבות על הצד האחר. זה כמובן משתלב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה למנוע אפליה, והדרה בחלוקת התקציבים הממשלתיים לתרבות, מתוך תפיסת "יפרחו אלף פרחים" בהתבסס על "חופש הביטוי" הפלורליסטי והרב-תרבותי שהוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.
  
יש לקבוע קודים תקנוניים וקריטריונים אתיים, מוסריים ותקנות לנושא שוויוניות בהקצאת משאבים ציבוריים וממשלתיים לתרבות, ללא קשר לאידיאולוגיות, שמהן נגזרות השקפות מוקצנות לצד אחד או לצד ההפוך של המתרס. זה כולל העדפות מתקנות למקרי הפרת עקרונות השוויוניות הסבירות והמידתיות במינונים הראויים. המטרה צריכה להיות תמיד להחזיר את המטוטלת לאמצע תוך קיום תכליות האתיקה הרלוונטיות.
  
נושאי "הצדק החלוקתי" בתרבות נדון במקביל לנושאים אחרים גם בכנס ירוחם השני לצדק חלוקתי בסימן והשקת השדולה הפרלמנטרית בראשות הח"כים: יוסי יונה ("המחנה הציוני"), אורלי לוי-אבוקסיס ("ישראל ביתנו") ומיקי מכלוף זוהר ("הליכוד). כנס זה התקיים בירחם ב-30.7.2015 ונדונו בו היבטי חלוקה צודקת של תקציבי אירועי תרבות במרחב הציבורי בתיאטרון, במוסיקה, בפיוט, ברדיו, בטלוויזיה, בקולנוע, באמנות, בספרות ובעיתונות התקופתית האיכותית, הכול לפי מגוון הז'אנרים הרלוונטיים למדינת ישראל כיום. זה כולל תכני תרבויות: גלובלית, ישראלית, יהודית, ערבית, פולקלור, תרבויות מזרחיות, לדינו, מוגרבית, יידיש, אתיופית, רוסית, אנדלוסית, כולל: תרבות העבר הרטרו-נוסטלגית ישראלית שיש לטפח.

כנס ירוחם לצדק חלוקתי. למען חלוקה צודקת של תקציבי התרבות
  
"הצדק החלוקתי" כולל היבטי איזון משאבים, בדרך העדפה מתקנת, בין מרכז ופריפריה וכן בין מגזרים ופלחים בחברה הישראלית, תוך התחשבות במיקומה של התרבות במרחב הציבורי-התרבותי-הפוליטי והרוחני הישראלי.
  
לסיכום
1. נושא התרבות בישראל הופך ל"נושא חם" באג'נדות הן חברתיות והן פוליטיות עם בולטות ועניין ציבורי גוברים.
2. יש להתייחס ל"תרבות" ברצינות גוברת עקב חשיבותה כרכיב מפתח בעוצמת החוסן הלאומי-חברתי הנגזר מתרבות ורוחניות מפותחים ומגוונים.
3. שירותי החברה במדינה מודרנית כוללים מגוון שירותי תרבות פלורליסטית והטרוגנית לתכליות ראויות. הכול באיזון ובמינון מידתי וסביר עבור מגוון האוכלוסייה.
4. המדינה, השלטון המרכזי והמקומי וכן המגזרים הציבורי, העסקי והשלישי מחויבים לאגם משאבים, כדי למנף את מגוון גילויי וערוצי התרבות ולהפכם לזמינים לכלל האוכלוסייה, ללא אפליה וקיפוח מטעמי פריפריאליות או ריבוד. זאת תוך שמירת עקרונות "חופש הביטוי".
5. כל האמור לעיל מתקדם באופן תהליכי ואבולוציוני. יש לעשות הכול למען המשך ההתפתחות ההדרגתית החיובית בנושא זה על ידי חיזוק "הצדק החלוקתי" והאתיקה בהתנהלות התרבות כמתואר במאמר זה.
  
נכתב בתאריך
31/8/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו