עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (84)
  
הרעיון השיתופי: מחווה למזכ"ל החדש
  
מאור בני האהוב פורס לעצמו מלפפונים לארוחת הערב. כשהוא מסיים הוא מכריז: המלפפון זה לא רק לי, זה לכולם. אז אני חושב בליבי: הרעיון השיתופי זורם לילד שלי בדם...
  
אחרי שלושה עשורים של הפרטות אינטנסיביות בכל הלכות החיים נבחר לראשות התנועה ניר מאיר המזוהה עם הרעיון השיתופי או הקואופרטיבי. זוהי הזדמנות לחשבון נפש ואולי גם לרעיונות חדשים ולתקווה. חשבון נפש: כי כאשר הייתי ילד לימדו אותנו שהקיבוץ הוא התגלמות השיתופיות עלי אדמות, ושכל השאר הם קפיטליסטים, קרייריסטים, ספקולנטים ורודפי בצע. מצער להסתכל אחורה ולראות כמה הגזימו בתיאורים שהאכילו אותנו על הרעיון אשר אמרו לנו שהוא פסגת ההישג האנושי: הרעיון השיתופי. אם הוא כזה נפלא, לא מגיע לו לפחות זאת, שנדבר עליו בכנות?
  
למשל, לא סיפרו לנו על כי הרעיון השיתופי פיעם בלבבות רבים זמן רב לפני הקיבוץ. אחד החלוצים הנחשבים של הרעיון הקואופרטיבי הוא ג'ורג' ג'ייקוב הוליאוק (George Jacob Holyoake, 1817-1906), בנם של נפח ושל פועלת בבית-חרושת לכפתורים בברמינגהם שבאנגליה, תלמידו של רוברט אוון (Robert Owen 1771–1858), מייסד הסוציאליזם האוטופיסטי והתנועה הקואופרטיבית. כשמגַגְלים את הוליאוק באינטרנט אי אפשר שלא להתרשם מאצילותו: אדם שגדל ללא חינוך (כמו אביו, גם הוא היה נפח) ונהיה הוגה דעות חשוב. בחינוך שלנו לא סיפרו לנו עליו מעולם. הוא גם ייסד את התנועה הסקולריסטית ונכלא על חילול השם למרות שמעולם לא היה עוין לדת. הרעיון שלו היה שיש לטפח מחשבה חופשית ללא עוינות לדת. גם על כך לא סיפרו לנו. והוא גם דגל ברעיון של הפרדה בין הרשות הדתית למדינה: שגם עליו, למגינת הלב, אין איש בישראל מדבר, לא חלוצי זכויות האדם וחופש הדת, לא אנשי ארץ-ישראל העובדת ולא אנשי ארץ-ישראל השלמה.
  
גם את זה לא סיפרו לנו: שהרעיון הקואופרטיבי הוא לא מישנה סדורה, לא השקפה מוגמרת, לא אידיאולוגיה: אלא הוא אתגר, שאלה פתוחה, כיוון מחשבה. ויש אפילו דברים שמסתירים מאיתנו עד היום. למשל זה, שתנועה הקואופרציה העולמית (Rochdale Society of Equitable Pioneers, 1844) אינה מתירה אפליה דתית (Rochdale Principles), בעוד שזו הישראלית מתירה, לפחות לפי הוויקיפדיה ("קואופרציה"). זה מצער מאוד וכמובן מזמין שאלות וחשבון נפש. אולי אנחנו האשמים – אני מתכוון לתנועה הקיבוצית: שכן, יש מצב שהקואופרטיביות הישראלית מתירה אפליה דתית על מנת שהקיבוץ יוכל להיות חבר בה. ניר מאיר: זו כפפה שאני זורק אליך. אולי ידוע לך: בזמן הקדנציה של קודמך פנתה חבורה של לא יהודים למזכ"ל התנועה לבקש להקים קיבוץ שיתקבל לתנועה. זה עשה כותרות, אבל לא שמענו עליהם מאז. אם זה מעניין אותך, יש לי את מספר הנייד של מנהיגם, מילחאם מילחאם.
  
נראה לי כי הרעיון השיתופי או הקואופרטיבי הוא לא שאלה אלא אשכול של שאלות. למשל, כשאומרים שמדובר בשותפות שוויונית של הפועלים באמצעי הייצור, אז מיד עולות שאלות: רק הפועלים? לא הפקידים? ומיהו פועל? ומה פירוש "שוויונית"? האם למי שתרם יותר לרכישת אמצעי הייצור מגיע חלק שווה יחסית לתרומתו, או אבסולוטית? אם יחסית: האם זה לא מה שיש בשיטה הקפיטליסטית ממילא? אם אבסולוטית: איך מושכים בעלי אמצעים להשתתף גם הם? או שמא הרעיון השיתופי הוא לעניים בלבד? וכולי. מי שמעוניין בשאלות אלה ומוכן לדון בהן מוזמן לקרוא את ספרי:CLOSED EDUCATION IN THE OPEN SOCIETY: KIBBUTZ EDUCATION AS ACASE STUDY.
  
בדרך כלל, כשאומרים על רעיון כלשהו שהוא מעלה שאלות זה נחשב ביקורת קטלנית. זו אווילות: אם השאלות יפות וראויות, אז הרעיון שמזמין אותן יפה וראוי בעצמו. גם את זה לא לימדו אותנו בקיבוץ. אבל זה לא לגמרי אמת: כי באותו הזמן שהקיבוץ היה דוגמטי מאין כמותו, הוא גם היה פתוח מאין כמותו. תשאלו: איך זה מסתדר? אני משיב: מי אמר שזה מסתדר? המסר כאן למזכ"ל הנכנס הוא זה: בוא, אתה ואני, וכל מי שירצה להשתתף, נחזיר לקיבוץ את אהבת השיתוף והקואופרציה, אבל בלא הדוגמטיות, רק עם הפתיחות והמוכנות להתמודד עם אתגרים ועם שאלות. בוא וניתן תקווה לך וגם לי ולמאור ולכל מי שיבוא.
    
נכתב בתאריך
24/8/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו