עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מנהל ציבורי איננו עסק פרטי


יש להיאבק במגמת הקואליציה להפוך משרות בכירות בשירות המדינה ל"משרות אמון", במטרה לאיישן במקורבים פוליטיים, ולא מתוך גישה ממלכתית
  
מדינת ישראל ירשה בהקמתה שירות מדינה מקצועי, ענייני, תכליתי ולא פוליטי, מהמנדט הבריטי.
  
בשנים 1977-1948, מפא"י ההגמונית, דאגה לאיוש שירות המדינה באנ"ש מקורבי וחברי מפלגות הקואליציה וכך פגעה בממלכתיותו. בעת ההיא לא נאסרה בקפידה בתקשי"ר פוליטיזציה בשירות המדינה. גלי העלייה לישראל שנקלטו אז בשירות המדינה הביאו ליצירת נורמות שירות מדינה מפלגתי שלא היה מקצועני-ממלכתי ויעיל.
  
תהליך שינוי כיוון המטוטלת והמחזוריות התחיל בשנות השבעים, בתקופת יצחק רבין שהתחיל להעלות את המשק על פסי ה"גלובליזציה", ה"אמריקניזציה" הניאו-ליברליות, תהליך שצבר תאוצה לאחר המהפך ב-1977.
  
שירות המדינה עבר תהליכי שינוי אבולוציוניים, שקבעו הסדרים לממלכתיות, לדה-פוליטיזציה, דה-נפוטיזם, מקצוענות, יעילות, איכות ומצוינות - תוך הקפדה על מניעת ניגודי אינטרסים, העצמת משמעת, אתיקה ותקינות, אבטחת מידע ושמירת זכויות קניין רוחני של המדינה על ידי עובדיה. הדגש בפעילות העובדים עבר ל"עבודת צוות" במיזמים עם "שכר עידוד מערכתי" בארגונים משוטחים ורזים חסרי מדרגיות.
  
הדבר כלל גם הגמשת שירות המדינה על ידי העסקת עובדים במיקור חוץ, משתתפים חופשיים, ספקים ונותני שירותים במגוון צורות התקשרות והעסקה. כל זאת בניגוד לעבר שבו הועסקו עובדים אך ורק במכרזים קבועים עם תקן בתקציב המדינה ופנסיות תקציביות. כיום העובדים המועסקים בהעסקה ישירה בדור א' וב' הם ללא פנסיה תקציבית ובחלק מהמקרים ללא תקן בספר התקציב. התהליך נועד לצמצם את שירות המדינה וליעלו. כול זה נעשה תוך העברת עיקר הפעילות במשק מהמגזר הממשלתי-ציבורי למגזר העסקי. בוצעו: הפרטות, רפורמות ארגוניות, תאגוד ומיקור חוץ באמצעות נציבות שירות המדינה וחוקי ההסדרים במשק. הממונה על השכר והסכמי העבודה הקיבוציים במשרד האוצר הפך לגורם מרכזי מול נציבות שירות המדינה, אשר שינתה את דגשי פעילותה בהנחייתן של חברות יעוץ ישראליות ובינלאומיות כמו מקנזי.
  
השינויים המתוארים במנהל הציבורי ושירות המדינה כוללים גם את כל דרגי המנהל, תוך קביעת מגוון ועדות מכרזים שכוללות גם "ועדות איתור". זה מאפשר למקבל ההחלטות בדרג הפוליטי לבחור פונקציונרים בכירים מבין מספר מועמדים ראויים. ואולם לא תמיד הם ממנים את מי שהמליצה עליו הוועדה – כמו במקרה נציב שירות המדינה הנוכחי. לאחר הבחירה, נחוץ אישור של ועדה ציבורית-משפטית (ועדת טירקל).
  
שרים יכולים למנות מנכ"לים, באישור הממשלה לאחר בדיקת ניקיון כפיים והעדר ניגוד אינטרסים בוועדה. כן יכולים שרים למנות מספר מוגבל ביותר של "משרות אמון" של עוזרים ויועצים, הבאים והולכים איתם.
  
הדברים הלכו והתגבשו תוך מעורבות נציבות שירות המדינה, החלטות והנחיות היועץ המשפטי לממשלה וכן בעקבות פסקי דין של בג"ץ לפיהם יש לפעול בתקינות משפטית, אתית, ערכית ונורמטיבית.

משה כחלון. מפרקים את האיזונים והבלמים
  
מכופפים את הדרג המקצועי
   
אלא שבתקופות הכהונות הרצופות של בנימין נתניהו נשחקים מאוד עקרונות אלה, בשל מעורבותו הגוברת בתהליכי איתור בכירי המערכת המועדפים עליו. נתניהו גם מכופף את הדרג המקצועי כפי שקורה במתווה הגז הטבעי, אך הוא לא לבד. משה כחלון מחרה ומחזיק אחריו בנושאי נדל"ן. תהליך בעייתי זה מתרחש גם בשל מעורבותם הגוברת של התאגידים הגלובליים – שחקני הכלכלה הניאו-ליברלית - בנעשה בישראל, באופן המעורר חשש להיווצרות יחסי הון-שלטון.
  
כל האמור קורה דווקא בשעה שנחוץ להגביר את הרגולציה נוכח האצת תהליכי ההפרטה, האזרוח, הרפורמות הארגוניות והניהוליות, המכרזים, הזכייניות ומקורי החוץ בישראל במסגרת חוקי ההסדרים במשק, ו"מתווים" כמו זה הנוגע לגז הטבעי.
  
זו רגולציה שצריכה להיות מקצועית-ממלכתית ועניינית – נטולת פוליטיקה ואידיאולוגיה, ולהיות מובלת על ידי גורמים מקצועיים כמו: יועצים אירגוניים, חָשָבים, מבקרי פנים, כלכלנים, משפטנים, מבקר המדינה, וכן עובדי ציבור בכירים בעלי גישה ממלכתית, שאינם נגועים בניגוד האינטרסים. הדבר נגזר גם מכללי הרגולציה הגלובלית הנדרשת לפי כללים, הנחיות והוראות ה-OECD, חברת דירוג האשראי וקרן המטבע הבינלאומית. מדינת ישראל נזקקת מאוד לעמדתם החיובית לצורך פיתוח הכלכלה שלה לפי סטנדרטים גלובליים.
  
דוגמאות לאישוש האמור במאמר:
  
א. תהליכים "מורכבים ומתגמשים" לבחירת: נציב שירות המדינה, נגידת בנק ישראל, הממונה על ההגבלים העסקיים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי ה"מוסד" והשב"כ, החשבת הכללית, ראש אגף התקציבים באוצר, מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שהוא מנכ"ל המנכ"לים של משרדי הממשלה ועוד. לגבי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה נקבעו הסדרים מנהליים להקמת ועדות איתור מיוחדות בגלל רגישות התפקידים. מבקר המדינה נבחר בכנסת לפי החוק.
  
ב. מעורבות נתניהו בנושא "מתווה הגז הטבעי". התפטרות הרגולטור, פרופ' גולה, הממונה על ההגבלים העסקיים, מסיבות "מקצועיות", ניסיון נפל לאלץ את שר הכלכלה להחליט במקום "הממונה", העברת ההחלטה למליאת הממשלה שלא הכריעה, עקב חשש מהסתבכות, והעברה לכנסת שבה אין רוב לנתניהו כרגע. זה נעשה בבוטות המדיפה ריח של "ניגודי האינטרסים" והפרת כללים. בנוסף יש שיבוש של הליכי קבלת החלטות בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הדרג הפוליטי לדרג המנהלי-מקצועי-ממלכתי, המבצע. כך, במקום החלטה מקצועית שקולה חותר נתניהו להחלטה פוליטית- קוניונקטורלית, לכאורה, תוך נטרול הדרג המקצועי. התוצאה עלולה להיות שחיקת הכנסות המדינה מהגז הטבעי בשני שליש לפי הערכות מקצועיות, שתוביל לפגיעה בסיכוי לשיפור כלכלי-חברתי.
  
ג. בעילה של מלחמה בבירוקרטיה בנושא הנדל"ן ויוקר המחיה, שוחר משה כחלון את האיזונים והבלמים שנועדו לשמור על עקרונות החיוניים לתקינות הדמוקרטית, בכל מה שנוגע ליחסים שבין הדרג הפוליטי לביצועי. זה כולל את שחיקת ערכי הגנת הסביבה, התכנון והבנייה המקצועיים, ע"י איוש מחדש של הדרג המקצועי, התערבות בוועדות התכנון והבנייה, שהועברו מאחריות משרד הפנים למשרד האוצר, כחלק מההסכם הקואליציוני.
  
ד. הסתבכות תהליכי פירוק רשות השידור והקמת "תאגיד שידור" חלופי מראים מה קורה כשהדרג הפוליטי מתעלם מהדרג המקצועי-מנהלי-ממלכתי, במקום לקבל יחד אתו החלטות מקצועיות ולא רק פוליטיות.
  
ה. הסתבכות הרפורמות האירגוניות בחברת הדואר, המאיימת על קיומה, היא תוצאה של העדר שת"פ בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי, בשל רצונו של הדרג הפוליטי לכפות החלטות לפי רצונו, שאינו מאוזנות.
  
ו. שרת המשפטים חייבת להבין חשיבותם של איזונים ובלמים מול הדרג של "השירות המשפטי" המקצועי, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ושאר היחידות המקצועיות. יש לפסול את ניסיונה לפצל את פונקציית היועץ המשפטי לממשלה.
  
ז. משרד החוץ פועל באמצעות דיפלומטים מקצועיים ב"שירות החוץ" ומבצע מדיניות מקצועית לפי מדיניות שקבע הדרג הפוליטי אם יש כזה. כיום מפוצלות סמכויות המשרד בין ששה שרים ובמשרד יש רק סגנית שר. הדבר פוגם בתפעול המשרד. כך נפגעים האינטרסים הממלכתיים-הגלובליים של מדינת ישראל.
  
ח. לאחרונה נמסר ששר התיירות יריב לוין מקדם חקיקה שתהפוך נושאי משרות בכירים בשירות המדינה בדרגות משנים למנכ"לים וסמנכ"לים בכירים ומנהלי אגפים - למשרות אמון פוליטיות של השרים, דבר שיגביר את תהליכי הפוליטיזציה על חשבון שמירת ערכי מנהל ציבורי ממלכתי-מקצועני וענייני. הדבר נעשה באמתלה של צורך למשול, אך הוא מנוגד לכל הנורמות והערכים שהתגבשו מאז הקמת המדינה.
  
סיכום
  
כדי למנוע הפיכת מדינת ישראל למדינה מתפתחת בסגנון העולם השלישי יש למנוע מקואליציית נתניהו הרביעית לחזור לימי מפא"י הבן-גוריונית בראשית המדינה. יש לעמוד על המשמר למקרה שתיווצר סיטואציה שהרצוג המחוזר על ידי נתניהו יצרף לממשלת נתניהו את "המחנה הציוני", לפי המוטו של נתניהו בדבר שת"פ בין תלמידי בן גוריון וז'בוטינסקי. דבר זה יכול להביא להסגת המנהל הציבורי בישראל לפוליטיזציה מוסכמת ביניהם כפי שהיה בעבר הרחוק ולהיווצרות מצב כמו יוון שם המנהל ציבורי סובל מפוליטיזציה לא ממלכתית, דבר שהיה לו חלק במשבר שבו היא נתונה.
  
נכתב בתאריך
10/8/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו