עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קצרים על הקיבוץ (23) - מה "מנהל" המזכיר, או מנהל הקהילה, בקיבוץ?

סיבות שונות ניתנו למשבר הקיבוצים ולתהליך השינוי שעבר כמו צונאמי וסחף רבים: המשבר הכלכלי, הצורך להיות עצמאים כלכלית לאחר שנים של תמיכה מהמדינה, השפעה של הלכי רוח חיצוניים והרצון ל"חרות אישית" ו"הגשמה עצמית" של החבר.
  
כל זה נכון - אך הרובד העמוק ביותר, שקיבוצים אך זה מתחילים לצאת ממנו, הוא משבר האמון.
  
חבר אשר כל חייו תרם לקיבוץ את כוח עבודתו ואת נשמתו היתרה, עשה זאת על בסיס הבנה שאינה חתומה בחוזה, כי כשיזדקק לדבר מה - יהיה מי שידאג לו.
בחלק מהקיבוצים עברו החברים טלטלה קשה משהגיעו לשלבי חולשה כשאין מענה קולקטיבי לבעיותיהם.
  
מצב זה מהווה בסיס לסדיקת האמון האוטומטי, שמהדהד גם בקיבוצים השיתופיים החזקים והיציבים (האם לעולם חוסן?).
  
כרסום בתחושת הביטחון האישי של החברים מקפיץ ישירות לסיפורי האימה ששמענו מקיבוצים ש"זנחו" את חבריהם ומייצר תחושה של צורך להבטיח את העתיד האישי באופן עצמאי בכל מחיר.
  
חולשה שתתגלה בניהול הקיבוץ - אם אינו שקוף, הוגן, משתף, ערכי ואם הוא "מעגל פינות" - תייצר בקרב החברים הבנה שבשעון החול - הזמן אוזל.
  
ירידה בתקשורת בין החברים להנהגה ובינם לבין עצמם - יכולה גם, כשלעצמה, להוות בסיס לחשדנות מפרקת.
  
ביום יום עוסק המזכיר, או מנהל הקהילה באינסוף פרטים קטנים בנושאים שנתפשים כטכניים לכאורה.
  
לטענתי, חובה על המזכיר להרכיב משקפיים מיוחדים המראים לו מה עושה כל חלופה להחלטה, בנושא קטן כגדול, שהוא שותף לקבלתה או צופה בה מהצד, לאותו מאגר אמון של החבר בקיבוץ. חובה עליו להשתמש במרכיב ההשפעה על אמון הציבור כקריטריון מרכזי בעבודתו, לבחינת כל נושא, גם אם נתפש כאינו קשור ישירות לבניית אמון זה.
  
החברים רואים החלטות המתקבלות בשוטף - ומסיקים תובנות לגבי עצמם:
אי עמידה בהתחייבות הקיבוץ כלפי בן קיבוץ כל שהוא - מאותתת על אפשרות של אי עמידה בהתחייבות כלפי בנם.
אי מתן זכות מוקנית לחבר -תיתפש כאפשרות שגם הם יעמדו באותו מצב.
  
מצד שני - מתן זכות למי שאינו ממלא חובותיו - תתפרש כחולשה וחוסר הוגנות של ההנהגה.
  
ככל שירבו ההחלטות המוכיחות את העמידה של הקיבוץ באותו חוזה בלתי כתוב, הבאות ממקום שרואה את החבר, מכיר בשונות תוך שמירה על הוגנות, משתף את החברים בקבלת החלטות משלבים ראשונים של הדיון בהן - כך יעלה מפלס האמון של החברים בקיבוץ.
  
המזכיר, או מנהל הקהילה, "מנהל", אם כן, את משאב אמון החברים בקיבוץ:
הוא אחראי למידת קיומו של החוזה הבלתי כתוב בין החברים לבין הקיבוץ, לאופן בו מנוהל הקיבוץ, ליחסים בין החברים וליכולתם לתת אמון בשותפיהם לקיבוץ, למשמעות של חייהם המשותפים.
  
כתוצאה מכל אלו - הוא אחראי לאמון של החברים ביכולתו של הקיבוץ להמשיך להתקיים לאורך זמן.
אמון זה הוא בסיס לבחירה המתחדשת בקיבוץ או לרצון בשינוי.
  
מאיה שפיר, רכזת המטה השיתופי בתנועות הקיבוציות
נכתב בתאריך
22/7/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו