עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קטנות קיבוציות

בוקר טוב
בבוקר אביבי חם, באחת עשרה בבוקר, הפועלים ישבו להפסקת אוכל. מאז שעות הבוקר המוקדמות הם עובדים על הנחת יסודות, שלד לבית חדש. את קרעי הפיתה הם טבלו בקופסת חומוס, מצצו זיתים ובישלו לעצמם על גזייה קטנה. הם דיברו ערבית.. ניגשתי אל אחד מהם ושאלתי אם הם צריכים משהו. "אינשאללה, כלום" נאנח אחד מהם "רק שלום". תהיתי, האם גם זה סוג של דו-קיום.
  
בית בכפר
בזה אחר זה נבנים בקיבוצים המופרטים בתים גדולים מאוד. הם נראים שונים זה מזה מכל בחינה, אבל המשותף להם הוא הגודל העצום, החריג במונחים קיבוציים. הם חושפים פערים בלתי נמנעים. הם מתוכננים כיחידות דיור נפרדות, ללא כל קשר לתכנון כולל, שוברים המראה האחיד של הבתים בכלל ושל בתי החברים הוותיקים בפרט. זה תהליך טבעי, צפוי, הממחיש באופן חזותי, שלא ניתן לטעות בו, את אחת המשמעויות העמוקות של ההפרטה.
  
הצעת חוק
הביטוח הלאומי מעביר דרך חתחתים את מי שמבקשים לקבל קצבת סיעוד. הוא מחייב עמידה בבדיקות משפילות. בגלל חוסר צדק מחפיר, משווע, לא יכול מי ששילם למוסד לביטוח לאומי במשך עשרות שנים "ליהנות" מהזכות לקבל תמיכה בשנים שבהן הוא כה זקוק לה. הקשיש חייב להוכיח לנציג בודק מטעם המוסד הזה כי הוא אינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות, אשר רק חוסר יכולת לבצען מהווה עדות לנזקקותו לקצבת הסיעוד או למכסה זעומה של שעות טיפול סיעודי בביתו. זה מקומם. יש קשישים שמסוגלים להכניס אוכל לפיהם ואפילו לכפתר כפתור בחולצתם אבל הם לוקים בשכחה וברפיון ומבחינות מסוימות הם אינם אחראים למעשיהם, ודאי לא כאשר הם בגפם. חשוב, חיוני ומבחינת לא מעט קשישים גם לא סובל דיחוי הוא חוק שיאפשר גם לקשישים שמסוגלים לקרב כוס מים לפיהם ולעמוד חצי דקה דום אבל לא זוכרים איפה הניחו את הכדור שלהם לפני חמש דקות לקבל טיפול סיעודי. במקום שאין בו צדק גם הצדקה אינה מובנת מאליה, ובמקום שאין בו חמלה, לא יועילו גם רחמים.
  
מלה טובה
"אין לי מלה אחת רעה להגיד על הקיבוצניקים", אמר הפועל השכיר. ומלה אחת טובה יש לך להגיד עליהם?, שאלתי. "מלה טובה? לא חשבתי אבל אם אתה שואל אז כן - אתם פראיירים. כולם גוזרים עליכם קופון". מלה טובה אצטרך, כנראה, לשמוע ממקור אחר...
  
שאלה
בקיבוץ השיתופי יש מושג לגניבת עיתונים - סחיבה. יש הסוחבים אותם מנקודת האיסוף ויש המעלימים אותם מתאי הדואר הפתוחים. תאי דואר נעולים לא מאפשרים לסוחבים לסחוב מהתאים אבל הם לא מונעים מהם להעלימם כשהם מונחים במקום שהם מונחים טרם חלוקתם. אחד ההבדלים בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ מופרט הוא ההבדל במינוח של פעולת מי שלוקחים דברים שאינם שלהם: בקיבוץ השיתופי זו סחיבה, בקיבוץ המופרט - גניבה. השינוי לא שינה את טבע האדם. לכל היותר הוא שינה את המונחים הרווחים בשפתו.
  
שורה תחתונה
הייתי רוצה - ועודני - להיות סיב דק בקצה החוט שיצליח להשחיל מי שינסה, באמת ובתמים אבל גם בתבונה הנדרשת, לאחות את הקרעים בחברה הישראלית העשויה טלאים-טלאים, ולהצליח בכך, כנגד רוב הסיכויים.
  
מתוך הזמן הירוק
 
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
19/7/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו