עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אדום מבפנים

על פרשה 512 ופרשת רונאל פישר, שבהן אם אתה לא שם - אתה לא קיים; על עצה-בקשה ממזכיר התנועה החדש; ועל מתווה מקורי לפתרון משבר הגז
  
חבר מביא חבר
  
לפני כשנה הלכתי לאורתופד. כאבי גב, אתם יודעים. לאחר שחפר ובדק, הוא שאל במבטא רוסי כבד, אם כבר עברתי את גיל 65. "כן", עניתי, במחשבה שיש רצפטים מיוחדים לגיל הקרוי "שלישי".
"אם עברת את 65" הוא אמר בחיוך, "אז או שאתה בין ה-50% שכואב להם הגב, או בין ה-50% שיכאב להם הגב." צרת רבים - נחמת טיפשים, הרהרתי ביני לביני..
נזכרתי בקוריוז הזה למשמע התרבות השמות הנחקרים בפרשת רונאל פישר ובפרשה הקרויה 512. כל יום שמות חדשים, כל יום עוד ועוד הפתעות מרעישות. חבר מביא חבר, חברה מביאה חברים. אo אתה לא שם, אתה לא קיים.
בקצב הזה עוד מעט, כמו בכאבי הגב, גם כאן יתחלקו האזרחים בישראל לשניים: ל-50% ששמם כבר נקשר לפרשת רונאל פישר ו/או פרשה 512; ול-50% ששמם ייקשר לאחת מהפרשות הללו.

פרשת 512. אם אתה לא שם, אתה לא קיים
  
עצה למזכ"ל חדש
  
ברכות חמות על היבחרך למזכ"ל התנועה, ניר מאיר.
שמחתי לקרוא שאתה מרבה לדבר על קואופרציה. צעד שניים אחורה מההפרטה הגורפת. כך התרשמתי גם בדיוני הצוות הכלכלי חברתי שהתכנס בחוות שלם, שבו השתתפנו. ובעצם, טוב שכך.
הקמה מחדש של כלים שיתופיים מצריכה החזרה של התנועה למעמד יותר מרכזי בחיי הקיבוצים: לא רק לובי של זכויות בקרקע ושל גובה הפנסיה, אלא יותר מעורבת יותר פוליטית, קיום בריתות עם גורמים שיתופיים, נטילת חלק במאבקים על צדק חברתי ועל חלוקה הוגנת יותר של העושר הלאומי, לפני שייטרף על ידי מעטים.
זה לא יקרה מעצמו. זה מצריך כלים ואנשים. זה מצריך "גיבוי רעיוני". תזכור כמה היה קשה להחזיר את האנשים מן הבהלה לזהב אל שגרת חייהם לאחר שנכזבה תקוותם לעושר מהיר. אחוז ההצבעה הדל בבחירות למזכיר התנועה לימד אותך בוודאי שחברים רבים אינם מתעניינים במה שמעבר לסף דלתם.
  
***
  
אנחנו היום במצב שבו יש הרבה קיבוצים עשירים מול מזכריות תנועה עניה. זה קרה כמובן בלהט ההפרטות שבהן "האני" דוחק מעל פניו את "הציבורי". דיווידנדים ובונוסים אישיים - IN, מיסי תנועה - OUT. זאת תסמונת "הממשלה הקטנה" החביבה כל כך על האידיאולוגים של הימין הכלכלי, כולל בקיבוצים.
נכון, אי אפשר ונראה שלא צריך להחזיר את הגלגל אחור, אבל מתחייבים תיקוני סטייה. בלי תקציב משמעותי, לא תזוז לשום מקום. אתה צריך לחולל שינוי במצב הצבירה של התודעה. לגרום לחברים להכיר ביתרונות שיכולים להעניק השיתוף והערבות ההדדית. לעוצמתו של שילוב הידיים.
להנעת שינוי כזה, נחוץ דלק רעיוני. לתנועה היה פעם הרבה דלק כזה: הוצאות ספרים, סמינרים עם קורסים ייחודיים, כתבי עת ועוד כיו"ב. מאלה, בהקשר הקיבוצי, נותר מעט מאוד. כמעט כלום.
הרשימה הזאת נכתבת כדי להציע לך לפעול לחידוש הופעתו של כתב העת "חברה" שהוציאה לאור קבוצת יסו"ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) של מעגל הקבוצות והקיבוצים העירוניים, שכבר עושה את כל מה שאתה מדבר עליו: קואופרציה, שיתוף, מערובות בסביבה.
יש לו כותבים, יש לו עורכים, יש אנשי הגות, רק חסר תקציב. מרקי לוי, בראיון עמי ערב הבחירות, התחייב לפעול לחידוש הופעתו של הכתב העת הזה. זו כפפה שחשוב מאוד להרים, אם ברצונך להחזיר לפחות חלק מהעטרה ליושנה.
  
כבוד תמורת גז
  
בשבוע שעבר פורסם כי האיש הערבי העשיר בעולם, הנסיך הסעודי אל-וליד בן טלאל, יתרום אחרי לכתו את כל הונו - 32 מיליארד דולר - לצדקה. בכך הוא הצטרף לשורה של מיליארדרים בעולם - וורן באפט, ביל גייטס ומרק צוקרברג - שכבר התחייבו לתרום את ההון שיותירו אחריהם לצדקה.
הצעד הזה גרם לי לתהות למה הם אוספים את כל הכסף הזה. שהרי הם, בניהם, ובני בני בניהם כבר מסודרים. למה? בשביל הכבוד. בשביל להראות למי יש הכי גדול. בשביל כבוד גם אחרי לכתם. שאם לא כן, הם היו משתמשים בכסף הזה להעלאת שכר, לשיתוף ברווחים ולעוד מטרות ראויות. להגנתם של העשירים הללו ייאמר שהם מתאפקים עם תהליך הנצחתם עד אחרי לכתם. הם לא מנציחים באון-ליין, כמו ראש עיריית ראשל"צ ("אולם "ניצן"), או הנשיא לשעבר שאף פעם לא עוסק בזה (המרכז האקדמי פרס ומרכז פרס לשלום).
חשבתי על סיפור ההנצחה בהקשר למחלוקת הגז. בהנחה שגם תשובה רוצה הנצחה מכובדת בהון שיעשה, אולי כדאי להקדים אתו את הדיל. ננציח אותו כבר עכשיו, בתמורה להעברת מצבורי הגז לידינו לאלתר. נעשה עסקת ברטר: גז עכשיו, תמורת כבוד עכשיו. נקרא רחובות על שמו, מרכזים רפואיים, פקולטות, אצטדיונים. ניתן לו כבוד בלי לחצים ובלי לוביסטים.
ישנה בעיה אחת - מחסור במקומות הנצחה. כמעט הכול תפוס. אך אל דאגה: כמו שנמצא פתרון לצפיפות בבתי העלמין באמצעות קבורה כפולה (בקומות), כך נעשה הנצחה כפולה לאותו אתר: למשל, אצטדיון עופר ע"ש ימחק תשובה; מוזיאון הפלמ"ח ע"ש יצחק תשובה. יד יערי ע"ש יצחק תשובה. כך הציבור יצא נשכר מן הגז ותשובה מן הכבוד. בהיות הגז שקוף ונטול ריח, זאת תהיה עסקה נקיה שנעשתה בשקיפות.
  
מתוך הזמן הירוק
  
הופיע ב:
הזמן הירוק
נכתב בתאריך
9/7/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו