עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לאן מכאן (80)

זכויות אדם ועם (מדינה שאינה מכירה בעצמה: רשימה רביעית)
  

מטרות האומות המאוחדות הן: 1. לקיים שלום בינלאומי... 2. לפתח בין האומות יחסי רעות המתבססים על עקרון שוויון הזכויות והזכות להגדרה עצמית של כל העמים... 3. להשיג שיתוף פעולה בינלאומי... 4. להיות מרכז לפעולות ההרמוניזציה בין האומות (מגילת האומות המאוחדות)

  
לפעמים מבטא מאור בני האהוב רגשי הזדהות - פעם עם המשפחה המצומצמת, פעם עם המורחבת, פעם עם העם היהודי, פעם עם העם הישראלי, ולפעמים אף עם האנושות כולה. הוא אינו כורך עדיין את הזדהויותיו השונות זו עם זכויות. אני שמח בכך: יש עוד זמן.
  
העם היהודי נמנע באופן עקרוני מלעשות קשרים בין זהותו לבין זכויותיו במשך אלפיים שנה: עד כדי כך שהדגישו בכל הזדמנות שאפילו זה שאנחנו עם הבחירה לא נותן לנו שום זכות: שום זכות בכלל. אבל היו כאלה, בעיקר בעת החדשה, שאמרו שאי אפשר כך להמשיך, שמגיע ליהודים זכויות, לא כי אנחנו עם הבחירה, ואולי אף לא כי אנחנו יהודים, אלא כי אנחנו בני אדם. אז ניסו לקבל זכויות אזרח במדינותיהם, מה שנקרא אמנציפציה, וזה עורר המון התנגדויות הן מבפנים והן מבחוץ, ומאותה סיבה, כמה שזה נשמע מוזר: כי גם האנטישמים וגם חלק מן היהודים פחדו מפני התבוללות היהודים. אז היו שאמרו שעלינו לחדול מן העיסוק בזכויותינו ולהתמסר לעבודת האלוהים יתברך, ללימוד תורה ולמעשים טובים ולהניח לו את כל עניין הזכויות. והיו הציונים.
  
זכותו של העם היהודי לבית לאומי, אמרו הציונים, לחיי קוממיות, למדינה משלו. בחוק הבינלאומי קוראים לזה זכות ההגדרה העצמית, בעקבות לנין ואחריו וודרו ווילסון ואז חבר העמים ואז האומות המאוחדות. התנועה הציונית תבעה את זכות ההגדרה העצמית לעם היהודי לפני כל אלה. לפי החוק הבינלאומי זכות ההגדרה העצמית שייכת לכל עם. אך מהו עם? זאת אין יודעים. ישנם ציבורים שמוסכם עליהם כי הם עם, וישנם שמוסכם עליהם כי אינם עם, אך יש המון שעליהם אין הסכמה, ויש ספרות עצומה על השאלה, מהו עם ומהי אומה, וכמעט אף אחד לא אומר למה זה אכפת. ובאמת פעם זה לא היה אכפת, אבל במאה השנים האחרונות זה נהיה חשוב, כי התקבל הרעיון שכל עם זכאי להגדרה עצמית, כלומר למדינה. מדינה היא הכלי רב העוצמה ביותר בחלד. ממילא השאלה מיהו עם ומי אינו עם נעשית חשובה, ואתה גם השאלה, מי שייך לעם ומי לא. בכל העולם נפוצו תפיסות שונות לגבי מי שייך ומי לא, והמשותף לכולן, אומר אגסי, הוא שהיהודים אינם שייכים. ממילא עולה שהיהודים הם עם בפני עצמו. ממילא מגיעה להם זכות ההגדרה העצמית.
  
ממילא עולה שזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי ניתנה לו במידה רבה על ידי שונאיו. אבל לא: אנחנו עם גם ללא שונאינו. מכוח מה היהודים הם עם? התשובה, לפחות שלי, היא שאיני יודע וגם לא אכפת לי, וגם איני מבין מדוע זה צריך להיות אכפת למישהו. אלה שמתעסקים בשאלות כאלו בדרך כלל מתכוונים לומר שהתשובה לשאלה, איך נוצר העם, קובעת אם הוא באמת עם או רק מראית עין של עם. למשל הם אומרים כי העם הפלסטינאי אינו קיים כי אנחנו יצרנו אותו. על זה אומר אגסי, נכון, וגם אין בתים, כי אנחנו בנינו אותם.
  
תרשו לי לספר לכם שבתוך הדיון שמתנהל בעולם על השאלה, מהו עם, יש מגמה לדחות את הפרימורדיאליזם, זהו הרעיון הדטרמיניסטי שעם קיים מאז ומתמיד או שאינו באמת עם. היית מצפה שמי שדוחה את הפרימורדיאליזם ידחה כבר באותה הזדמנות את הדטרמיניזם כולו: אבל לא. כמעט כל הכותבים הם דטרמיניסטים - אמנם במובלע בלבד, אך בכל זאת, באופן מובהק. אולי כי זה מאפשר להם להחזיק בדעה שהפלסטינים, אופס, סליחה, היהודים, הם לא עם. כי אם הפלסטינים, אופס, סליחה, עשיתי את זה שוב, היהודים, הם לא עם, ואם הם גם לא חלק משום עם אחר, אז הם למעשה לא חלק מן האנושות ואפשר לעשות להם מה שרוצים.
  
אולי, מאור, מה שחשוב זה פחות לאיזו קבוצה אתה שייך ואילו זכויות זה נותן לך. מה שחשוב זה שלא תהיה שונא אדם.
  
נכתב בתאריך
28/6/2015



הרשמה לניוזלטר שלנו