מקומונה של יחידים לקואופרטיב של משפחות, שמתקיים בו, בהסכמה, קשר הוגן בין תרומה לתמורה. קיבוץ, הצעד הבא
השלב הבא בהתפתחות האגודה השיתופית הנקראת קיבוץ: "מקומונה של יחידים לקואופרטיב של משפחות" ובביטוי אחר: ממעגל של יחידים למעגל של מעגלים אוטונומיים בתחומים מוסכמים.
אלה סימני ההיכר של השלב הבא: קהילה שמתקיימת בה שותפות של חברות וחברים שווי זכויות, המתחילה בכללי התנהגות והתנהלות, המאפיינת ב"חבר אחד - קול אחד" (וכנ"ל גם חברה).
ככזאת היא קובעת כי המשק על כל שדותיו, מטעיו, מפעליו ומערכות השירות שלו למיניהן, שייך בצורה שווה לכולם ומתקיים בו בהסכמה גם קשר הוגן בין "תרומה" ל"תמורה".
כלומר: על תרומתם של החבר ו/או ה חברה ביצירת הרווח הכלכלי או גם בהפקת כל תועלת אחרת לאגודה, באמצעות העיסוק בו בחרו, כל אחד מהם מקבל תמורה הוגנת, המבטאת את ערך תרומתו.
הרווחים, שהחבר ו/או החברה תרמו בעבודתם ליצירתם, שייכים לכלל ומשרתים את צרכיו, כשתיתכן גם חלוקת מסוימת של רווחים בין כל השותפים על בסיס שוויוני, עם אפשרות לתוספת על-פי ותק, אם יוחלט עליה.
עקרון יסוד באגודה השיתופית במתכונתה החדשה, הבא להתמודד עם קשיים אישיים כאלה או אחרים, הוא עקרון "הערבות ההדדית" שפירושו: אחריות החברים זה לזה, קודם כל בעזרת משאבים שיקצה לכך הקיבוץ וגם בנקיטת מהלכים חברתיים מכבדים, שיעניקו לחברים הנזקקים תחושת בטחון של שווי ערך באגודה של חברים כמותם.
מימוש כזה של עקרון הערבות ההדדית, יחזק את תחושת השייכות האמתית של החברים לקיבוצם וגם יעניק ערך ממשי ומדיד למושג החברות. ככזה, הוא יאפשר את המשך קיומה של האגודה ואת האמונה בצדקת דרכה. זאת ביצירת "בית משותף" לאנשים, שירצו לחיות זה עם זה כשווי ערך ושווי זכויות, חרף היום לעתים שונים זה מזה.
בדך זו ימומש במשותף אורח חיים ערכי, המשלב מתן מרחב פעולה לפרט, עם תרומה אישית כשותף לקהילה ולפיתוחה הכלכלי וגם להיותה גורם תורם ומשפיע על חברה הישראלית בכללה.
למתענינים בלבד
עב"צ יצר את הרשם - כה אמר הקיפי
ולא נותר בינינו אלא עושק
כמו למשל: "המשק על כל שדותיו, מטעיו, מפעליו ומערכות השירות שלו למיניהן, שייך בצורה שווה לכולם"
באמת? כמו שהאוויר או הירח שייכים לכולם, יש לחבר איזה חלק מוגדר? הוא יכול לפדות אותו?
או חמור יותר: "על תרומתם של החבר ו/או החברה ביצירת הרווח הכלכלי או גם בהפקת כל תועלת אחרת לאגודה, באמצעות העיסוק בו בחרו, כל אחד מהם מקבל תמורה הוגנת, המבטאת את ערך תרומתו"
זה כבר פשוט שקר וכזב, אין כל קשר בין "תרומה ליצירת הרווח" לבין התמורה שמישהו מקבל. עפ"י העיקרון והפרקטיקה ב'קיבוץ' המתחדש "עובד" מקבל את שכרו ככל שכיר אחר ללא כל קשר אם היה בכלל רווח כלשהו או שמא נרשם הפסד. גובה השכר נקבע לפי "שווי השוק" של משרה דומה בסביבה ו'חבר' לא יקבל יותר ממה שניתן לשלם לכל שכיר אחר עבור אותה עבודה ואם 'האחר' יהיה זול יותר הוא יועסק במקום 'החבר'
"אגד" למשל זה קואופרטיב, החבר הוא בעל מנייה הניתנת למימוש. חבר העובד כנהג למשל ירוויח פי שניים ויותר מנהג שכיר וכן הלאה. זה ההבדל בין קואופרטיב לתאגידים או שותפויות אחרות. הקואופרטיב נועד לשרת את כלל האינטרסים הכלכליים של חבריו, לא רק את שורת הרווח בסוף השנה.
העולם הישן שלך כבר נחרב עד הסוד
כאן אם מפטרים אותך מהמפעל אף אחד לא יציע לך פרנסה אחרת, לא במכבסה ולא בשום דבר אחר. אין ל'חבר' כל זכות קדימה להיות 'מועסק' ע"י 'הקואופרטיב' על פני כל שכיר אחר והשיקול המנחה את האדון מנהל הוא אך ורק הכלכלי כלומר להעסיק את מי שהוא חושב לרווחי 'ומשתלם' יותר ל'עסק שלו' מהבחינה העסקית הטהורה של הרווח ל'בעלי המניות'.
אם זהו לדעתך "קואופרטיב" ועוד מסוג "קיבוץ" הרי שאין לך שמץ מושג לגבי מהות שני המונחים האלה.
עמיקם אינו מייצג את עצמו בלבד
קיפי/ מעגן-מיכאל
שחושב לגמריי כמו המשונה
די לקישקוש, קיבוץ מתחדש אינו קואופרטיב. נקודה
אז איך תצביע "משפחה" בעניין פלוני כאשר אבא חושב כך בעוד אמא חושבת ההיפך?
די כבר להמציא כל פעם מחדש את הגלגל..
היה פעם סוג של קואופרטיב ייחודי ומעניין בשם "קיבוץ", ועדיין קיימים כמה כאלו, אבל ברוב המקרים הם חדלו מלהיות "קיבוצים" וגם "קואופרטיבים" הם כבר לא שכן התנהלותם נוגדת את עקרונות הקואופרציה. במקרה הטוב שותפות כפויה ע"י העבר שלה בנכסים שונים ומשונים שהחברים לשעבר לא מצליחים להפריט ולחלק ביניהם, לרבות דירות המגורים בהם השקיעו חלק מהם הון אישי רב.